רשלנות רפואית CP
CP הם ראשי תיבות של Cerebral Palsy או בעברית שיתוק מוחין. שיתוק מוחין הוא נכות שנגרמת כתוצאה מפגיעה מוחית בלידה או זמן קצר לאחר מכן. שיתוק מוחין נגרם מהפרעה נוירולוגית שמתבטאת בנכות ובפגיעה בתפקודיו המוטוריים של האדם. הנכות הנפוצה ביותר בשיתוק מוחין היא נכות בגפיים, אך הסובל משיתוק מוחין יכול לסבול גם מפגיעות נוספות כגון, פגיעה ביציבות והקואורדינציה, פגיעה בראיה והשמיעה, התקפים אפילפטיים, בעיות בדיבור, הידרוצפולוס, קשיי למידה, או סוגים שונים של פיגור שכלי.
מקרי רשלנות רפואית CP
בדרך כלל מקור הגורמים לשיתוק מוחין הוא בלידה והם יכולים לכלול לדוגמא: ליקוי באספקת החמצן בעת הלידה, פגות, רעלנים שונים, פגיעה מוחית או פגיעת ראש, זיהומים שונים שהאם נחשפה אליהם בעת ההריון, או לידה ארוכה מאד.
עילות רשלנות רפואית CP
• אבחון שגוי, מאוחר, או חוסר אבחון של מחלות בהן לקתה האם במהלך ההיריון כגון: אדמת, דלקת קרום המוח, או חוסר חמצן בדמה של האם.
• אי גילוי של פגמים מולדים בהתפתחות המוח, או חוסר התאמה בין האם והעובר.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת התחקות אחר הרקע הרפואי של האם, ומחלות שיכולות להעמיד אותה בקבוצת סיכון כגון אדמת, דלקת קרום המוח, או חוסר חמצן בדם.
• מעשים ומחדלים רשלניים שעלולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שהעלו את הסיכון לגרימת שיתוק מוחין אצל הילד.
• לידה ממושכת או מהירה מידי.
• התעלמות, חוסר טיפול, או טיפול רשלני בסימני מצוקה עוברית- סיבוכים בחבל הטבור או התנתקותו.
• ביצוע הליך הלידה בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.
• טיפול תרופתי באם במהלך ההיריון בתרופות שיכולות להגביר את הסיכון למומים בעובר.
פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית CP שיתוק מוחין
ת"א 1439/08 ב.ח.ג (קטין) ואח' נ' ביה"ח ליולדות ע"ש סרלין- בית המשפט המחוזי בפתח תקווה נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה של פיצוי נער הסובל משיתוק מוחין קשה כתוצאה מרשלנות בלידה. בית המשפט קבע שהצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן במשך זמן רב מצוקה עוברית קשה של אחד משני תאומים. למרות שבבוקר הלידה אובחן במוניטור שיש ירידה בדופק של התובע, הצוות הרפואי התרשל בביצוע מעקב אחר המוניטור העוברי, בכך שעד לשעות הערב לא בוצע ניטור חוזר של המוניטור, על אף הוראות הצוות הרפואי. הניטור שבוצע בסופו של דבר בערב הצביע כבר בהתחלה על כך שהעובר סובל ממצוקה עוברית, אולם במקום לבצע את הניתוח הקיסרי באופן מיידי כפי שהיה נדרש, הצוות התרשל וביצע את הניתוח הקיסרי רק כשעתיים לאחר מכן. בעקבות המצוקה העוברית נולד התובע בהשתנקות קשה שגרמה לנזק המוחי ממנו התובע סובל עד היום. בית המשפט פסק כי אם היה מתבצע מוניטור רציף והצוות הרפואי היה מורה על ניתוח קיסרי מיד, היה ניתן למנוע את הנזק המשמעותי. בית המשפט אישר הסכם פשרה בסך 7,000,000 ₪.
