רשלנות בזיהוי מחלה- רשלנות רפואית זיהוי מחלות

רשלנות בזיהוי מחלה היא סוגיה בעייתית. כל אדם מגיע לביקור במרפאה או לביקור בבית חולים בין אם למטרת ביקורת שגרתית ובין אם לבדיקה ספציפית. הנבדקים שמים ברופאים שמולם את מלוא בטחונם בידיעותיהם ובנסיונם, והם סומכים עליהם שידעו לאבחן ולהתריע בפני מחלה מסוימת. רשלנות בזיהוי מחלה יכולה להוביל לתוצאות חמורות כגון אבחון מאוחר מידי, או טיפול שגוי במצב הבריאותי, והסבת נזק למטופל.

מקרי רשלנות רפואית בזיהוי מחלה

רשלנות בזיהוי מחלה יכולה להתחיל בשלב ההתחלתי- התעלמות או זלזול בסימפטומים שחש המטופל. כמו כן, הרופא גם צריך לזכור שייתכן וקיימים סימנים שהמטופל לא מודע אליהם, לדוגמא גוון צהוב בעיניים שיכול להעיד על מחלות שונות בכבד, או בטן קשה במישוש שיש לבחון אותה ברצינות. כאשר יש לרופא חשש בנוגע למצבו הבריאותי של המטופל, עליו לשלוח אותו לבדיקות המתאימות.

עילות לתביעה בגין רשלנות בזיהוי מחלה

• אבחון שגוי, מאוחר או חוסר אבחון של מחלות. רשלנות בזיהוי מחלה יכולה להתבטא הן באבחון שגוי, הן באבחון מאוחר, או בכלל בחוסר אבחון של המחלה.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת את הרקע האישי של המטופל (גיל, מצב משפחתי, הריונות), הרקע הבריאותי (גורמי סיכון כדוגמת סיפור משפחתי, מחלות רקע, עישון, שתיית אלכוהול מוגזמת, שימוש בסמים, טיפול תרופתי, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה טבעיים) ועמידה על התסמינים הגופניים המתוארים על ידי המטופל, ולפי התרשמות הרופא.

• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות ובדיקות רלבנטיות לתחום, כגון אי הפניה לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה, ועוד.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהובילו לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על טיפול בלתי מתאים שהסב נזק לתובע.

• רשלנות בפיענוח בדיקות.

• אי קיום מעקב רפואי אחר תוצאות הבדיקות ומצבו הבריאותי של המטופל.

• מתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג, מינון, מחלה,ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר.

• אי הפניית המטופל לרופאים מקצועיים המתמחים בתחום שיכולים לסייע באבחנת מצבו הרפואי של המטופל.

• במקרה של מתמחה, התעלמות מביצוע התייעצות עם רופא בכיר במצבים בהם קיימת התלבטות לגבי זיהוי מחלתו של המטופל.

פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית בזיהוי מחלה

ע"א 10302/05 לוי נ' ד"ר ברו- ערעור וערעור שכנגד. המערערת סובלת מנזקים קשים עקב דימום ממפרצת במוחה. והגישה תביעה נגד הגורמים הרפואיים שטיפלו בה. המשיבים טוענים שבית המשפט שגה בעניין האחריות ולחלופין הפריז בחישוב הנזקים של המערערת. לעומת זאת, המערערת סוברת כי ביהמ"ש המעיט בפיצוי שנפסק לה. ביהמ"ש דחה את הערעורים מהטעמים הבאים: לעניין הרשלנות,מסקנת הרופא ד"ר דרעי שבדק את התובעת וסבר כי כאבי הראש עשויים להצביע על סינוסיטיס לא הייתה מופרכת. יחד עם זאת בדנן, לא רק נמנעו משלוח לבדיקות לגילוי הסברים חלופיים לכאבי הראש (לדוגמא בדיקות נוירולוגיות), אלא גם הימנעות מביצוע בדיקות שיאששו את האבחנה שאכן מדובר בסינוסיטיס (לדוגמא שליחת המערערת לרופא אף אוזן גרון וביצוע צילום רנטגן). בדיקת המערערת התמצתה במקרה זה בבדיקה של רופא המשפחה. לעניין הפיצוי קובע ביהמש" כי הפיצוי שנפסק למערערת ועומד על150,000 הנו פיצוי סביר. כמו כן, גם אם הפיצוי נוטה לצד הנמוך בראש נזק מסוים הוא מתאזן בצד האחר.

 

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם