לידות ואקום נוטות להסתבך לעיתים והתוצאה היא נזק ליילוד וליולדת. מהן העילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום במקרים כאלה? ולמה נדרש סיוע של עורך דין רשלנות רפואית? כל התשובות בהמשך.
חלקן הגדול של תביעות רשלנות רפואיות בישראל ובעולם הן בגין רשלנות בלידה. ישנה עלייה עצומה במספר לידות מכשירניות או ניתוחים קיסריים. ההתערבויות המקובלות בהליך הלידה הרגיל הן: חוקן, עירוי, ניטור, פרוסטגלנדינים, פיטוצין, בלון, סטריפינג, פקיעת מי שפיר, חתך חיץ – אפיזיוטומיה, ואקום, מלקחיים, ניתוח קיסרי ועוד.
ההתערבויות המקובלות בהליך הלידה הרגיל הן: חוקן, עירוי, ניטור, פרוסטגלנדינים, פיטוצין, בלון, סטריפינג, פקיעת מי שפיר, חתך חיץ – אפיזיוטומיה, ואקום, מלקחיים, ניתוח קיסרי ועוד.
לעיתים קורה שיש מצג לא רגיל של התינוק או מצוקה עוברית המחייבים ביצוע לידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים. עם זאת, כמו במרבית סוגי ההתערבויות הרפואיות, במקרים רבים מתבצעות לידות מכשירניות גם כאשר הדבר אינו הכרחי.
המקרים הקיצוניים של התעלמות מ מצוקה עוברית או איחור בביצוע ניתוח קיסרי, או כשלון של לידה מכשירנית הם: שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי ועוד
מהי לידת ואקום?
לידה בוואקום, היא שיטת מיילדות המשתמשת במכשיר יניקה, למשיכת התינוק מתעלת הלידה. השיטה יכולה להיות יעילה במקרים מסוימים, אך יש בה גם סיכונים, הנגרמים לעיתים מרשלנות רפואית.
מכשיר הואקום הוא בעצם מכשיר המורכב מכיפת גומי המוצמדת לראש התינוק, אשר מחוברת לצינור גומי. בעזרת מכשיר היונק את האוויר נוצר ואקום המצמיד את כיפת הגומי לראש התינוק, כך שניתן למשוך את ראשו ובכך לסייע בהוצאתו. לרופא יש שליטה על עוצמת שאיבת האוויר.
לעתים יופיע סימן אדום על ראשו של התינוק במקום בו הוצמדה הכיפה, אך לרוב סימן זה נעלם לאחר מס" ימים או שבועות. מדובר בשטף דם שבמרבית המקרים אינו מסוכן, אך במקרים חריגים יכול לגרום לאנמיה לתינוק או להגדיל את הסיכוי לצהבת.
רשלנות רפואית בלידת ואקום
רשלנות רפואית בלידת ואקום, יכולה להתבטא באי עמידה בסטנדרטים הנדרשים בטיפול, בטעויות בשיקול הדעת, בכישלון בזיהוי סימני אזהרה אצל היולדת או הילוד ובשימוש לקוי במכשיר הוואקום.
עילה נוספת לתביעה, יכולה להיות אי קבלת הסכמה רשמית מהיולדת לשימוש בטכניקה, תוך הסבר מפורט על ההליך, הסיכונים והחלופות.
- שימוש שגוי במכשיר הוואקום – שימוש שגוי במכשיר הוואקום, כמו בחירה בגודל התקן לא נכון, ביצוע שאיבה מוגזמת, או הפעלת המכשיר לזמן ארוך מדי, עלול לגרום לפגיעה ביילוד.
- אי זיהוי סיבוכים – בלידת ואקום, הצוות הרפואי נדרש לערנות לסימני אזהרה, כמו דימום רב או סימנים לזיהום. אי זיהוי התסמינים, עלול לעכב את מתן הטיפול ולהחמיר את הנזק.
- אי זיהוי מצוקה עוברית – במהלך לידת ואקום, היילוד עלול לסבול ממחסור בחמצן. אי זיהוי של המצב ונקיטת פעולות למניעתו, הוא רשלנות רפואית.
- עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי – כשלידת ואקום מסתבכת, נדרש לעתים ניתוח קיסרי. עיכוב בהחלטה לבצע את ניתוח החירום, נחשב לרשלנות רפואית.
- אי תיעוד ההליך – לידת ואקום, כמו כל הליך רפואי, חייבת להיות מתועדת, לרבות השימוש במכשיר הוואקום, אורך ההליך וכל פגיעה או סיבוך, המתרחשים במהלכה. אי תיעוד ההליך, נחשב גם הוא לרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
לעיתים מתרחש סיבוך במהלך לידה שהתחילה כרגיל, ולכן הצוות הרפואי מחליט על מעבר לביצוע ניתוח חירום. אם ניתוח החירום מבוצע בשל מצוקת עובר פתאומית, סביר להניח שלא יהיה זמן ליולדת להבין מה בדיוק קורה ולהיות שותפה בהחלטה. אם אין בהילות, חשוב שההורים יהיו שותפים להחלטה, ולהבין מדוע הרופאים חושבים שזו הדרך לביצוע הלידה.
אין זה ניתוח חסר סיבוכים: בכרבע עד מחצית מן המנותחות נצפים דימומים, חום, זיהומים שונים כגון: דלקת ראות, דלקת דרכי שתן ודלקת ורידים ולצערנו, אחת מכל 1000 עד 2000 נשים מנותחות נפטרת. בין הסיבוכים המאוחרים יכולות להופיע הידבקויות בבטן המובילות לחסימת מעיים, ובפתיחת הצלקת בהריון הבא.
מצוקה עוברית היא אחת הסיבות השכיחות לביצוע ניתוח קיסרי. עפ"י הנוהל הקיים נהוג לבצע את הניתוח הקיסרי תוך 30 דקות מרגע אבחנת המצוקה העוברית המצדיקה ניתוח. הנחת העבודה היא שכל דחיה נוספת עלולה לסכן את העובר, ואולי אף את האם. למרות הנוהל הקיים, אין סטנדרטים אחידים להגדרת דחיפות הניתוח מצד אחד, ולא ידוע מהן ההשלכות של עיכוב הניתוח, מצד שני.
ניתוח קיסרי מבוצע כאשר אובחנה מצוקה עוברית, כפי שהתבטא בהפרעות של פעימות הלב העובריות, צניחת חבל הטבור, כשלון מילדותי כאשר נסיון ליילד באמצעות מיכשור לא ניתוחי (מלקחיים או ואקום למשל) נכשל, או עקב הינתקות שלייה.
הנזקים האפשריים של רשלנות רפואית בלידת ואקום
לפגיעה שנגרמה במהלך לידה, לרבות לידת ואקום, יכולות להיות השלכות חמורות על היולדת ועל היילוד. היילוד יכול לסבול מנזק מוחי, שברים בגולגולת ובעצמות הפנים, נזק עצבי, עיכובים התפתחותיים ושיתוק מוחין.
היולדת, עלולה לסבול מקרעים ודימומים בנרתיק ובצוואר הרחם ומטראומה רגשית, לרבות הפרעת דחק פוסט טראומטית.
אולי גם יעניין אתכם:
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם עקב רשלנות בביצוע לידת ואקום:
בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בביצוע לידת ואקום או מלקחיים אשר כתוצאה מהן נגרם נזק ליילוד.
על מנת להגיש תביעה שכזאת יש צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה במיילדות אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות הרפואית, כיצד היה ניתן להימנע ממנה ואילו נהזקים נגרמו כתוצאה מכך.
פיצויים להורים אשר חוו רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום או מלקחיים יכולים להגיע אף למיליוני שקלים.
סיוע משפטי בתביעות רשלנות רפואית בלידת ואקום
הגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בלידת ואקום, מחייבת סיוע של עורך דין רשלנות רפואית, המנוסה בהגשת תביעות מסוג זה והשגת פיצוי כספי, על נזקים שנגרמו ליולדת וליילוד במהלכה של לידת ואקום, לפניה או אחריה.
הפיצויים בתיקים כאלה, מכסים ראשי נזק כמו פגיעה בתפקוד העצמאי של הילוד, אובדן כושר השתכרות של ההורים, כאב וסבל ועוד. הפיצוי הכספי יכול לסייע רבות, בשיפור איכות החיים של הילד הפגוע ומשפחתו.
אם עולה חשד שהתנהלות לקויה של הצוות הרפואי גרמה נזק ליילוד, יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית, שיבחן את פרטי המקרה, יעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה ובהמשך יסייע לתובעים לאורך ההליך, לרבות השגת חוות דעת רפואיות.
להערכה חינם של סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בצד שמאל
