קורפוס קלוסום – עו”ד ענת מולסון על רשלנות רפואית

אם לא גילו לילדכם בעיה ב-קורפוס קלוסום במהלך ההריון, ייתכן ומגיעים לכם פיצויים בשויי מיליוני שקלים בגין רשלנות רפואית. להערכה חינם של סיכויי ושווי תביעתכם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה למעלה, אשר ייצגה את ההורים במקרה הבא:

הורים תובעים מיליונים בגין אי אבחון קורפוס קלוסום בהריון

לבית משפט המחוזי בירושלים הוגשה הבוקר תביעת רשלנות רפואית גדולה המוערכת בשלושים מיליון ש”ח ע”י ילדה בת 11 והוריה המיוצגים ע”י עו”ד ענת מולסון, כנגד קופ”ח מכבי. עניינה של תביעה זו בהולדה בעוולה של הילדה, אשר עוד בהיותה עובר ברחם אימה, לא אובחנה סובלת מפגם נוירולוגי של חוסר מלא של קורפוס קלוסום במוחה (הקורה המוחית).

כתוצאה מהחמצת אבחון הפגם הנוירולוגי ממנו סובלת התובעת, היא נולדה עם פיגור קשה ביותר ללא כל סיכוי לדבר ו/או ללכת ו/או לתקשר עם סביבתה ו/או לשלוט על צרכיה, ללא כל סיכוי להתלבש ו/או לאכול בצורה עצמאית וללא כל סיכוי לחיות ולו יום אחד בלבד כאדם בריא ומאושר. בניגוד לסטנדרטים רפואיים ראויים, בוצע ע”י הנתבעים מעקב היריון לא אחראי. כך בין היתר, נמנעה קופ”ח מכבי מביצוע בדיקות נדרשות אשר היו מובילות למסקנה היחידה במקרה זה, והיא כי היה צריך לסיים את ההיריון. הורי הילדה טוענים, באמצעות באת כוחם עו”ד ענת מולסון, כי עדיף היה לולא באה ילדה זו לעולם אשר לא תוכל לחיות יום מאושר אחד כל ימיה והיא נידונה לסבל בלתי פוסק הגרוע ממוות. הרופא שביצע את בדיקת ההריון טוען כי: “התיק הרפואי לא נשמר”.

אולי גם יעניין אתכם:

כיום סובלת הקטינה מפיגור קשה הבא לידי ביטוי בהגבלה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות והתקשורתיות. היא סובלת מהפרעות בתפקוד המוטורי, מהפרעות אכילה, הפרעה בניידות, הפרעה בשמיעה, ממחלת פרכוס ומחוסר שליטה על סוגרים, המוסד לביטוח לאומי קבע כי לקטינה ישנה נכות כללית בשיעור של 100% לצמיתות והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה בישראל כילדה נכה לחלוטין.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתה של מומחית בעלת שם עולמי לאולטרה סאונד במיילדות, אשר קובעת כי ניתן וצריך היה לזהות את המום ממנו סובלת הקטינה – חוסר מלא של קורפוס קלוזום בשבוע 22.6 להריון בעת שבוצע סקירת מערכות מורחבת על ידי הנתבע. וביתר פירוט קבעה המומחית בחוות דעתה כדלקמן:

א. ניתן לאבחן את חוסר התפתחות קורפוס קלוסום באמצעות סונוגרפיה טרום לידתית המתבצעת לפני השבוע ה- 20 להיריון, במקרים מסוימים. אולם, לאחר השבוע ה- 20 להיריון, השינויים במוחו של העובר עם הפרעה כזו, הם כאלו אשר ניתן לאבחן את קיומם.

ב. הממצאים באולטרה סאונד טרום לידתי כוללים הגדלה של האספקט האחורי של חדרי המוח הלטרליים וכן צורה בלתי רגילה של חדרי המוח. בנוסף, בדרך כלל חדר המוח השלישי מורחב ומורם וחלל חלקי חסר. חלק או כל הממצאים הללו אמורים היו להיות ברורים במועד האולטרה סאונד אשר נערך ביום 12.10.97, בשבוע 22.6 להריונה של התובעת.

ג. הדמיה אקסלית של חדרי המוח הינה ההדמיה הטובה ביותר על מנת להדגים הרחבה של חדרי המוח. לכן, אם היו מזהים את הרחבת חדרי המוח באולטרה סאונד מיום 12.10.97, בדיקות באמצעות הדמיות נוספות, היו מאבחנות את החסר המלא של קורפוס קולוזום.

ההורים טוענים כי כתוצאה ממצבה הרפואי נזקקת הקטינה ותזדקק בעתיד לסיעוד ועזרת הזולת לרבות משק בית, במשך 24 שעות ביממה, זאת עד תום תוחלת חייה. וכלשונו של מומחה שיקום: “יש לצפות שכשהיא תהיה בוגרת הטיפול בנערה/אישה במצבה הינו מפרך עוד יותר, תובעני ושוחק, וחשוב שהוריה, באם יטפלו בה בעתיד בבית, ימשיכו להסתייע במטפל צמוד. ייתכן שבעתיד יהיה צורך להיעזר בשני מטפלים לביצוע פעולות כמו רחצה, מאחר והילדה מתקשה לייצב את גופה”.

הילדה והוריה מבקשים מבית המשפט לפצותם בסכום המוערך בשלושים מיליון ש”ח בגין אי אבחון קורפוס קלוזום.

לשאלות או ליעוץ בנושא קורפוס קלוסום ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת את המשפחה, שפרטיה למעלה