להשיג מסמכי לידה – זריקת פיטוצין – חתך או קרע

 

שלום ענת,

שמי ברקת בת 34 מחדרה. בעבר מורה למחול.

אינני יודעת כבר שנים למי לפנות וחלק מהעיניין הוא הדחקה שלי מלהתעסק בנושא, בגלל הטראומטיות של החויות.

מדובר על שני ארועים שקשורים למה שמכונה רשלנות בלידה או רשלנות בהריון ואני לא יודעת אם כדאי לתבוע וכמו שאמרתי גם לא נשאר לי הרה זמן לזה.

את התקווה האחרונה שלי להחזיר לעצמי שקט נפשי וגם פיצוי על כל הסבל שעברתי ועדיין עוברת והמליצו לי עליך הרבה עורכי דין שאני מכירה ולא עוסקים בתחום רשלנות רפואית.

מהו המקרה

1. לידה הכוללת התיחסות מעליבה. חתך חיץ למרות סירוב. כאבים במשך שנים ממנו.

2. פגיעה בשד מניק במהלך FNA וביצוע ההליך ללא החתמה מראש תוך הטעיה.

 

אני זקוקה ליעוץ דחוף, לפחות בראשון בגלל התישנות קרבה.

אני נכה מקרוהן וגם גרה מאוד רחוק וזקוקה למישהו שיוכל לטפל בתביעות מרחוק.

חשוב לי שיהיה מישהו או מישהי רגיש וגם מומחה בנושא.

לגבי האירוע הראשון, אתאר את הלידה באופן מאוד מתומצת, כדי שיהיה ברור על מה מדובר.

לגבי האירוע השני, עדיף שאסכם לחוד ואעביר למי שתפנו אותי. יש ערימת ניירת ותמונות.

יש שם שילוב של פגיעה בזכויות רפואיות ועבירה על החוק. הטעיה, שקרים ועוד.
הרבה זריקה שלי מאחד לשני ללא לקיחת אחריות. אסותא, רמבם, רופאים ויחידות שונות.
בנוסף הפגיעה גרמה לדימום, להתנפחות, לפצע פתוח והחלמה מאוד ארוכה כולל התערבות ארוכת טווח של כירורגיה פלסטית, מירפאת פצע, ריפוי בעיסוק ועוד. טיפול של שנים. צלקת מכוערת בשד וכאבים עד היום.

 

ילדתי בבית חולים בדרום.

בשבוע 38.5 ירדו לי המים בבוקר והחלו צירים. אחה”צ הגעתי לרופא נשים לבדיקת אולטרסאונד מתוכננת. הוא לא האמין שזה מים עד ששם נייר לקמוס.

הרופא שהוא מילד ותיק, נלחץ, היות וידע שרציתי ללדת בבית, ואמר שארד דחוף למיון.

הגעתי חזרה הביתה לארוז תיק. היות ולא התארגנתי ללידת בית עם תומכת וכו, היות והן לא מוכנות אחרי קיסרי, אז התקשרתי למד”א וירדתי איתם ועם בן זוגי. אנו ללא רכב.

זוהי לידה שניה כשהראשונה היתה קיסרי בעקבות עכוז . בראשונה היתה ירידת מים ב 39.

ביולדות בגלל הירידת מים, לא נתנו לי חדר טיבעי. גם לא שיחררו. בגלל הקיסרי לא נתנו זרוז.

זרקו אותי בחדר. לא הסכימו לעזור לי לקבל צירים סדירים.

לחצו עלי לפתוח וריד. סירבתי. שלחו רופא שצעק עלינו. כאילו לא מספיק לחוץ לנו.

במקום שיהיו לי צירים, הייתי עסוקה בלהלחם במערכת.

כל הלילה לא ישנו. האחיות בתחנה ישבו ביחד עם עצמם ואמרו שאין להם מה לעשות.

אפילו המקלחת היתה רחוקה מהחדרים. לו הייתי נשארת בבית, לפחות זה היה לי.

הסתובבנו כל הלילה באיזור רחוב שבו הכל סגור.

ניסיתי גם עיסוי וישיבה על כדור פיזיו שהבאתי. פרסנו סדין על הריצפה ועליו הכדור.

בסיור רופאים בבוקר, הרופא איים עלי שאם לא תתפתח לידה עד הצהריים (שאז המנתחים הולכים הביתה) אז יכניסו אותי לקיסרי.

הבנזוג שלי נכנס מאוד ללחץ והתחיל לבכות, היות וידע על הטראומה שהיתה לי מהקיסרי ושגם לא יוכל להיות בלידה, כי לא נמצאים בחדר ניתוח. זו לידה ראשונה שלו.

סרבתי לאנטיביוטיקה לוריד ובכלל לחיבורי לצינורות. חיברו אותי למוניטור.

בעשר בבוקר הגיע הרופא נשים שלי, כפי שהבטיח בשיחת טלפון בערב. הוא שיכנע את הרופא לבדוק שוב פתיחה כדי לתת פיטוצין.
הרופא שבדק אמר שיש ס”מ אחד וכן יתנו פיטוצין. למרות הקיסרי והסיכון. ביקשתי שיתנו מעט.

גם אחרי ההחלטה. הרופא שוב חזר ואמר שאם תוך 4 שעות לא אלד אז יכניסו לקיסרי.

בנתיים הביאו לי אוכל. האחות הראשית שנכנסה וראתה אותי אוכלת כשאני יושבת על כדור הפיזיו, התחילה לצעוק עלי שאני אוכלת, כי לא יוכלו להכניס לניתוח בגלל זה.
איך רוצים שיהיה לי כוח ללדת. עשו הכל כדי שלא אוכל ולא תהיה לי מנוחה נפשית וגם לא עזרה.

לאחר מכן חיברו אותי לפיטוצין. הפיטוצין גורם לצירים שהיו להתגבר.

נתנו מעט ואח”כ באו להגביר. בשלב מסוים ביקשתי שיורידו כי היה חזק מאוד.

הייתי על שש וניסיתי להתגבר ע”י נשימות וגם הוצאת אויר בצעקה קלה בכל ציר.

כאב לי מאוד. אני חושבת שיותר מצירים רגילים. ולא הורידו את המינון של הפיטוצין.

פתאום נכנס רופא ושאל למה אני צועקת. אמרתי שכואב לי. הוא אמר שאקח אפידורל.

הוא לא הציע לי להוריד את הפיטוצין. הוא גם התנהג בצורה שאני מפריעה. מאוד נעלבתי.

אח”כ שאלתי והתברר שהוא ראש המחלקה.

הביאו מרדימה. אני חושבת. חתמתי לה בלי שראיתי על מה. רק שלא יכאב. עדיין השאירו פיטוצין.

לקח המון זמן לחבר ומאוד התעצבנתי שלוקח כל כך הרבה זמן וגם לא משפיע.

אחרי שחיברו אפידורל, בדקו פתיחה. היתה פתיחה 10.

זה ממש היה מרגיז, כי אם היו בודקים קודם, במקום לבוא להפסיק את הצעקות שלי, אז גם היה מתיתר האפידורל. פשוט הייתי יולדת וזהו.

עכשיו הייתי תקועה עם אפידורל שלא עובד. הרגשתי את הילד בפנים מכאיב לי מאוד.

רצו לילד אבל סירבתי ללדת כשאני לא מרגישה כלום. לא יכולתי ללחוץ בלי להרגיש.

חיכינו כמה שעות שיעבור האפידורל.

ניסיתי גז צחוק. התחלתי להשתעל. רבע שעה אחרי (על השעון) נכנסה האחות שדאגה כי שמעה שיעולים.

כשכבר הרגשתי מה שקורה למטה, אז הגיעו והתחילו להכין מסביב כדי לילד.

אני נעמדתי על שש. הן רצו על הגב. הן התלוננו שלא שומעות את המוניטור אז אני שמתי במיקום נכון כדי שישמעו (אני הרגשתי בדיוק, זה רק בשבילן).

כך היו ויכוחים על הכיוון במקום שיתנו לי ללדת בשקט. רק הנוחיות שלהן עינינה אותן.

התפשרנו על הצד. שהיה גם לא ממש נוח או הגיוני. הן שימנו את הנרתיק עם איזה שמן.

הלחץ שלהן גרם לי למתח וכיווץ של כל הגוף.

בשלב מסוים, האחות הרימה מספריים. אני צרחתי לא. זה מצולם בוידאו. שומעים אותי.
יש רק קטעים קצרים מצולמים כי הם לא אהבו שמצלמים וגם כי הבנזוג היה לחוץ.

היא הניחה את המספריים. אבל אח”כ הודיעה לבןזוגי שהתינוק לא עובר ופשוט לקחה את המספריים וחתכה.

אני צרחתי מכאבים. היא חתכתה לי את השפה באלכסון האחורי הימני ונוצר לי חתך לכל אורך הנרתיק.

אחרי שיצא הילד, ביקשנו ולא חתכו את החבל. לחצתי ובקלות יצאה השיליה.

לאחר השקילה וההנחה על הבטן והעיטוף. ניסיתי להניק אבל ללא הצלחה (לאחר כמה ימים גילינו שזו בעיה אצלו של לשון תפוסה ששיחררו בבי”ח סמוך לשיחרור).

הבן זוג שלי הלך עם הילוד כדי לודא שלא יתנו חיסונים ודברים אחרים.

אותי השאירו פתוחה ומדממת. נתנו לי זריקת פיטוצין לטוסיק, בלי לשאול אותי.

הגיעה מישהי לתפור, מאחוריה עמדה עוד מישהי שהנחתה אותה.

הן ישבו הרבה זמן לתפור. בחלק של השפה, אמרתי שקשרו חזק מידי. הן טענו שתקין.

לקחו אותי למחלקה. שם הגיע רופא ילדים לשכנע אותי לקחת בדיקת דם ולתת אנטיביוטיקה לילד. אחרי יומיים ללא שינה, ניכנעתי. רק להפטיטיס סרבתי והרופא לא התווכח.

בימים שאחרי, ביקשתי כמה פעמים שיבואו לבדוק את התפירה שמאוד הציקה והכאיבה לי.

הם באו ובדקו ואמרו שהכל בסדר. גם כשהשתחררתי ביקשתי שוב ואמרו שבסדר.

הגעתי לרופא נשים והוא אמר שיש לי ג’ולה במקום התפירה אבל שנחכה. (מתועד).

מסתבר שהן לא תפרו עור לעור בשפה, אלא תפרו קפל של השפה לעצמו. יכולה להסביר יותר בע”פ.

התפירה היתה לא נכונה.

במשך חודשים סבלתי מכאבים. לא יכולתי לקיים יחסי מין כלל. גם נגיעה היתה כואבת.

לאחר כמעט 3 שנים של סבל, הופנתי לרופא נוסף לבדיקה.

הרופא אמר שכולן סובלות ולכן הם משתדלים לעשות פחות חתכים.

הרופא אמר שכל ניסיון לתקן, רק עלול לגרום ליותר נזק.

כיום עדיין מרגישים את התפר לאורך כל הנרתיק, מין זיגזג, ועדיין יש קישיון בשפה. יחסי מין עדיין קשים.

זהו.

אני מאוד רוצה ללדת שוב בשביל חוית לידה מתקנת.

לידה זו היתה אמורה להיות אושר לשנינו והפכה ללידה שהיא סיוט וטראומה.

היא גרמה גם להרבה ריבים וטענות שלי לבנזוג שלי ששמו אליעזר, בעיקר על זה שבכלל הגענו לבי”ח ועל חוסר יכולתו להיות יותר פעיל ולהגן עלי שם. אני לא הבנתי שהוא היה בעצמו בטראומה. שהיתה לו לידה ראשונה.

מצ”ב ניירת שקשורה לחתך חיץ.

אודה לתשובה מה כדאי והאם לעשות.

 

אגב עורכת דין שלא מבינה בתחום איתה התייעצתי בעבר אמרה כי מסמכי הלידה מתוארים כתקינים. מסמכים אחרי הלידה לגבי החתך מתואר כתקין. אין לה ספק שאני מרגישה משהו ושאני מתארת דברים שקשורים בלידה כאילו דפקו אותי ובעצם אלו הפעולות שחייבים לעשות בלידה [לדוגמא מאוד הפריע לה שנתנו לה זריקת פיטוצין אחרי הלידה אבל חייבים לתת את זה כדי לכווץ חזרה את הרחם] .

לדעתי היא טועה ואני בטוחה שאת תצליחי לרארות את האור בקצה המנהרה ולהחזיר לי את הצדק לחיי.

סומכת עליך. ברקת

תסמונת SCID – ילדי הבועה – תביעת רשלנות רפואית

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון או בטיפול בתסמונת SCID.

לשאלות בנושא ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון שפרטיה מעל.

כשל חיסוני משולב חמור (באנגלית: Severe combined immunodeficiency,‏ SCID; מכונה “מחלת ילדי הבועה”) היא מחלה גנטית המאופיינת במחסור בלימפוציטי T המתפקדים כראוי, שמתבטא בתגובה חיסונית לקויה כתוצאה מחוסר המעורבות של תאי B או מתפקוד לא יעיל שלהם, כיוון שתאי T המסייעים לא מתפקדים (ולכן לא קוראים לתאי B לעזור להילחם באנטיגן). בהפרעה זו שתי ה’זרועות’ המרכזיות של מערכת החיסון (תאי B ותאי T), פגועות, בעקבות פגם באחד הגנים. SCID היא הצורה החמורה ביותר של חסר במערכת החיסון, וכיום ידועים לפחות תשעה גנים שונים אשר פגם בהם מוביל לצורה זו או אחרת של SCID. כמו כן, מחלה זו ידועה כ”מחלת ילד הבועה” כיוון שהסובלים ממנה חשופים באופן מלא למחלות זיהומיות וחלקם, כמו “דייוויד וטר”, הפכו למפורסמים בשל חייהם בסביבה סטרילית. SCID הוא תוצאה של מערכת חיסונית חלשה כל כך עד שניתן להזניח אותה כמעט לגמרי.

מטופלי SCID מושפעים לרוב על ידי זיהומים בקטריים, וירליים או פטרייתיים בשלב מוקדם מאוד בחיים ולרוב סובלים גם ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית, משלשול כרוני, ומבעיות גדילה. זיהומי אוזניים, דלקת ריאותופטרת פה בדרך כלל נפוצים אף הם. תינוקות אלו ימותו בדרך כלל תוך שנה, בעקבות זיהומים חוזרים ונשנים, אלא אם כן יעברו השתלת תאי גזע מוצלחת.

הטיפול הנפוץ ביותר לחולי SCID הוא השתלת מח עצם, שייתרם על ידי אדם עם ההתאמה הטובה ביותר. השתלות עם התאמה חצי מלאה נקראות הפלוידנטיקל. השתלת מח עצם הפלוידנטיקלי דורשות ממח העצם של התורם להיות מרוקן מכל תאי T הבוגרים, על מנת להימנע מהתפתחות מחלת GVHD. כתוצאה מכך, למערכת חיסון שעובדת כראוי לוקח זמן רב יותר להתפתח אצל מטופלים שאצלם מושתל מח עצם עם התאמה חצי מלאה בהשוואה למטופלים שאצלם ההתאמה הייתה מלאה. דיוויד וטר, ילד הבועה המקורי, היה אחד מהאנשים הראשונים שלהם הושתל מח עצם, אך לבסוף נפטר בעקבות וירוס שלא אותר בשם אפשטיין בר, שהיה במח העצם החדש שהושתל לו בתרומה מאחותו (לא הייתה לו התאמה טובה עם מח עצם זה) , וגרם להיווצרות תאי סרטן מפושטים בכל גופו. כיום, להשתלות הנעשות בשלושת החודשים הראשונים של החיים יש אחוזי הצלחה גבוהים. כמו כן, רופאים מבצעים בהצלחה השתלות עוד לפני הלידה וגם על ידי שימוש בדם הטבורי העשיר בתאי גזע. בהשתלות אלה (עוד לפני הלידה) ייתכן כי העובר יפתח מערכת חיסונית פעילה בסביבה סטרילית מגורמים זרים. בכל מקרה, סיבוכים כמו GVHDD יכולים להיות קשים לזיהוי או לטיפול אם הם מתרחשים.

תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון או בטיפול בתסמונת SCID נמשכת בד”כ כשנתיים ובסיומה מתקבל פיצוי שיכול להיות משמעותי מאד.

על מנת להגיש את התביעה יש לצרף אליה חוות דעת של רופא מומחה אשר יפרט מה הייתה הרשלנות ומה גודל הנזק שנגרם בעקבותיה.

לשאלות או להערכת סיכויי התביעה של ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד.

 

 

המלצה על עו”ד בנוגע לתביעה על רשלנות רפואית

שלום וברכה

אני פונה אליכם בעקבות המלצה על עו”ד בנוגע לתביעה על רשלנות רפואית. אמרו לי להגיע לעו”ד ענת מולסון שהיא הכי טובה בארץ.

אני מאושפז כרגע בבית חולים בצפון הרחוק.
הייתי אמור לעבור הבוקר ניתוח שרוול.

הגעתי לחדר הניתוח וקיבלתי טשטוש לקראת הרדמה כללית. לאחר זמן מה העירו אותי, והודיעו לי שלא נתחו אותי כי לא הצליחו להרדים אותי.

הרגשתי כאבי תופת בגרון, וכשהרופא המרדים ניגש אלי לחדר אשפוז אמרתי לו על כך, והוא ענה שהוא בא להתנצל כי הוא עשה לי את זה וגרם לכל הכאב שלי, כאשר בנסיונות להרדים אותי גרם לדימומים בגרון.

אציין שעברתי לפני מספר שנים ניתוח בהרדמה מלאה ללא כל תקלות.

(יצוין, שלאחר כל ההכנות לניתוח, כשהייתי על מיטת הניתוח שמעתי את המנתח מדבר על כך שאינו רוצה שאיש צוות מסוים ישתתף בניתוח. לאחר מעשה אני מעריך שמדובר במרדים).

נכון לעכשיו אני מאושפז עד למחר למעקב. במהלך היום סבלתי מסחרחורת ובחילות, וקיבלתי נוזלים עד שעות הערב. אמרו לי שצריכים לוודא שאין בצקת או משהו כזה בגרון בעקבות הדימומים.

רציתי לבדוק למה אני יכול להיות זכאי בתביעה:
פיצוי על הכאבים החזקים בגרון ובשיניים.
פיצוי של שבועיים הכנה לניתוח וימי אשפוז שהלכו לריק + הפסד הכנסות בתקופה הזאת.
סבל נפשי ואכזבה עמוקה.
מימון ניתוח פרטי במקום אחר, אני והמשפחה ממש בטראומה ממה שקרה פה (האמת שכל הצוות פה ממש גמגמו בתחילת היום כשניסינו לקבל הסברים מה הלך פה, מה שעוד יותר גרם לנו ללחץ וחוסר בהירות)

אני מקווה מאד שלא נוצר נזק נוסף שאני עוד לא יודע עליו.

אבקש להבין ממך באיזה עלויות מדובר להגיש תביעה, והאם אפשר לסכם על תשלום לפי אחוז מהתשלום שיתקבל?

כמו כן האם יש משהו שחשוב שאעשה כל עוד אני מאושפז או לקראת השחרור.

מאחר וחיפשתי המלצה על עו”ד לרשלנות רפואית מכמה גורמים וכולם המליצו על עו”ד ענת מולסון אשמח אם תחזור אליי בהקדם.

כמו כן אשמח אם תוכל להעריך איזה פיצוי אני יכול לקבל על המקרה המוטרףך הזה והאם טיפלה במקרים דומים.

תודה. מנשי

הדבר מדבר בעד עצמו

סעיף 41 לפקודת הנזיקין

כלל זה נועד לחול בנסיבות מסוימות שבהן קיים קושי מובנה להוכיח את קיומו של יסוד ההתרשלות בעוולת הרשלנות. התנאים אשר בהתקיימם חל הכלל הן כדלקמן: ראשית, לתובע לא הייתה ידיעה ואף לא הייתה לו היכולת לדעת מהן הנסיבות שגרמו לנזקו; שנית, הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; שלישית, בית המשפט מוצא כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה. רק אם יוכיח התובע את התקיימותם במצטבר של שלושה התנאים האמורים, יועבר נטל השכנוע לכתפי הנתבע כי אין לייחס את קרות האירוע לרשלנות מצדו, על הנתבע להרים נטל זה ע”פ מבחן של עודף הסתברויות. החזקה שעל הנתבע לסתור נוגעת לאחריות והיא מניחה גם את קיום הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. לפיכך אם בתום המשפט נותרו כפות המאזניים שבהן נשקלת שאלת הרשלנות שקולות, יזכה התובע בתביעתו. טעם מרכזי הניצב בבסיס כלל “הדבר מעיד על עצמו” עניינו ביתרונו המובנה של הנתבע, לעומת התובע, מבחינת נגישות לראיות בדבר הנסיבות שהובילו למקרה.

ההבחנה המעשית העיקרית שבין העברת נטל השכנוע מכוח הנזק הראייתי שנגרם לתובע לבין העברת נטל השכנוע מכוח הכלל על אודות “הדבר מדבר בעדו”. שזו הראשונה, יכול כאמור שתוגבל אך לנקודה או לנקודות שלגביהן נגרם לתובע נזק ראייתי, ואלה עשויות להיות צרות בהיקפן, ואילו השנייה מתפרסת על שאלת האחריות כולה.

תנאי היסוד לתחולת החזקה הינו קיומה של עמימות עובדתית. בהינתן עמימות כזו, וכשמוכח כי הנתבע שלט בנכס שגרם לנזק, ניתן לתובע היתר לבסס את טענתו בדבר התרשלות הנתבע על ראיות סטטיסטיות – ראיות שכל פועלן בכך שהן מסווגות את המקרה לקטגוריה כללית של רשלנות

תנאי ראשון: המועד המתאים לבחינת קיומו של התנאי הראשון הוא המועד שבו נדרש התובע להוכיח את יסודות תביעתו. כלומר, אם “נמשכת” אי-הידיעה ממועד התרחשות מעשה הנזיקין ועד למועד זה, יבקש התובע להסתייע בכלל הראיות הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודה.

תנאי שני: התנאי השני זכה אף הוא כתנאי הראשון לפרשנות מקלה. ביחס למבחן השליטה נקבע בפסיקה, כי זו לא חייבת להיות רצופה ובלעדית, די בשליטה אפקטיבית במועד הרלוונטי לאירוע התאונה. עוד נקבע, כי המבחן הראוי לקיומה של שליטה איננו אפוא מבחן טכני-פורמאלי המבוסס על חזקה מלאה, רצופה ובלעדית בנכס המזיק, אלא מבחן ענייני-מעשי, הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה לכאורה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה.

תנאי שלישי: ישנה אפשרות במסגרת התנאי השלישי, להביא בחשבון גם ראיות כלליות שברגיל אין בהן כדי לבסס מסקנה בדבר קיומה של התרשלות.

ישנן תביעות רבות אשר מוגשות לבית משפט בהן טוען התובע את טענת “הדבר מדבר בעד עצמו”. בית משפט קיבל לעיתחים טענה זאת והעביר את נטל הראייה אל כתפי הנתבעים.

רופא אורטופד לא אבחן שבר – רשלנות רפואית

שמי ירון. אני עברתי תאונת דרכים ונפצעתי בכף הרגל.

הובהלתי על ידי מד”א לבה”ח בדרום שם אחרי שנשאלתי אם יש לי כאבים ועניתי שלא ממש.

אחרי 5 שעות שוחררתי “ללא צילום” . לאחר מספר ימים התנפחה לי כף הרגל חזרתי למיון צולמתי ונמצאו לי 3 שברים בכף הרגל מייד אושפזתי ל 4 ימים במחלקה אורטופדית בהכנה לניתוח לאחר 3 ימים שוב שוחררתי מאחר והם שינו את עמדתם ונאמר לי לחזור בעוד חודש לביקורת.

חזרתי לביקורת במועד שנקבע ושם בבה”ח במרפאת חוץ שוב ללא צילום שוחררתי ונאמר/נכתב דריכה רגילה על כף הרגל לפי יכולת.ושוב לחזור לביקורת בעוד חודשיים.

לפני כמה ימים חשתי כאב חזרתי לביקורת בבה”ח שוב צולמתי וקיבלתי מכתב שעליי להגיע תוך מקסימום שבועיים לניתוח דחוף בעקבות שבר שהתאחה באופן עקום.

אני עם מחלת לב מילדות לכן הלכתי לרופא פרטי “ביקור רופא” על מנת לקבל חוות דעת נוספת של אורטופד שם נבדקתי ונאמר לי שכרגע מסוכן מאוד לעשות ניתוח מכיוון שעברו 4 חודשים מהמקרה קיבלתי מנוחה בבית.

בין השורות נאמר לי שההפנייה לניתוח בשלב זה היא רשלנות רפואית מצד בה”ח והתהליך הינו בלתי מקצועי במידה ואלך לניתוח הם יצטרכו לשבור לי את העצם שוב ויחברו אותה או משהו מסובך שעלול לסכן לי את כף הרגל ועדיף לחכות בבית ולהתפלל שהרגל תחלים ובדיעבד שלא אשאר נכה.

שאלתי היא האם יש אפשרות לתבוע במידה וייקבעו לי אחוזי נכות או משהו בסגנון ? יש לי הפנייה לניתוח מ בה”ח , ומכתב מרופא שזה עלול לסכן אותי ועדיף להימנע .. כיצד אוכל להגן על עצמי משפטית  במידה ואשאר נכה ואחד הצדדים התרשל רפואית ?

בברכה

ירון ג. מאשדוד

איילת לרר

איילת לרר

עו”ד איילת לרר

  • בעלת תואר ראשון בהצטיינות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
  • בעלת תואר שני בהצטיינות מהפקולטה למשפטים באונ’ ת”א.
  • עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית מזה כ- 10 שנה.
  • בוגרת קורס גישור והשתלמויות רבות ברפואה למשפטנים.
  • רכשה ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית, כולל הכרות מעמיקה עם עמדותיהם של כל הצדדים המעורבים בהליך המשפטי.
  • רוב המקרים בהם מטפלת עו”ד לרר הם בתחומי הרשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות.

עו”ד לרר זמינה ללקוחות המשרד, באמצעות:

טלפון: 03-6025060 שלוחה 103

או במייל: Ayelet@nmlaw.co.il

 

צביאלה אונגר שור

tziela

עו”ד צביאלה אונגר שור

בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

בוגרת השתלמות בניהול משא ומתן דרך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.

בוגרת השתלמות רפואה למשפטנים.

משנת 2004 עובדת כעו”ד במשרד נבו מולסון. טיפלה במאות תיקי רשלנות רפואית.

עוסקת בתיקים הנוגעים לרשלנות קשה בזמן הריון, לידה, ניתוחים או אבחון מחלות.
זמינה ללקוחות המשרד באמצעות:

טלפון: 03-6025060 שלוחה 111

מייל: zviela@nmlaw.co.il

 

 

איך בוחרים עורכי דין לרשלנות רפואית מומלצים ומומחים

פעמים רבות הגולשים שלנו שואלים אותנו איך לבחור או למצוא עורכי דין מומחים מומלצים לרשלנות רפואית

התשובה היא פשוטה- ראשית יש לבחור עו”ד שבאתר שלו מופיע כי הוא עוסק אך ורק בתחום זה.

לאחר שסיננת כך תגיע למספר זעום של משרדים בארץ.

לאחר מכן יש לפנות לאותם משרדי בוטיק, להיפגש איתם, לראות מה ניסיונם והצלחותיהם במקרים דומים לזה שלך ובסופו של דבר אם עדיין נשאר התלבטות בין שניים או שלושה משרדים- כדאי ללכת כמו תמיד לפי תחושת בטן וכימיה עם עוה”ד.

בהצלחה!

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן – עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית באבחון סרטן היא מהתביעות הנפוצות ביותר בתחום.

הסיבה היא שכמות האנשים המאובחנים כחולי סרטן היא עצומה ומנגד איכות שירות הבריאות יורדת עם הזמן עקב תקציבים מועטים ביחס לדרישה להם.

רוב התביעות מוגשות כנגד רופאי משפחה אשר פספסו את האבחנה. חלקן גם מוגשות נגד אונקולוגים או מומחי הדמייה.

איך יודעים אם הייתה רשלנות רפואית באבחון סרטן?

ראשית יש לפנות לעו”ד העוסק בתחום רשלנות רפואית. הוא יאסוף את התיק הרפואי מהמוסדות הרלבנטיים ויפנה לאונקולוג כדי לקבל חוות דעת ראשונית אם אכן היה צריך לאבחן את מחלת הסרטן קודם ואם כן- מהו הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחנה המאוחרת.

לאחר שהתשובה של הרופא המומחה מספקת את דעתו של עורך הדין, הוא יבקש מהמומחה לכתוב חוות דעת מלאה ומפורטת אותה מצרפים לכתב התביעה.

ניהול תביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן

בדרך כלל תביעת רשלנות רפואית באבחון בנושא סרטן לוקחת בין שנתיים לארבע שנים. על עוה”ד להגיש כתב תביעה, להשתתף בקדם משפט, להכין תחשיבי נזק, לנהל משא ומתן מחוץ לכתבלי בית משפט, לפנות אולי לגישור ואם זה לא עולה יפה- לנהל הוכחות וסיכומים, לאחאר מתקבל פסק דין.

יחד עם זאת, רוב המקרים של רשלנות רפואית בנושא זה מסתיימים בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, כאשר אכן הייתה רשלנות.

תביעות רשלנות רפואית סרטן

רוב התביעות בתחום זה מוגשות לגבי סוגי סרטן אשר האיחור בו הוא קריטי כגון סרטן המעי, מלנומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השד וכדומה.

אם לדוגמא היה איחור באבחון של סרטן המעי, אך מדובר באיחור קצר של חודש למשל, אזי בדרך כלל לא תוגש תביעה מאחר ואיחור כזה לא ממש גרם לנזק משמעותי. יש לבחון אחורה את התנהלותם של הרופאים ולבדוק האם התייחוס כראוי לתלונות החולה, האם שלחו לבדיקות ולצילומים הרלבנטיים, האם פיענחו את הצילומים נכון והאם שלחןו את המטופל לביצוע הפרוצדורות הרפאויות המתאימות.

פסקי דין רשלנות רפואית סרטן

בארצות הברית הפיצויים שניתנים על רשלנות רפואית באבחון בתחום הסרטן הם עצומים ונעים לעיתים בסדרי גודל של מיליוני דולרים.

בארץ הפיצוי נמוך יותר מאחר ובתי המשפט שלנו כמעט לא פוסקים פיצויים עונשיים אשר מהווים את מרכיב הפיצוי הגדול בפסקי הדין האמריקאים.

דוגמאות לפסקי דין בנושא רשלנות רפואית באבחון סרטן ניתן למצוא כאן

פיצויים רשלנות רפואית באבחון סרטן

פיצויים בתביעות כאלו נעים בדרך כלל בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.

גובה הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחנה המאוחרת. כמו כן יש הבדל בין הפיצוי שיקבל בחור 28 לבין זה שיקבל אדם בן 88 וזאת בשל שיקולים כגון הפסדי השתכרות, אובדן תוחלת חיים ועוד.

לשאלות בנושא ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון אשר ייצגה במקרים רבים של רשלנות רפואית בתחום סרטן.