תביעה על גלאוקומה

ת. א. 327/60 נורדנברג ג׳ ד״ר לאוטרשטיין ואח׳
פסקים (מחוזיים) כ״ח
ת. א. 327/60
בבית המשפט המחוזי בתל־אביב־יפו
בפני כב׳ הנשיא התורן מ. קב ת
התובע נתן נורדנברג
נג ד
הנתבע: ד״ר מאוריצי לאוטרשטיין ואח׳ פ ס ק ־ ד י ן
לתובע שהוא בן 47 נגרמו נזקים בעיניו והוא מאשים בתביעתו את רופא
העיניים מקופת־חולים, ד״ד לא־טרשטיין, ברשלנות ותובע גם מהרופא וגם מקופ״ח,
את סכום התביעה בפיצויים. טענות הרשלנות בפיו, הן: שהוא הופיע אצל הרופא לבדיקה
בתאריך 23.1.58, אבל הרופא בדקו רק בדיקה. שטחית. נאמר, שהוא לא עשה את
הבדיקית המקובלות, ושבכל אופן הבדיקות נעשו בח סר מומחיות ובחוסר זהירות. באחת
הפיםקות בתביעתו, מדבר התובע בצורה לקונית, על ביקור נוסף אצל הנתבע וטוען
שגם הפעם, על אף הסימנים הברורים של גלאוקומה, לא בדק, אותו התפא׳ הנתבע,,
ת. א. 327/60 נורדנברג נ׳ ד״ד לאוטרשטיין ואח
פסקים (מחוזיים) כ״ח הנשיא השרן קנת
וכתוצאה מהזנחה זו, התקדמה מחלת־עיניו לשלב כה מתקדם, עד שראייתו נפגמה והוא
תובע דמי פיצויים אגב פירוט עבודתו ונזקיו.
'באמצע דצמבר, 1958, הופיע התובע אצל ד״ר וינדמן (כפי שמוכח ע״י הפתק
נ/7). ד״ר וינדמן והתובע, העידו שניהם, כי הדבר קרה באוקטובר, 1958, אולם ברור
ששניהם טעו, כנראה האחד על סמך דברי השני, ושהתאריך הנכון הוא זה המופיע על
הפתק נ/7. ד״ד וינדמן בדק את התובע ומצא כפי שהוא אומר שהוא סובל ממחלת
עיניים הנקראת •גלאוקומה םימפלקס (Glaucoma Simplex) כרונית, כלומר שההתקפה
לא היתה אקוטית. המצב בעין הימנית הגיע לשלב מתקדם. שדה הראייה היה מצומצם
עד המרכז. מצב הראייה היה מדולדל. עצב הראייה בקרקעית העין התנוון ונתהוותה
שקערורית שלמה בעין. הלחץ היה מוגבר בעין זו, אף שהלחץ בעין השמאלית היה
פחות מוגבר. הלשכה הקדמית אצל התובע היתה שטוחה. ד״ד וינדמן נתן לתובע טיפות
פילוקרפין ובדצמבר שלחו לד״ר דביר, כדי שהלה ידאג להכנסתו לבית־החולים (ע׳ 61).
ד״ד בירר נתן עדות, ואישר את חוות דעתו מ־26.6.60 (ת/4). בחוות דעת זו
מאשר ד״ר בירר כי התובע נתקבל למחלקת העיניים של בית־החולים, לקראת סוף
שנת 1958, בגלל מחלת גלאוקומה בעין ימנית בצורה קשר!, ושמחלתו זז ״מראה
התחילה זמן רב קודם״. התובע עבר ניתוח בחודש פברואר, 1959, את דבריו אלה
מסביר ד״ר בירר בעצמו.
התובע טוען שכבר בהתחלת שנת 1958 סבל מגלאוקומה ושהנתבע, מרוב רשלנות או
מחוסר מומחיות, לא גילה את מחלתו ועי׳י כך סבל נזקים גדולים בבריאות עיניו,
בראייתו ובכושר עבודתו.
הדבר התחיל בהתחלת שנת 1958, כשהתובע התאונן על כאבי ראש. הוא
נבדק ע״י ד״ד קסלר וזה שלחו לרופא עיניים של קופ״ח. התובע הוא חבר קופת־חולים
והיה לו כרטיס במוסד זה (נ/3). הוא הגיע לידי הנתבע וזה בדקו. אני משוכנע מהעדויות
שהבדיקה היתה יסודית ולא כפי שנאמר בתביעה שהיא היתה כלאחר יד. ד״ד קסלר
התכוון שרופא העיניים יגלה ע״י הסתכלות בכלי הדם שבקרקעית העיניים, אם התובע
סובל ממחלה כל־שהיא או שמא הוא סובל סתם מלחץ דם גבוה. אף שהתובע נשלח
לנתבע לשם בדיקת כלי־הדם בקרקעית העיניים והעברת הנןימצאים לד״ר קסלר, הרופא
השולח, אין לי ספק שמחובת הנתבע היתה לעשות את הבדיקה במומחיות סבירה,
ולגלות כל מחלה בעיניים בלא להוציא מחלת גלאוקומה, המאופיינת ע״י לחץ מוגבר
בעיניים. למעשה הנתבע לא מצא כל מחלת עיניים שתיתן סיבה לכאבי־הראש שהטרידו
את התובע ולא ציין דבר ביחס ללחץ מוגבר בעיניים. לעומת זאת הנתבע. התאים לתובע
משקפיים בתקווה שצעד זה יקל על כאבי־הראש. לאמיתו של דבר נמצא, שהתובע, כבר
בגילו הצעיר באופן יחסי, סבל מהתחלה של תהליך הסתיידות העורקים (סקלרוזיס)
דבר שאיננו רגיל אצל אדם בגיל זה. נתברר שתהליך זה נמשך והלך אצל התובע, כי
בסוף 1958 הוא התאונן על מיחושים באיזור הלב ונתגלה שכלי הדם בשריר הלב, גם
70 ת. א. 327/60 נורדנברג נ׳•ד״ר לאוטרשטיין ואה׳
פסקים (מחוזיים).כ״ח הנשיא התורן קנת
הם הםתיידו. כאבי־הראש של התובע, לאחד הרכבת המשקפיים, פחתו באופן הדרגתי.
הוא מספר שכעבור כמה שבועות, והוא אינו יכול להיזכר כמה זמן עבר, הוא הרגיש
באודם בעין אחת, והוא בא שוב לנתבע וזה נתן לו טיפות אנטיביוטיות והאודם חלף.
בא־כוח הנתבעים הטיל ספק בביקור שני זה, אך אני מאמין לתובע ולאשתו, שהיה לו
א• דם והוא בא לרופא הנתבע, וזה משום מה לא רשם את הביקור בכרטיס. הנתבע איננו
זוכר את התובע ואת המקרה שלו וכל מה שהוא מספר בעניין זה הוא יודע רק מתוף
הרישומים בכרטיס. הוא שולל ביקור נוסף של התובע אצלו, רק משום שלא עשה
רישום בכרטיס. כשלעצמי אינני סומך על אי־הרישום וייתכן שהרופא ראה את האודם
בעין כדבר קל ערך ולא מצא לנכון לציינו. לאחר שפחתו כאבי־הראש, באה תקופה
חדשה בה שוב התגברי כאבי־הראש ובחודש דצמבר, 1958, או סמוך לחודש זה׳ עבר
התובע ברחוב והנה: ראה קשת, וראייתו טושטשה׳ לאחר זאת הלך לד״ר וינדמן וזה
הבחין בקיום מחלת הגלאוקומה אצלו בשלב מתקדם מאוד. מתוך כך ובהסתמכו על
דברי ד״ר וינדמן טוען התובע כי בדיקתו המוקדמת מלפני שנה של הנתבע, היתד,
רשלנית, ושהנתבע גם התרשל בביקור השני ושאילו בדקו כראוי׳ היה מגלה את
המחלה בעיניו.
ב״כ הנתבעים במאמציו לסתור את התביעה וטענותיה שאל שאלות מאת העדים
בכדי להבהיר לביהמ״ש כי מחלת הגלאוקומה מתחילה אצל קרבנותיה ב] ]>

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם