רשלנות רפואית בהשתלה היא נושא מעניין מאד.
השתלה של איברים היא נושא כאוב ומורכב בתחום הרפואה. תחום השתלת האיברים החל להתפתח באמצע המאה ה-20. השתלת איברים היא למעשה החלפה של איברים ורקמות שהגיעו למצב של אי ספיקה באיברים תקינים. האיבר המושתל יכול להגיע מבעלי חיים, מאדם אחר או מהאדם עצמו. היום ישנם סוגים שונים של רקמות ואיברים שמושתלים כדוגמת, לב, ריאות, כבד, כליות,קרנית, עור, מח עצם, כלי דם, מסתם לב ועוד. השתלה יכולה להתייחס גם להשתלות של אמצעים מלאכותיים כגון השתלת קוצב לב מלאכותי, חלקי מפרקים ועוד. השתלת איברים היא סוגיה קונטרוברסאלית מבחינה הלכתית וזאת משום שהיא מעוררת שאלות באשר לנקודה שבה יש לקבוע את מותו של האדם שכן תרומת איברים אפשרית במצב של מוות מוחי אך היא הופכת לבלתי רלבנטית בזמן של מוות לבבי וזאת משום שכאשר הלב מפסיק לעבוד מופסקת זרימת הדם והחמצן לשאר האיברים. חוק מוות מוחי נשימתי תשס"ח-2008 קובע את הכללים באשר לקביעת מוות מוחי. בישראל תרומת איברים מוסדרת לפי חוק תרומת איברים התשס"ח-2008. בחוק נקבע שאדם שתרם איברים יהיה זכאי לפטור מתשלומים מסוימים, הטבות כספיות ועוד. יחד עם זאת החקיקה בישראל אוסרת על סחר באיברים.
לצערנו הצורך בהשתלה יכול להתעורר בכל גיל מסיבות שונות. החמרה במצב של מחלות שונות יכולה להוביל לצורך בהשתלה.שיעורי ההצלחה של ההשתלה תלויים בגורמים שונים, גיל החולה, מצבו הרפואי ועוד.
מקרי רשלנות רפואית בהשתלה /השתלה
רשלנות רפואית בהשתלה יכולה להתרחש בשלבים שונים. החל מאבחון המחלה שבגינה נזקק החולה להשתלה ועד לרשלנות בהתאמה בין התורם והמועמד להשתלה. ישנם מספר גורמים שנבדקים במטרה שההשתלה תצליח: נוגדנים תגובתיים, סוג דם והתאמת חלבונים. במקביל ישנו גם צורך לטפל תרופתית במערכת החיסונית של המושתל על מנת שהמערכת לא תדחה את קבלת האיבר המושתל. ניתוח ההשתלה אורך בדרך כלל בין שעתיים לחמש שעות. הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש גם במהלך הניתוח עצמו וגם במהלך תהליך ההחלמה הממושך שלאחר ההשתלה. האדם צריך לאכול לפי תזונה מתאימה, להימנע מחשיפה לזיהומים, להימנע מצריכת אלכוהול ועישון ולבצע פעילות גופנית מתונה והדרגתית.
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בהשתלה / השתלה
התובע שעבד בנמל אשדוד והיה מעשן סיגריות החל לסבול מתופעות של קוצר נשימה ושיעול טורדני. התובע אובחן כסובל מברונכיטיס כרונית משנית לעישון וקיבל טיפול רפואי שלא שיפר את מצבו. בסוף שנת 1999 בוצע צילום חזה שהראה סימנים לפיברוזיס ריאתית. בעקבות כך נעשו לתובע צילומי חזה בקופת החולים בשנים 2000,2001,2002,2003, ו-2004. רק בשנת 2004 הופנה התובע לרופא ריאות ששלח אותו לבדיקות מקיפות. הבדיקות הראו מחלת ריאות אינטרסטיציאלית חריפה שגם הובילה לירידה בתפקוד. ההחמרה בתפקודו של התובע התבטאה בהזדקקות קבועה לבלון חמצן ובהמשך אף נרשם כמועמד להשתלת ריאה. בית המשפט קבע שהתנהלותה של קופת החולים הייתה רשלנית.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהשתלה ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
