צביאלה אונגר שור

tziela

עו”ד צביאלה אונגר שור

בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

בוגרת השתלמות בניהול משא ומתן דרך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.

בוגרת השתלמות רפואה למשפטנים.

משנת 2004 עובדת כעו”ד במשרד נבו מולסון. טיפלה במאות תיקי רשלנות רפואית.

עוסקת בתיקים הנוגעים לרשלנות קשה בזמן הריון, לידה, ניתוחים או אבחון מחלות.
זמינה ללקוחות המשרד באמצעות:

טלפון: 03-6025060 שלוחה 111

מייל: [email protected]

 

 

איך בוחרים עורכי דין לרשלנות רפואית מומלצים ומומחים

פעמים רבות הגולשים שלנו שואלים אותנו איך לבחור או למצוא עורכי דין מומחים מומלצים לרשלנות רפואית

התשובה היא פשוטה- ראשית יש לבחור עו”ד שבאתר שלו מופיע כי הוא עוסק אך ורק בתחום זה.

לאחר שסיננת כך תגיע למספר זעום של משרדים בארץ.

לאחר מכן יש לפנות לאותם משרדי בוטיק, להיפגש איתם, לראות מה ניסיונם והצלחותיהם במקרים דומים לזה שלך ובסופו של דבר אם עדיין נשאר התלבטות בין שניים או שלושה משרדים- כדאי ללכת כמו תמיד לפי תחושת בטן וכימיה עם עוה”ד.

בהצלחה!

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן – עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית באבחון סרטן היא מהתביעות הנפוצות ביותר בתחום.

הסיבה היא שכמות האנשים המאובחנים כחולי סרטן היא עצומה ומנגד איכות שירות הבריאות יורדת עם הזמן עקב תקציבים מועטים ביחס לדרישה להם.

רוב התביעות מוגשות כנגד רופאי משפחה אשר פספסו את האבחנה. חלקן גם מוגשות נגד אונקולוגים או מומחי הדמייה.

Read more רשלנות רפואית באבחון סרטן – עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בלידה – שיתוק מוחין

רשלנות רפואית בלידה ושיתוק מוחין

מאת: מאיר השכל

ילדך אובחן כלוקה בשיתוק מוחין? יתכן שמגיע לך פיצויים בגין רשלנות רפואית. בהרבה מקרים, שיתוק מוחין נגרם בעקבות פעולה רשלנית של רופא במהלך ההיריון או הלידה, וניתן לתבוע פיצויים מהרופא בגין רשלנות רפואית.

 

שיתוק מוחין (באנגלית: Cerebral Palsy) הוא הפרעה באזור המערכת המוטורית במוח, המופיעה על רקע פגיעה מוחית או הפרעה בהתפתחות המוח. אצל חלק מהלוקים בשיתוק מופיעות גם הפרעות בהתפתחות הכללית ותסמינים כמו פיגור שכלי, קושי בראייה ושמיעה ובשליטה בסוגרים, רעד ופירכוס, ועוד.

לא תמיד מאובחן שיתוק המוחין מיד, ולעתים רק כשהילד גדל מעט ונתקל בקשיים תפקודיים כמו קושי בזחילה או הליכה, הוא מאובחן כלוקה בשיתוק מוחין.

 

בשלב הראשון יש לברר ממה נובע שיתוק המוחין

כשמתגלה שיתוק מוחין אצל ילד, השאלה הראשונה שעולה: ממתי בדיוק החל השיתוק? האם הנזק התרחש במהלך ההיריון, בלידה או לאחריה?

למעשה, הגורמים לשיתוק מוחין הם רבים, חלקם מתרחשים במהלך ההיריון, חלקם במהלך הלידה וחלקם לאחר הלידה, ולא תמיד ניתן לאבחן מה מקור השיתוק.

בין הגורמים שעשויים ליצור את השיתוק: מוטציות גנטיות שגורמות לבעיות בהתפתחות המוח אצל העובר, זיהומים אצל האם במהלך ההיריון, זיהומים אצל היילוד במהלך או לאחר הלידה, חוסר אספקת דם או חמצן למוח במהלך ההיריון או הלידה, חבלת ראש, חום גבוה ודלקת קרום המוח, לידה מוקדמת או תינוק שנולד במשקל נמוך.

 

בשלב הבא יש לבדוק האם שיתוק המוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית

לאחר שהתברר מתי החל השיתוק וממה הוא נובע [במקרה שניתן לברר], השאלה הבאה שצריכה להישאל היא: האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה בשלב כלשהו, והאם הרשלנות היא זו שגרמה להיווצרות שיתוק המוחין.

יש לשים לב כי מדובר כאן בשתי שאלות נפרדות. שאלה ראשונה: האם הרופא פעל שלא כשורה. שאלה שנייה: האם ישנו קשר סיבתי בין הפעולה של הרופא לבין היווצרות השיתוק.

התשובה לשאלה הראשונה תינתן על ידי בחינת התנהגות הרופא האם היא תואמת את הנורמות הנדרשות בתפקידו. והתשובה לשאלה השנייה תינתן על ידי בחינת האלטרנטיבה – מה היה קורה אילו היה הרופא מתנהג כשורה – האם אז היה נמנע שיתוק המוחין או לא.

רק כאשר מצטברים שני האלמנטים – גם התנהגות רשלנית של הרופא, וגם קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לשיתוק מוחין – ניתן לתבוע את הרופא בגין רשלנות רפואית בלידה.

 

דוגמאות של רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

להלן נביא כמה דוגמאות של רשלנות רפואית בזמן ההיריון, במהלך הלידה או לאחריה, שעשויות להיות הגורמות לשיתוק המוחין.

רשלנות במהלך ההיריון: מעקב רשלני אחר ההיריון או התפתחות העובר, הימנעות מעריכת בדיקות נדרשות כמו בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם, פיענוח לקוי של בדיקות, הדרכה לקויה של האם.

רשלנות רפואית בלידה: רשלנות בזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, הימנעות מניתוח קיסרי במקרה שהוא דרוש, רשלנות בטיפול ביילוד במהלך הלידה.

רשלנות לאחר הלידה: רשלנות במעקב אחרי מצב היילוד וטיפול לקוי בו.

 

ניתן לתבוע פיצויים גבוהים בשל רשלנות רפואית בלידה

לשם הגשת תביעת פיצויים יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים שניתן להשיג. המסמכים חשובים לשם גיבוש הוכחת הרשלנות הרפואית.

במידה ותוכח הרשלנות הרפואית, ניתן לתבוע פיצויים גבוהים. גידול ילד שלוקה בשיתוק מוחין מלווה בקושי רב והשקעה עצומה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה גופנית ונפשית, ובית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים שיאפשרו את הטיפול הנדרש עבור הילד למשך כל ימי חייו.

חשוב לציין שגיבוש ההוכחות לא מחייב הוכחות ברורות וחד משמעיות לרשלנות הרופא, ולעתים בית המשפט מסתפק בכך שהאפשרות שהייתה רשלנות סבירה יותר מהאפשרות שלא הייתה רשלנות.

כדאי גם לקרוא על: רשלנות רפואית בהריון.

רשלנות רפואית בהריון (“הולדה בעוולה”) – נשארו חודשיים לתבוע!

כחודשיים בלבד נותרו להורים שיבקשו לתבוע פיצויים בשם ילדיהם שנולדו עם מחלות גנטיות ומומים קשים.

ניתן לתבוע גם אם הילד נפטר. לרוב הפיצוי יגיע למיליוני שקלים, אם התביעה מבוססת והנזק לילד משמעותי.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא ע”י עו”ד טל נבו*

רשלנות בהריון - הולדה בעוולה

מדוע נשארו רק עוד חודשיים לתבוע?

בשנת 2012, בפס”ד של בית המשפט העליון תקופת ההתיישנות קוצרה מעד גיל 25 שנים בעבר לעד גיל 7 שנים בלבד.

כלומר-משפחות שילדיהן בני 7 ומעלה לא יוכלו יותר להגיש תביעה בגין רשלנות בהריון.

ניתן יהיה להגיש תביעות אלו רק עד 27.8.2015 עבור ילדים מגיל 7 עד גיל 25.

מהי רשלנות בהריון?

רשלנות בהריון היא בעצם אי גילוי בזמן של מומים או פגמים, אשר אילו ההורים היו יודעים עליהם במהלך ההריון, סביר להניח שהיו מפסיקים את ההריון ונמנעים מלהביא לעולם ילד אשר לא יוכל לחיות ככל ילד אחר.

לצערנו, למרות הטכנולוגיה המתקדמת והכסף הרב שמושקע על ידי ההורים ועל ידי המדינה, עדיין מתגלים מקרים רבים של תינוקות שנולדים עם מומים קשים כגון פיגור, תסמונת דאון ואיקס שביר, על אף שנאמר להורים במהלך ההריון ש”הכל תקין”.

איך מתבצע התהליך?

בשלב הראשון הוא פגישה עם עורך הדין. בפגישה זאת ישמע מכם את הסיפור ויעיין במסמכים ויגיד אם לפי תחושתו שווה להתקדם הלאה, או שהמקרה נראה כחסר סיכוי.

בשלב השני, עורך הדין יאסוף מהמוסדות הרפואיים הרלבנטיים את המסמכים ויעבירם לבדיקה של רופא מומחה בתחום, אשר יעיין בהם ויקבע אם הוא מוכן לכתוב חוות דעת לבית משפט, כי אכן מדובר במקרה של רפואה רשלנית.

השלב הבא הוא הגשת תביעה על ידי ה עורך הדין, אליה תצורף חוות הדעת הנ”ל.

לאחר מכן עורך הדין מנהל את התביעה ולרוב מנוהל במקביל משא ומתן בין הצדדים על מנת להגיע לפשרה ראויה מחוץ לכותלי בית המשפט.

מהן העלויות בהגשת התביעה?

עורכי הדין בתחום זה עובדים על בסיס הצלחה, דהיינו אחוזים מהפיצוי שמתקבל בפשרה או בפסק דין, ורק בסוף התהליך. על ההורים לשאת בעלות של חוות דעת של רופא מומחה אשר חייבת להיות מצורפת לתביעה. עורך הדין בוחר עבורכם את המומחה המתאים ובמידה והמומחה בודק את המסמכים וקובע כי לא הייתה רשלנות, לא תשלמו לו בגין חוות דעת מלאה, אלא עבור בדיקת המסמכים בלבד.

איך בוחרים עו”ד לתביעה כזאת?

ראשית, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין העוסק אך ורק בתביעות רשלנות רפואית. איך תדכעו שהמשרד כזה? ניתן לבדוק באתר האינטרנט של המשרד. מאחר והתחום כל כך מורכב ודורש ניסיון רב, הדבר קריטי לסיכוי הזכייה ולגובה הפיצוי.

שנית- יש להיפגש עם עורך הדין ולהתרשם פנים אל פנים מניסיונו ולראות אם יש “כימיה” בינכם מאחר ואתם אמורים להיות איתו בקשר שייתכן ויימשך שנים.

שלישית- יש לבדוק בכמה תביעות מהסוג הזה טיפל וכיצד הן הסתיימו.

רביעית- מומלץ לקרוא מכתבי המלצה של לקוחות.

לסיכום- כאמור- בשל החלטה של בית המשפט העליון, נשארו חודשיים בלבד להורים שילדם נולד עם מום שלא התגלה במהלך ההריון להגיש תביעה ולזכות בפיצוי שעשוי להגיע למיליוני שקלים.

עו”ד טל נבו יענה על שאלותיכם בנושא:

במייל: [email protected]

או בטלפון: 052-4787850

האם כוויות שהשאירו סימנים לבנים על כל רגליי זוהי רשלנות רפואית

רציתי לדעת האם כוויות שהשאירו סימנים לבנים על כל רגליי זוהי רשלנות רפואית מטעם המכון המבצע?

טופלתי ע”י מכון אמריקן לייזר בהורדת שיער, לאחר טיפול ברגליי, נוצרו כויוויות לכל אורך הרגליים שלי בצורת המכשיר והכוויות הותירו אחריכן סימנים על כל רגליי בצורת המכשיר.

תודה. יהושע

נזקי רשלנות רפואית בלידה

פקודת הנזיקין מגדירה נזק בצורה ברורה, אולם בתביעות רשלנות רפואית בלידה ההבחנה קשה מכפי שנהוג לחשוב. נזק הוא בעגה המשפטית קודם כל אובדן חיים. לאחר מכן מוגדר נזק בתור אובדן נכס או אובדן נוחות. נזק יכול גם להיות אובדן רווחה גופנית, אובדן שם טוב או חיסור של כל אחד מהאמורים לעיל. יתרה על כך, החוק גורס כי נזק הוא כל אובדן או חיסור שהם תוצרי לוואי של ההגדרות הבסיסיות. לפי בית המשפט יש למונח נזק משמעות רחבה והוא כולל כל הפסד מוחשי, פיזי או לא פיזי, ממוני או לא ממוני. בהנחת המוצא הזו נזק יכול להיות שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד שאין להם ביטוי פיזי.

עבור הערכת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה לוקח בחשבון בית המשפט שני סוגים של ראשי נזק. הסוג הראשון כולל את קבוצת ראשי הנזק הממוניים, בעוד הסוג השני כולל את קבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים.

מה הם נזקי גוף ממוניים?

בקטגוריה של נזקי גוף ממוניים מופיעים פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות והוצאות על טיפול. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות יכול להירשם לטובת תובע בתביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה בשל פגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק, כתוצאה כמובן מהעוולה שבוצעה כלפיו. ראש הנזק הזה אינו מתייחס לעובר או לילוד אלא בעיקר לאישה. אם נשים בהריון נפגעות בגופן עקב מעשה נזיקין ואינן יכולות להמשיך בעבודתן, בית המשפט פוסק פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.

הנושא של הוצאות בטיפול שכיח יותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. ראשית, בית המשפט בוחן את ההוצאות אותן ספג התובע לשם קבלת טיפול רפואי. בית המשפט כולל בהוצאות אלו גם טיפול סיעודי, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול מיוחד והוצאות על אשפוז או הוצאות נלוות על נסיעות. רוב התביעות המוגשות בגין
רשלנות רפואית בלידה כוללות ראש נזק של הוצאות על טיפול. זהו מרכיב בסיסי בתביעות מן הסוג הזה ובית המשפט מתייחס אליו בחומרה.

מהם נזקי גוף לא ממוניים?

הקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים מרחיבה את היריעה ועוזרת להוכיח את המורכבות של תביעות רשלנות רפואית. לא כל תביעת רשלנות מסתיימת במוות חלילה של העובר או בנזקים גופניים בלתי הפיכים לאישה. נזקי גוף לא ממוניים הם לא פחות חמורים, קריטייים וחשובים מנזקי גוף ממוניים. בקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים נכללים בראש ובראשונה כאב וסבל. אלו פיצויים הנרשמים לתובע בשל כאב וסבל עם או בלי ביטוי פיזי. הכאב והסבל יכולים לעמוד בפני עצמם או להתלוות לפגיעה פיזית כלשהי, ובכל מקרה הם מהווים נזק בר-פיצוי בנזיקין.

נזקי גוף לא ממוניים כוללים קיצור של תוחלת החיים ופגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה. אין צורך להרחיב על המשמעות של קיצור תוחלת החיים, בעיקר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. תביעות המוכיחות קשר בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מות העובר או האישה שייכות לרף הגבוה והחמור ביותר של טיפול משפטי. עם זאת, כדאי להזכיר מהי פגיעה בזכותו של החולה לאוטונומיה. זכות זו עומדת לצד נשים בהיריון והיא נקבעת מתוקף חוק זכויות החולה. טיפול רפואי הניתן ללא הסכמה מדעת של החולה מחייב את בית המשפט לפסוק פיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים. זהו ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי אפילו אם לא נגרם לחולה נזק גוף.

לסיכום, בתביעות רשלנות רפואית על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני והנזק יכול להתבטא בצורות שונות.

מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בלידה

מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בודק האם הרופא השתמש בידע וברמת מקצועיות טובה. כיצד יכול לקבוע ביהמ”ש את רמת המקצועיות של הרופא?

אחד הכלים העומדים לרשות בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית הוא מבחן הרופא הסביר. את הכלי הזה ניתן להפעיל גם בתביעות רשלנות רפואית בלידה. תביעות רשלנות רפואית שייכות לקטגוריה של דיני נזיקין, אולם עוולת הרשלנות נובעת מתוך יסוד ההתרשלות. בישראל נהוג משטר על פיו התנהגות המזיק מחייבת אותו בתשלום פיצוי רק אם התנהגותו הייתה רשלנית. משטר זה שונה ממשטר אחריות מוחלטת, בו הפיצוי ניתן לניזוק ללא תלות בתנהגות המזיק.

הסיבה העיקרית לחשיבות מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בלידה היא סטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא. מבחינת בית המשפט, חריגה מסטנדרט זה משמעותה רשלנות. מצד שני, בית המשפט לא יכול לבחון לבדו את הסטנדרט המצופה או להכריע בשאלה האם הייתה או לא הייתה חריגה. הסטנדרט הראוי לפי בית המשפט נעזר במבחן של הפרקטיקה המקובלת. המבחן קובע שעל הרופא להשתמש כל הזמן ברמת ידע ומקצועיות המופעלים על ידי רופאים ברמת מקצועיות טובה.

כיצד קובע בית המשפט את רמת המקצועיות של רופא?

בית המשפט קובע את רמת המקצועיות של הרופא, המיילד או אחד מבין אנשי הצוות הרפואי לפי עמדת המומחים בתחום. בית המשפט אינו נוקט עמדה משל עצמו ונעזר בחוות דעת המוגשת לו על ידי התביעה וההגנה. למרות שבתי המשפט מצהירים על עצמם כבעלי סמכות מסוימת, בפועל נדרשת הבנה רפואית ברמה מספקת על מנת לקבל החלטה מן הסוג הזה באופן עצמאי. ככל שרמת ההבנה הרפואית הנדרשת עולה, כך תהיה נטייה קטנה יותר של בתי המשפט להביע דעה ביחס למבחן הרופא הסביר או הפרקטיקה המקובלת.

יש לציין כי התנהגותו של רופא בתביעות רשלנות אינה נבחנת באופן כללי. בית המשפט בוחן את ההתנהגות באופן ספציפי ולפי הנתונים העולים מתוך המקרה. זו הסיבה לכך שטענה למעידה חד פעמית או טעות אינם מהווה הגנה עבור המזיק. מצד שני, טעות של רופא לא נחשבת התרשלות במצבים בהם הוא עושה כמיטב יכולתו למנוע את הנזק. עליו להוכיח כי הביא לידי ביטוי את מיטב כישוריו, הידע המקצועי והכלים העומדים לרשותו, אולם בסופו של דבר התברר כי הייתה פרקטיקה אחרת. כישלון באבחון לדוגמא או חוסר פרופורציה בין הטיפול המבוקש לבין זה הניתן על ידי הרופא הם עילה ברורה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה. אם לא די בכך, מערכת המשפט בישראל מרחיבה את חובת הזהירות וכוללת בתוכה חובת התייחסות לממצאים גלויים וחובה לקיום תהליכי אבחון וטיפול.

רשלנות באבחון רפואי וטיפול בנשים בהריון

מבחן הרופא הסביר המופעל על ידי בית המשפט לזיהוי התרשלות מצד רופא רלוונטי גם לתהליך אבחון וטיפול בנשים בהריון. הרשלנות לא חייבת להופיע בלידה עצמה. לעיתים רשלנות באבחון מוקדם של בעיות אצל העובר או חוסר אבחון של מומחים הם לא פחות חמורים. רשלנות רפואית מתייחסת לכל שלבי ההריון: החל מטיפולי פוריות במידה וניתנים, דרך האבחון והמעקב אחר ההריון ועד הלידה עצמה. בכל אחד מהשלבים יש רשימת דרישות שונה אותה בוחן בית המשפט בהתאם לתוצאה ולסיטואציה. התביעה צריכה להוכיח התרשלות מצד הרופא וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, בעוד בתי המשפט בודקים האם הרופא הפר את הסטנדרט המצופה מהפרקטיקה המקובלת.

שאלה נוספת שעשויה להתעורר כתוצאה ממשטר של רשלנות היא מה אחריותו של רופא מתמחה. באופן עקרוני, הוא נבחן לפי אותם סטנדרטים של כל רופא וזאת בשל האינטרס הציבורי להבטיח פעולה באיכות גבוהה גם בתהליכי טיפול,

בחירת עורך דין לתביעות רשלנות רפואית בלידה

טיפול בתביעת רשלנות רפואית בלידה דורש מידה גבוהה של מיומנות. מבחינת התובע, הדבר החשוב הוא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום. רק עורך דין מן הסוג הזה מסוגל לספק לתובע את הכלים המתאימים עבור ניהול התביעה. יש משמעות גדולה לתהליך הבחירה בעורך הדין ולכן חשוב להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר. מעבר לכך, התייעצות עם עורך דין אמין מאפשרת לזהות את העילה לתביעה ואת סיכויי ההצלחה. המשמעות היא חיסכון עצום בזמן, כסף ועוגמת נפש. עורך דין יכול להצביע על חוזקות או חולשות בתיק ולהסביר ללקוח את כל המאפיינים הקיימים בתביעה מוצלחת. מנגד, עורך דין יכול להמליץ ללקוח שלו על דרכי פעולה אלטרנטיביות. תפקידו של עורך הדין הוא בין היתר להציב את האינטרס של הלקוח בראש סדר העדיפויות. אף על פי כן, השאלה היא כיצד בוחרים עורך דין כזה ומה כולל התהליך.

שלבים בתהליך בחירת עורך דין

יש כמה שלבים אליהם חשוב להתייחס במהלך בחירת עורך דין עבור ניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה. השלב הראשון הוא השוואה בין עורכי דין לפי תחומי העיסוק. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההשוואה אינה דורשת רקע קודם. כיום קל לבצע את ההשוואה דרך המחשב או הטלפון החכם במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אתרי האינטרנט העוסקים בנושא רשלנות רפואית מציגים מידע נרחב על עורכי דין. בנוסף, ניתן לקבל המלצות על עורכי דין ולהשוות ביניהם לפי איזורי מגורים, תחומי התמחות וכן הלאה.

בשלב השני של בחירת עורך דין עבור תביעות רשלנות רפואית בלידה נדרש הלקוח להיכנס אל עובי הקורה. עליו לתאם פגישת ייעוץ עם עורך הדין או נציגי המשרד. מטרת הפגישה היא להכיר את עורך הדין ברמה האישית ולהתרשם ממנו. פגישת ייעוץ היא השלב בו עורך הדין פוגש את הלקוח ובוחן את פרטי המקרה. לא תמיד פגישת הייעוץ ממשיכה להעסקת עורך דין עבור ניהול התביעה, אולם לא ניתן לדלג עליה. פגישת הייעוץ אינה מחייבת אף אחת מהצדדים והיא מספקת ארגז כלים משמעותי עבור לקוח המעוניין להגיש תביעה משפטית מסודרת, עדכנית ורלוונטית.

התכונות הנדרשות מעורך הדין

כפי שניתן לראות, לקוח המעוניין לבחור עורך דין לניהול תביעת רשלנות רפואית בלידה עומד בפני אפשרויות רבות. אפשר לקצר את תהליך הבחירה במידה ויודעים מראש מהן התכונות הנדרשות מעורך הדין. על עורך הדין להיות אמין ובעל ניסיון, אך חשוב לא פחות שתהיה לו את המוטיבציה המתאימה. רק עורך דין המכיר מקרוב את התחום ומחזיק בניסיון מעשי בניהול תביעות מן הסוג הזה יכול לענות על הקריטריונים. לא מומלץ להמר על עורך דין צעיר או להתפשר על איכות השירות הניתן על ידי משרד עורכי הדין. תביעת רשלנות רפואית תלויה בידע, במיומנות וביכולת של עורך הדין לא פחות מאשר בנתוני המקרה הספציפיים.

עורך דין מייצג את הלקוח ועומד לרשותו בכל מקרה של התלבטות. במהלך תביעת רשלנות רפואית בלידה עלולים להתעורר קשיים בלתי צפויים, גם בהיבט המשפחתי או החברתי וגם בהיבט האישי, הנפשי והמנטלי. עורך הדין הוא הגורם איתו הלקוח יכול לדבר בצורה חופשית וברורה. הוא מעורב בכל פרטי המשפטי ויש לו אינטרס משותף להשיג את התוצאות הטובות ביותר. יש לזכור את הפרטים הללו כאשר בוחרים עורך דין ולהשקיע לפחות מספר ימים בהשוואה ומיון. זו הדרך הטובה ביותר לנצל את כישוריו של עורך הדין ולהצליח לנהל תביעה אפקטיבית.

מנותח שהתעורר באמצע הניתוח – רשלנות רפואית?

מדובר ברשלנות באב שהוא בן 67 ולפני שנה עבר ניתוח ראש שכתוצאה מהניתוח נשאר משותק בחצי פרצוף יש טעם להגיש תביעה על רשלנות רפואית?

איפה אתם יושבים אנחנו גרים במושב בדרום הארץ ולא בא לי לטרטר אותו יותר מידי.

ניתוח בבית חולים במחלקה הנירוכירורגית לפני כשנתיים אבי שהיה בן 65 התעורר באמצע הניתוח כתוצאה מכך הוא נשאר משותק בחצי פרצוף.

מבחינתנו זאת רשלנות רפואית קטסטרופלית ומחרידה ואנו מבקשים כי האשמים יתנו את הדין. נשמח להיפגש איתך בהקדם האפשרי.

תודה. אלעד