לידת ואקום- רשלנות רפואית?

תוכן עניינים

תביעת רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום

חלקן הגדול של תביעות רשלנות רפואיות בישראל ובעולם הן בגין רשלנות בלידה. ישנה עלייה עצומה במספר לידות מכשירניות או ניתוחים קיסריים. ההתערבויות המקובלות בהליך הלידה הרגיל הן: חוקן, עירוי, ניטור, פרוסטגלנדינים, פיטוצין, בלון, סטריפינג, פקיעת מי שפיר, חתך חיץ – אפיזיוטומיה, ואקום, מלקחיים, ניתוח קיסרי ועוד.

לעיתים קורה שיש מצג לא רגיל של התינוק או מצוקה עוברית המחייבים ביצוע לידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים. עם זאת, כמו במרבית סוגי ההתערבויות הרפואיות, במקרים רבים מתבצעות לידות מכשירניות גם כאשר הדבר אינו הכרחי.

מכשיר הואקום הוא בעצם מכשיר המורכב מכיפת גומי המוצמדת לראש התינוק, אשר מחוברת לצינור גומי. בעזרת מכשיר היונק את האוויר נוצר ואקום המצמיד את כיפת הגומי לראש התינוק, כך שניתן למשוך את ראשו ובכך לסייע בהוצאתו. לרופא יש שליטה על עוצמת שאיבת האוויר.

לעתים יופיע סימן אדום על ראשו של התינוק במקום בו הוצמדה הכיפה, אך לרוב סימן זה נעלם לאחר מס" ימים או שבועות. מדובר בשטף דם שבמרבית המקרים אינו מסוכן, אך במקרים חריגים יכול לגרום לאנמיה לתינוק או להגדיל את הסיכוי לצהבת.

המקרים הקיצוניים של התעלמות מ מצוקה עוברית או איחור בביצוע ניתוח קיסרי, או כשלון של לידה מכשירנית הם: שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי ועוד

לעיתים מתרחש סיבוך במהלך לידה שהתחילה כרגיל, ולכן הצוות הרפואי מחליט על מעבר לביצוע ניתוח חירום. אם ניתוח החירום מבוצע בשל מצוקת עובר פתאומית, סביר להניח שלא יהיה זמן ליולדת להבין מה בדיוק קורה ולהיות שותפה בהחלטה. אם אין בהילות, חשוב שההורים יהיו שותפים להחלטה, ולהבין מדוע הרופאים חושבים שזו הדרך לביצוע הלידה.

אין זה ניתוח חסר סיבוכים: בכרבע עד מחצית מן המנותחות נצפים דימומים, חום, זיהומים שונים כגון: דלקת ראות, דלקת דרכי שתן ודלקת ורידים ולצערנו, אחת מכל 1000 עד 2000 נשים מנותחות נפטרת. בין הסיבוכים המאוחרים יכולות להופיע הידבקויות בבטן המובילות לחסימת מעיים, ובפתיחת הצלקת בהריון הבא.

מצוקה עוברית היא אחת הסיבות השכיחות לביצוע ניתוח קיסרי. עפ"י הנוהל הקיים נהוג לבצע את הניתוח הקיסרי תוך 30 דקות מרגע אבחנת המצוקה העוברית המצדיקה ניתוח. הנחת העבודה היא שכל דחיה נוספת עלולה לסכן את העובר, ואולי אף את האם. למרות הנוהל הקיים, אין סטנדרטים אחידים להגדרת דחיפות הניתוח מצד אחד, ולא ידוע מהן ההשלכות של עיכוב הניתוח, מצד שני.

ניתוח קיסרי מבוצע כאשר אובחנה מצוקה עוברית, כפי שהתבטא בהפרעות של פעימות הלב העובריות, צניחת חבל הטבור, כשלון מילדותי כאשר נסיון ליילד באמצעות מיכשור לא ניתוחי (מלקחיים או ואקום למשל) נכשל, או עקב הינתקות שלייה.

אולי גם יעניין אתכם:

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם עקב רשלנות בביצוע לידת ואקום:

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בביצוע לידת ואקום או מלקחיים אשר כתוצאה מהן נגרם נזק ליילוד.
על מנת להגיש תביעה שכזאת יש צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה במיילדות אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות הרפואית, כיצד היה ניתן להימנע ממנה ואילו נהזקים נגרמו כתוצאה מכך.

פיצויים להורים אשר חוו רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום או מלקחיים יכולים להגיע אף למיליוני שקלים.

להערכה חינם של סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בצד שמאל

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם