בדיקת שתן Medical Malpractice In Urinalysis- רשלנות רפואית?

בדיקות שתן הינן בדיקות מאוד מועילות לאבחון מחלות שונות ואף ביצוען ובדיקתן נחשב לנוח. בדיקה זו מאפשרת גם לאבחן הריון (בעיקר בצורת השימוש הביתי), יכולה לאתר שימוש בסמים וחומרים שונים אחרים. כאמור בדיקה זו קלה לביצוע ונעשית ע"י פס מיוחד של נייר הנטבל בתוך הכלי עם השתן מיד לאחר מתן השתן. בדיקה זו מיד תוכל לגלות לנו אם האדם הינו סוכרתי או אם סובל מדלקת כלייתית כלשהי או אף מדלקת אחרת (כתוצאה מנוכחות חלבון ו/או דם בשתן). כמובן שאם התגלתה איזושהי אבנורמליות בבדיקת השתן הרי שרופא המשפחה (או כל רופא אחר שציווה את הבדיקה) חייב להורות על בדיקות נוספות לאיתור הבעיה, כגון בדיקות דם ואף בדיקה פיזיולוגית חיצונית של הגוף. במקרים נוספים יהיה צורך בצילומי אולטרא סאונד אחרים. רופא אשר גילה אבנורמליות בבדיקה ולא הורה על בדיקות נוספות הינו בגדר רשלן.

 

מעבר לכך, באבחון דלקת בשלפוחית השתן למשל יש להתאים אנטיביוטיקה מתאימה לזיהום חיידקי זה. זאת נעשה ע"י שליחת תרבית השתן למעבדה –שם יוכלו לאמוד את סוג החיידק שגרם לדלקת. רופא אשר פסח על שלב זה, החליט לתת אנטיביוטיקה באופן שרירותי עשוי לגרום נזק למטופל. נזק זה יכול להתבטא ע"י יצירת עמידות לאנטיביוטיקה (שכן השימוש בה הינו שגוי), מה שאומר שהבעיה (הדלקת בשתן במקרה זה) תתמשך ואף תחמיר. זאת ועוד, במקרה אחר בו יזדקק המטופל לאנטיביוטיקה זו הרי שהטיפול לא יצלח היות ואוכלוסיית החיידקים כבר תהא עמידה לטיפול זה. פן זה של רשלנות רפאית עשוי להתבטא בדלקות נוספות ולא רק בדלקות של שלפוחית השתן.

 

הצוות הרפואי חייב להסביר למטופל כיצד לבצע את הבדיקה נכונה, זאת ניתן לעשות ע"י מתן הסבר מילולי או ע"י חלוקת חוברת/דפי הנחייה. אחד הנהלים הברורים והחשובים בבדיקה זו היא שמירה על סטריליות בעת מתן הבדיקה. היות וישנם חיידקים המצויים על העור באופן תמידי יש לבצע את הבדיקה בצורה כזו שלא יהיה מגע בין העור והתרבית הנבדקת. ישנה הנחייה נפרדת לנשים, לגברים ולילדים, אך בסופו של דבר אם חדר גורם זיהומי לבדיקה הרי שתוצאות הבדיקה לא יהיו כה אמינות. מכאן שהרופא הבודק צריך להמליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקה חלופית היכולה לאשש/להפריך אותה אבחנה. התנהגות הרופא תחשב לרשלנית במידה ולא המליץ על בדיקה חוזרת.

 

בדיקה זו יכולה לאבחן אף מחלות חמורות יותר כגון סרטן שלפוחית השתן (למשל תאים מדופן השלפוחית יכולים להיות נוכחים בתוך השתן עצמו). רופא אשר לא אבחן נכונה את תוצאות הבדיקה כתוצאה מחוסר מיומנות או רשלנות רפואית, עלול להיתבע.

לעיתים השתן יכול לשנות את צבעו כתוצאה ממחלה כלשהי, משימוש בתרופות ואף ממזון. מה שבהחלט יכול להעיד על הפרעות אורולוגיות בדרכי השתן, התייבשות או אף הפרעה גנטית אחרת. אך לעיתים שינוי הצבע בשתן שעלול להיראות כחמור נובע סה"כ ממזון כלשהו (סלק או ירקות כתומים שאוכלים בכמות גדולה). מכאן שאין למהר ישר לתת טיפול שרירותי זמין לפני שבודקים מהו מקור השינוי בצבע השתן.

 

רופא אשר נתן טיפול באופן שרירותי מועד לתביעת רשלנות רפואית, מה גם שתמיד יש לקחת בחשבון את קיום ביצוע הבדיקה לפי ההנחיות, רקע רפואי של הפציינט ושימוש בתרופות נלוות. גם זמן מתן השתן קובע. למשל אין לבדוק את השתן הראשון של הבוקר שהרי ברור שיהיה יותר כהה מטבעו.

 

בהנחה שהבדיקה בוצעה לפי הנהלים ונבדקה כראוי ניתן לייחס לה משמעות, אך אם חל פגם באחד השלבים הרי שיש לבצעה מחדש ולהעריכה כראוי. התנהלות שונה מזו הינה רשלנית ובמידה ונגרם נזק למטופל הרי שיהיה רשאי לתבוע פיצויים במסגרת הליך משפטי של רשלנות רפואית.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.

 

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם