רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם היא נושא כאוב ביותר.

לידה היא בדרך כלל אירוע משמח המסב שמחה ואושר להורים החדשים. יחד עם זאת, לידת ילד עם פגם מלווה לא אחת בתחושות קשות ובלתי נעימות. רשלנות רפואית שגורמת ללידה של ילד עם פגם היא מכעיסה במיוחד משום שהיא מקשה ופוגעת באיכות החיים לא רק של ההורים אלא גם של הילד עצמו. לעיתים הפגם הוא כל כך קשה, עד שבית המשפט מגיע למסקנה כי היה טוב מותו מחייו של אותו ילד.

מקרי רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם יכולה להתרחש בכל שלבי ההיריון. היא יכולה להיות כבר בתחילה כאשר האישה נכנסת להיריון במצב מסוכן, להימשך בכך שלא גילו לאם שבסקירת המערכות הופיעו מומים בעובר, ויכולה להיות כאשר הרשלנות היא בלידה עצמה, לדוגמא חוסר בחמצן לפעוט.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

• אבחון מאוחר, העדר אבחון, אבחון שגוי, של הפגם בבדיקות שנעשו במהלך ההיריון (לדוגמא מי שפיר או סקירת מערכות)

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופלת שיש בה כדי להעיד על סיכוי סביר ללידת ילד פגום, לדוגמא גיל, מחלות רקע (אי שמירה על איזון קפדני של מחלת הסוכרת לפני הכניסה להיריון ובמהלכו יכולה לגרום ללידה של תינוק עם מומים), טיפול תרופתי של האם (ישנן תרופות האסורות במתן במהלך ההיריון משום הסכנה ללידת תינוקות עם מומים), רקע גנטי.

• אי הפניה לבדיקות גנטיות רלבנטיות היכן שיש חשד או רקע סביר למחלה גנטית במשפחה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות בהריון בלידה- לידת ילדם עם פגם/ פגמים גנטיים/ מולדים

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה אשר הובילה ללידת ילד עם פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון