סרטן השד- רשלנות רפואית?

רשלנות סרטן שד- רשלנות רפואית סרטן השד

צעירה תובעת מיליונים: כרתו לי שד בגלל רשלנות רפואית

התובעת, בת 30 אם לשני ילדים, הגישה הבוקר תביעה המוערכת בשני מיליון ₪ בבית משפט השלום בת”א כנגד קופ”ח מאוחדת וד”ר יוסף שפירא. היא טוענת באמצעות באת כוחה עו”ד ענת מולסון ממשרד עורכי הדין נבו מולסון, כי נאלצה לעבור כריתת שד השמאלי עקב איחור משמעותי ובלתי סביר של תשע שנים באבחון גידול סרטני. כיום סובלת התובעת מדימוי גוף נמוך אשר גרם לה לנכות נפשית משמעותית, וכן מסיכון לחזרת הגידול ולפיתוח גרורות, סיכון אשר יכול היה אף הוא להימנע לו טופלה כנדרש ובמועד. 

התובעת החלה במעקב בקופה”ח כאשר גילתה גוש קטן בשד שמאל. בבדיקה מיום 7.10.1997 איבחן ד”ר יוסף שפירא כי אצל התובעת קיים מבנה: Cystic Fibrosis (CF) (הכוונה לרקמת שד צפופה), אולם לא המליץ על טיפול כלשהו. משלב זה נמצאה התובעת במעקב סדיר במשך למעלה מ – 9 שנים. 

במרץ 1998 הוחלט על ביופסיה פתוחה של הגוש בשד שמאל, כאשר התשובה הפתולוגית העלתה כי מדובר ב”תהליך שפיר”. 

בשנת 2002 לאחר לידת הבן השני, חשה התובעת שוב בגוש שצמח בשדה השמאלי. ד”ר שפירא הסביר כי מדובר בצלקת מניתוח הביופסיה ממרץ 1998. 

בתאריך 7.5.2002 ביצע הנתבע 1 לתובעת בדיקת ניקור, FNA (דיקור במחט עדינה) משד שמאל, לבדיקת ממאירות הגוש. באבחנה הקלינית נרשם כי ידוע על מחלת CF וכן כי לאחרונה אובחן בשינוי במבנה השד השמאלי. בממצא הפתולוגי נרשם בין היתר כי : “לא נמצאו תאים ממאירים אך החומר דל”. הנתבע 1 לא נתן התייחסותו ודעתו לכך שהבדיקה לא היתה אבחנתית, שכן המשטחים שהוכנו מחומר הבדיקה היו דלים בתאים, ולא ניתן היה להסיק דבר על אופיים של התאים. הנתבע 1 לא הפנה את התובעת בעקבות הממצא הפתולוגי הבלתי מספק להמשך בירור, כמתחייב, ע”י בדיקת US או לבדיקת רקמה באמצעות ביופסיה פתוחה. 

הגוש בשדה השמאלי של התובעת המשיך לגדול, והתובעת התלוננה על כך בביקוריה התקופתיים, אם כי לא ניתן ביטוי הולם לתלונותיה ולמצבה הקליני ברשומה הרפואית אצל הנתבע 1. 

התובעת הופנתה לבדיקת US של השדיים רק ביוני 2004. ביום 11.7.2004 בוצעה הבדיקה. בבדיקה, איתרה הרופאה המבצעת שני גושים בשד שמאל. היא העלתה את החשד כי הגוש הגדול הינו גידול מסוג : Phalloid Tumor או Giant Fibroadenoma, קרי, גידול ממאיר. הרופאה המליצה על ביופסיה מהגוש הנמוש (הגדול). 

ד”ר שפירא התעלם לחלוטין מממצאי בדיקת ה- US הנ”ל ומהמלצות הרופאה המפענחת ובחר שלא להפנות את התובעת לביצוע ביופסיה כפי שהומלץ. 

התובעת המשיכה להתלונן על הגוש בשדה השמאלי ועל אסימטריה ניכרת בין השדיים. במאי 2005 ביקשה התובעת להתייעץ עם ד”ר שפירא באשר להריון נוסף, והאפשרות כי יגרום לגדילה מהירה ומסיבית יותר של השד. ד”ר שפירא קבע כי אין כל מניעה מהריון במצבה, שכן מדובר בגידול התלוי בהורמונים. 

התובעת נכנסה להריון בחודש יוני 2005 ומאז החלה גדילה מהירה משמעותית ופרוגרסיבית של השד השמאלי והשינויים בו ניכרו מיום ליום. הבדלי הגודל בין שד ימין לשמאל הלכו וגדלו והגיעו לחוסר פרופורציה משמעותי ביותר. תוספת הנפח המשמעותית לשד גרמה לתובעת לכאבים עזים, אשר הלכו והתגברו במשך חודשי ההריון, והפריעו לה מאוד בהתנהלות היומיומית. 

התובעת פנתה במהלך ההריון מספר פעמים אל הנתבע 1 לצורך התייעצות בנוגע להחמרה המשמעותית בשד שמאל. הנתבע 1 שוב פטר אותה בתשובה שהמצב יחזור לקדמותו לאחר ההריון וההנקה. בצר לה פנתה התובעת להתייעצות עם מומחה פרטי, אשר הפנה אותה מיידית לביצוע בדיקת US. 

בתאריך 18.12.2005, בהיותה בשלבי הריון מתקדמים ביצעה התובעת בדיקות US. ממצאי הבדיקה העלו כי : “כל המחצית הלטרלית של השד תפוסה ע”י גוש בקוטר של 18 ס”מ”. בהמשך נרשם ע”י המפענחת כי קיים חשד בסבירות גבוהה ל – ציסטוסרקומה פילואידס (גידול אשר עלול להיות ממאיר ואלים עם נטייה לחזר4ה לאחר כריתה ובעל פוטנציאל לשליחת גרורות) והמליצה על ביצוע ביופסיה. 

יומיים לאחור מכן בוצעה ביופסיה ע”י מחט עבה , אשר העלתה ממצאים החשודים ל Phylloides tumor. התובעת הפנתה את לתשובת הביופסיה אל ד”ר שפירא אשר קבע כי מדובר בגידול שפיר. 

יצוין כי בתקופה זו היו ממדיו של השד השמאלי חריגים בגודל במידה כזו שהקשו על התובעת בהתנהלותה היומיומית, הכאבים שהסב לה היו בלתי נסבלים, והיא נאלצה לתמוך את השד בידה על מנת להקל על כאביה ועל התנהלותה. 

לאחר הלידה פנתה התובעת לכירורג אשר קבע כי קיימת אינדיקציה חד משמעית לכריתה מלאה של השד. 

בתאריך 11.9.2006 עברה התובעת כריתה מלאה של השד השמאלי. משקל הגידול שנכרת היה 3.450 ק”ג, פי עשרה משד נורמלי !!! התשובה הפתולוגית של הגוש העלתה כי מדובר בגידול ממאיר מסוג פילואידס, כפי שאבחנה הרופאה שביצעה את בדיקת ה- US ביולי 2004, וכפי שצריך היה לחשוד כבר בשנת 2002, כאשר תיעד הנתבע 1 כי חל שינוי במבנה השד השמאלי. 

התובעת נמצאת כיום במעקב צמוד ואינטנסיבי, שכן בשל גודלו של הגידול לא נתאפשרה כריתתו בשוליים רחבים, וקיים סיכון גבוה לחזרת הגידול ולהתפתחות גרורות באיברים אחרים. 

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’ מומחה לכירורגיה כללית ואונקולוגית, מנהל מחלקה כירורגית, אשר בדק את התובעת וכן את החומר הרפואי וצילומי ההדמיה שבוצעו לתובעת. 

המומחה מסביר בפתח חוות דעתו את מהותו של הגידול ממנו סבלה התובעת. מדובר בגידול אשר יכול להתבטא גם באופן שפיר וגם באופן ממאיר ואלים

, עם נטייה לחזרה מקומית לאחר כריתה רדיקלית, ובעל פוטנציאל לשליחת גרורות לאיברים חיוניים. אבחנה מדויקת של סוג זה של גידול נערכת רק לאחר ביופסיה פתוחה של הגוש. ביופסיה באמצעות מחט דקה או עבה עלולה לגרור אבחנה שגויה של גידול שפיר. 

המומחה קובע כי כבר בשנת 2002, כאשר הופיע הגוש הגידולי, היתה אינדיקציה ברורה להפנות את התובעת לביצוע US של השדיים ו/או בדיקת הרקמה ע”י ביופסיה פתוחה, שכן בדיקת ה – FNA שביצע לא היתה אבחנתית. הבודק רשם בפירוש כי המשטחים שקיבל לבדיקה היו דלים בתאים: “החומר דל”. 

המומחה קובע כי ביצוען של בדיקות כנדרש (US וביופסיה פתוחה), היה מוביל למהלך שונה לחלוטין. בשלב זה, ניתן היה לכרות את הגוש בלבד, עם שוליים רחבים, ובכך למנוע את כריתת השד כולו 4 שנים מאוחר יותר. 

יתירה מכך, כבר בחודש יולי 2004, בטרם נכנסה התובעת להריון, נעשתה האבחנה הסונוגרפית הנכונה ע”י הרופאה המפענחת של צילומי ה – US. הרופאה העלתה את החשד, עפ”י הצילום, כי אפשר שמדובר בגידול ממאיר, ולפיכך המליצה על ביצוע של ביופסיה פתוחה. הפרופ’ קובע כי קיימת סבירות גבוהה כי גם בשלב זה, לו היתה מבוצעת המלצתה של המפענחת, והתובעת היתה מופנית לביופסיה פתוחה, עדיין ניתן היה למנוע כריתה מלאה של השד שנתיים לאחר מכן. 

תחת זאת, אישר ד”ר שפירא לתובעת להכנס להריון, דבר אשר גרם לדחיית הניתוח ביותר מ – 18 חודשים, כאשר בתקופת ההריון היתה התפתחות מהירה של הגידול עד שהגיע למימדים עצומים ולמשקל יוצא דופן, אשר לא הותירו כל ברירה מלבד כריתת השד במלואו. 

לסיכום, קובע המומחה כדלקמן: “האבחנה צריכה היתה להיעשות כבר ב – 2002 ע”י ד”ר שפירא, אשר היתה מונעת את כריתת השד וניתן היה להסתפק אז רק בכריתת הגידול שהיה אז קטן בהרבה. יובהר שוב, כי גם לו נעשתה האבחנה הנכונה בשנת 2004, ניתן היה לדעתי למנוע קרוב לוודאי כריתה מלאה של השד”. 

התובעת תטען כי למשך הזמן של למעלה מ – 4 שנים, מאז ניתן היה לאבחן ולגלות את מחלת סרטן השד אצלה ועד לכריתת הגידול בספטמבר 2006, היתה משמעות קריטית. קביעה זו מתבססת על שיעורי הריפוי הגבוהים מסרטן השד מן הסוג בו חלתה התובעת, במידה והגידול מתגלה בשלב מוקדם, וסיכויי הנמוך לחזרת הגידול. 

המומחה קןבע כי לו היתה האבחנה מבוצעת כבר בשנת 2002, ואפשר שגם בשנת 2004, ניתן היה להסתפק בכריתה מקומית של הגידול, ולמנוע את כריתתו השלמה של השד. 

יתירה מכך, בשלב בו נכרת הגידול, בשל גודלו העצום, לא ניתן היה להוציאו עם שוליים רחבים, כפי שמומלץ בספרות הרפואית. 

הפרופ’ העריך את נכותה של התובעת הינו בשיעור של 25%, בהתאם לסעיף 28 (א) (2). כמו כן הוסיף כי קיים סיכון של 20% לחזרה מקומית של הגידול ולהופעת גרורות רחוקות יותר באיברים חיוניים, לרבות ריאות כבד ועצמות. 

בשל מצב זה וחוסר הוודאות לגבי התנהגותו של הגידול בעתיד, התובעת נדרשת להימצא במעקב הדוק ואינטנסיבי, כאשר עתידה מעורפל וצפויה הפחתה משמעותית בתוחלת חייה. 

בשל הכריתה המלאה של השד מתקשה התובעת עם ההתמודדות עם המראה המעוות, המכוער והבלתי סימטרי של השד והצלקות שעל החזה. התובעת הפכה למוגבלת בלבושה ובכל פעולותיה בחיי היומיום, ונמנעת במודע מהימצאות במקומות בילוי ונופש, שם איננה יכולה להתנהג בחופשיות ולהתנהג כאחד הנופשים. 

התובעת, קוסמטיקאית במקצועה, אשר מראה החיצוני והאסטתיקה היו חשובים לה מאז ומתמיד, מתקשה כיום להשלים עם המצב המעוות והפגום של גופה. יצוין כי בהתאם להמלצות הרופאים ניתוח משחזר פלסטי איננו בר ביצוע בשנים הקרובות, בין היתר בשל הסיכון המוגבר לחזרתו של הגידול. 

ההתמודדות את הפגם הגופני והאסטטי של גופה, בשילוב בידיעה כי הינה חשופה לחזרה מקומית כמו גם גרורתית של הגידול, קשים מאוד לתובעת, וגורמים לה למצב רוח ירוד ולתחושות תסכול עם נטייה להתפרצויות.

התובעת צירפה לתביעה חוות דעת פסיכיאטרית, הקובעת כי אצל התובעת ניכרים תסמינים טיפוסיים של הפרעת הסתגלות מתמשכת לאובדן והעיוות במראה החיצוני, עם תסמינים של דיכאון, שינויי מזג ופגיעה בדימוי הגופני והנשי. הוא העריך את נכותה הנפשית של התובעת בשיעור של- 15%, בהתאם לסעיף 34 לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

 

למידע נוסף: סרטן השד- רשלנות רפואית- סרטן שד

De registrieren und die https://ghostwritinghilfe.com/ autorin aldebaran beauftragen