רשלנות רפואית- אי גילוי של סרטן / גידול סרטני

רשלנות רפואית אי גילוי במועד של גידול סרטני הוא מהנושאים השכיחים ביותר לאחרונה.

החשש מפני הופעה של גידול סרטני מקונן אצל אנשים רבים. הפחד מהחיים בצל גידול סרטני מוביל אנשים מסוימים לחשוש כי אפילו מאחורי כאב הראש הקטן והרגיל ביותר מתחבא גידול ממאיר ומסובך. כמו כך, כולנו חוששים מפני אי גילוי במועד של גידול מסוג זה. לגילוי גידול סרטני במועד ישנה חשיבות רבה. אבחון מוקדם של הגילוי הסרטני הוא תנאי בסיסי לטיפול. המשמעות של אי גילוי במועד של גידול סרטני יכולה להיות קריטית לטיפול בחולה, איכות חייו, ותוחלת החיים שלו.

מקרי רשלנות רפואית באי גילוי במועד של גידול סרטני

אי גילוי במועד של גידול סרטני יכול לנבוע מאבחנה שגויה, רשלנות בהבנת תוצאותיהן של בדיקות העזר, אי הפניה לבדיקות, התעלמות מממצאים בבדיקה הגופנית, ועוד.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית באי גילוי במועד של גידול סרטני

• אי הפניה לביצוע הבדיקות המתאימות. סרטן המעי הגס לדוגמא הוא אחת ממחלות הסרטן הקטלניות ביותר שיש בישראל. כמו כן, גילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקות דם וקולונוסקופיה יכול להקטין את סיכויי התמותה מהמחלה.

• רשלנות בפענוח הבדיקות שבוצעו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת התחקות אחר הרקע האישי של המטופל, כולל רקע בריאותי, ותורשתי שיכולים להעמיד את המטופל בקבוצת סיכון. אי עמידה על התסמינים הגופניים המתוארים על ידי המטופל.

פסיקה

תא (י-ם) 4059/02 טל נ’ ד”ר אייכנבלט- תביעה נגד רופאים אורטופדים בגין התרשלנות באבחון גידול בתובע שהיה נער על סף גיוס. בין היתר משום שחלק מהנסיבות התאימו לאבחנה שכיחה (כאבים כתוצאה מפעילות גופנית) ונמנעו האורותפדים מלחקור עוד על מצבו הרפואי של התובע.

התובע נער לפני גיוס אובחן כסובל מגידול סרטני. התובע החל לסבול מכאבים בברכו הימנית שהופיעו לאחר ביצוע של פעילות גופנית. בינואר 1994 צולמה ברכו של התובע כאשר לדידם של המומחים הצילום היה תקין. הנער נשלח על ידי רופא המשפחה לאורתופד. הנער הגיע למרפאתו של ד”ר אייכנבלט שמצא שיש לתובע רגישות עם חקירות מקומיות ושלח את הנער למיפוי עצמות. בהמשך פנה התובע לד”ר טוין מומחה לפגיעות ספורט שמצא רגישות בפיקת הברך ולכן המליץ על פיזיותרפיה וטיפול במדרסים. בהמשך למיפוי רשם ד”ר טוין לתובע טיפול בתכשירים אנטי דלקתיים. לאחר שהכאבים המשיכו להופיע גם לאחר הגיוס לצבא ומאמצי הטירונות פנה התובע לאורתופד צבאי שהמליץ על מגני ברכיים. בהמשך נשלח התובע למיפוי עצמות נוסף על ידי מומחה נוסף בשם ד”ר לילינג. המיפוי החוזר ובדיקות ה CT והMRI הראו על קיומו של תהליך תופס מקום שבעקבותיו נשלח התובע לביופסיה שאבחנה את הגידול. בשל הוראות חוק הנכים פסק הדין בעיינו של התובע הוא אופרטיבי והוא צריך לבחור בין קבלת פיצויים מהמעוול לבין קבלת פיצויים לפי חוק הנכים.