בית משפט השלום בחיפה
ת"א 5281-02-09 עזבון המנוח גורש ז"ל נ' מדינת ישראל ואח'
בפני
כב' השופטת תמר נאות פרי
התובע
עזבון המנוח אורן גורש ז"ל, ת.ז. 029670577
נגד
הנתבעות
1. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה
2. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי כהן-ניסן ואח'
3. המועצה המקומית ירכא
פסק דין
לפניי תובענה נזיקית לפיצוי עזבון המנוח אורן גורש ז"ל (להלן: "המנוח") אשר נהרג עקב תאונת דרכים שארעה ביום 30/5/2002.
°
רקע כללי ועובדות מוסכמות –
1. ביום התאונה נהג המנוח, יליד 14/9/1972, באופנוע, בכביש המוביל מכפר יאסיף לאזור התעשיה של כפר ירכא. במועד זה לא היה לאופנוע ביטוח חובה כחוק. כאשר הגיע המנוח לצומת "T" שבאזור התעשיה (מכיון מערב למזרח), אירעה תאונה בינו לבין משאית וולוו, אשר הגיעה מכיון צפון לדרום (להלן: "המשאית") בה נהג מר סביח כנאנה (להלן: "נהג המשאית").
2. המנוח הובהל לביה"ח בנהריה ולאחר מכן לרמב"ם – אך למרבה הצער, ביום 10/6/2002, נפטר המנוח, בהיותו בן 30 בלבד.
3. אין חולק כי על הכביש באזור בו ארעה התאונה, היה חול, ואולי אף חצץ – ובעטיו של ממצא זה הוגשה התובענה.
טענות הצדדים –
4. בהעדר כיסוי ביטוחי כחוק, לא ניתן היה להגיש תביעה מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 – ועזבונו של המנוח, באמצעות אימו, הגב' מזל גורש (להלן: "האם"), הגיש תובענה זו לפיצוי בגין הנזקים עקב מותו של המנוח, מכח פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
5. התובע טוען כי התאונה אירעה כתוצאה מהימצאות חול וחצץ על הכביש. לטענתו, כאשר המנוח הגיע לצומת הוא ראה את המשאית המתקרבת, החל לבלום, אך בגלל החול והחצץ איבד שליטה על האופנוע, החליק ונפל. עוד נטען כי היה ידוע שבאזור הצומת קיים מפגע
6. — סוף עמוד 1 —
7. תמידי, בשל חול וחצץ, אשר נובע מפעילותם של המפעלים הנמצאים בסמוך לצומת וכי היה על הנתבעות השונות לפעול להסרת המפגע.
8. כנגד הנתבעת מס' 1, מדינת ישראל (להלן: "המדינה"), נטען כי היא האחראית באופן כללי על תקינות הכבישים ועל היותם בטוחים לנסיעת המשתמשים בהם וכי היא לא מנעה את היווצרות המפגע ולא עשתה כל פעולה על מנת לטפל במפגע ולמנוע תאונות כגון זו.
9. כנגד הנתבעת מס' 2, מע"צ (להלן: "מע"צ"), נטען כי קטע הכביש הרלבנטי היה באחריותה ולכן אף היא אחראית לתחזוקתו הלקויה אשר גרמה לתאונה.
10. טענות דומות מופנות גם כלפי הנתבעת מס' 3, המועצה המקומית ירכא (להלן: "המועצה"), אשר אף היא מוחזקת כאחראית לתקינות הכבישים אשר בתחום שיפוטה ואחראית לפעול כנגד המפעלים אשר גרמו למפגע.
11. העזבון בסיכומיו חישב את נזקיו בסכום של כ-2,164,000 ₪ ועותר לכך ששלוש הנתבעות, ביחד ולחוד, ישאו בפיצוי (אם כי בכתב התביעה הסכום הנתבע נמוך יותר משמעותית).
עמדת הנתבעות –
12. הנתבעות במשותף מכחישות את הטענות באשר לגורם המיידי לתאונה, טוענות כי נהיגתו של המנוח היתה רשלנית, פזיזה ובניגוד לחוק וכי התנהלותו היא אשר היתה הגורם המכריע לתאונה הקטלנית והמחרידה. בנוסף, כל אחת מהנתבעות מכחישה את האחריות הנטענת כלפיה בכל הנוגע לקיומם של החול והחצץ באזור הרלבנטי, ככל שהיו.
13. בין מע"צ לבין המועצה קיימת מחלוקת נוספת סביב שאלת האחריות לכביש הרלבנטי.
מסכת הראיות –
14. לפניי העידו העדים הבאים: הגב' מזל גורש – האם (לגבי תצהירה ת/1); מר גדי ויסמן (להלן: "ויסמן"), בוחן תנועה אשר הגיש חוות דעת מטעם התביעה (לגבי חוות דעתו ת/3); מר יורי סוקולסקי – עובד מע"צ (להלן: "סוקולסקי", לגבי תצהירו נ/1); מר סלמן אסעד – עובד טיאוט מטעם המועצה (להלן: "סלמן", לגבי תצהירו נ/3); מר נאסר שחאדה – אחראי מחלקת התברואה במועצה (להלן: "שחאדה", לגבי תצהירו נ/4); מר רומן ברונשטיין – בוחן תנועה אשר הגיש חוות דעת מטעם ההגנה (להלן: "ברונשטיין", לגבי חוות דעתו נ/5); ומר מאיר קריחלי (להלן: "קריחלי") – בוחן תנועה מטעם משטרת ישראל אשר הוזעק לזירת התאונה ביום האירוע (לגבי ממצאי חקירתו והצילומים שהוא צילם המצויים בתיק המשטרה, אשר הוגש ומהווה חלק מחומר הראיות (תיק ת"ד של יחידת גליל 776/02 – להלן: "תיק המשטרה")).
דיון והכרעה –
15. לאחר בחינת הראיות ושקילת טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה כנגד המועצה המקומית להתקבל בחלקה ודין התביעה כנגד המדינה ומע"צ להידחות, והכל מחמת הנימוקים שיפורטו להלן.
המחלוקת שבין המועצה לבין מע"צ באשר לאחריות לקטע הכביש הרלבנטי –
16.
17. — סוף עמוד 2 —
18. הנושא הראשון אותו יש לבחון הינו שאלת תיחום האחריות באשר לקטע הכביש שבו אירעה התאונה, ואזכיר כי התביעה הוגשה הן כלפי מע"צ והן כלפי המועצה, בשל הטענה כי שתיהן, או לחילופין אחת מהן, אחראיות לכביש בו עסקינן.
19. במהלך הדיונים בתיק, התברר שהכביש אינו באחריות של מע"צ, לא מתוחזק על ידה ובוודאי שלא הוכח כי כך היה במועד הרלבנטי לקרות התאונה (בשנת 2002).
20. סוקולסקי מטעם מע"צ הגיש במצורף לתצהירו מפה (נ/2) אשר בה מסומנים הכבישים שבאחריות מע"צ וממנה ניתן לראות כי קטע הכביש הרלבנטי לא היה באחריות מע"צ (כביש 8533). העדות שמסר סוקולסקי בהיבט זה לא נסתרה ומדבריו עולה חד משמעית שהקטע בו עסקינן אינו באחריות מע"צ (עמ' 11 שורות 9-31).
21. לא הוצגה מטעם התביעה (או המועצה) כל ראיה שיש בה כדי לסתור את הדברים שעולים מהתצהיר, העד
ות והמפה הנ"ל – ולמעשה יש לראות כי בסיכומי התביעה קיימת הודאה בכך שהכביש נמצא באחריות המועצה ולא באחריות מע"צ (וראו את החלק העליון של עמוד 8 לסיכומים, ממנו עולה כי אין עילת תביעה כנגד מע"צ, בצירוף בקשה שלא להשית על התביעה את ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך מול מע"צ, אלא להשיתן על המועצה).
22. מעבר לכך, הרי שאף המועצה בשלב מסוים הודתה שהכביש מצוי באחריותה ואת זאת ניתן להבין מהעדויות של סלמאן ושחאדה, נציגי המועצה, אשר הסבירו אילו פעולות ניקיון בוצעו מטעם אגף התחזוקה של המועצה בקטע הרלבנטי, משמע, שהוא היה באחזקתה של המועצה.
23. לכן, כבר בשלב הזה יש לקבוע כי דין התביעה כנגד מע"צ להידחות.
מהות המפגע אשר גרם לכאורה לתאונה –
24. השלב הבא יהא בירור הטענות כלפי המועצה והמדינה, ונקדים לכך דיון באשר לשאלה האם אכן היה מפגע בקטע הכביש הרלבנטי.
25. באשר לקיומו של מפגע – הרי שאין ספק שעל גבי הכביש, באיזור הצומת, קיים "חול" דק בצבע לבן ומעיון בתמונות הצבעוניות שבתיק המשטרה ניתן לראות שהאספלט בצומת הינו בצבע לבן/אפור ולא אפור כפי שהוא בקטעים אחרים של הכביש. החלק ה"לבן" של הצומת רחב ומשמעותי – וניתן לראות ממרחק רב שאזור הצומת "לבן" או "מולבן".
26. המחלוקת העיקרית בהקשר זה בין הצדדים נוגעת לשאלה אם בנוסף על החול היה גם חצץ. בנקודה זו עמדתי היא כי הוכח שהיתה על פני השטח גם כמות קטנה של אבנים קטנטנות, אך אין המדובר בחצץ, במובן הרגיל של הדברים – כלומר, בשכבה רציפה של אבנים קטנות. בהקשר זה הובאו הראיות הבאות:
(א) בתרשומת הראשונית שערך קריחלי בזירה, הוא רשם לגבי מצב הכביש כי על פניו "יש חול ובטון", ויחד עם זאת – בדו"ח שהוא הכין, בעמ' הראשון, תחת הסעיף 4 "הדרך ומצבה" הוא מציין: "כביש יבש, תקין, עשוי אספלט תקין, בכיוון נסיעת האופנוע על פני הכביש מפוזר חול (ממפעל הבטון) ", וראו אף את סעיף 10 לדו"ח שם קריחלי שוב מציין
— סוף עמוד 3 —
שעל הכביש היה חול, ולא מציין חצץ. קריחלי נשאל בחקירתו אם היה גם חצץ על הכביש ומשיב שאם היה חצץ הוא היה מציין זאת במפורש בדו"ח (עמ' 29 שורות 19-22);
(ב) מעיון בתמונות עולה כי על הכביש קיימות אבנים קטנות, בחלקים של הצומת, אם כי לא בכל השטח, ואפנה במיוחד לתמונות 5 ו-6, שמתעדות את מסלול הנסיעה של האופנוע – מהן עולה כי אין חצץ על פני הכביש אלא כמה אבנים קטנטנות בודדות בלבד;
(ג) בחקירתו של נהג המשאית ע"י המשטרה, אשר נמצאת בתיק המשטרה, ניתן לראות כי הוא מציין (בעמוד הראשון מול שורה 18) כי הכביש היה יבש ותקין ו-"על הכביש היה חול וחצץ ממפעל הבטון". יש לקחת בערבון מוגבל את דבריו של נהג המשאית, אשר לא היה נטול אינטרס במועד החקירה ולא בדק את מצב הכביש בנתיב הנסיעה של המנוח;
(ד) בדו"ח הממחושב של נתוני האירוע שבתיק המשטרה מצוין: "חול או חצץ על הכביש", ויש לראות כי לגבי החצץ המדובר בחלופה (או), וכי ממילא הנתונים בדו"ח זה מבוססים על שאר הראיות המפורטות מעלה והמדובר במעין "מיחזור" של ראיות.
27. מכאן, שמצאתי לקבוע כי על הכביש במועד התאונה היה חול דק בצבע לבן וייתכן שאף אבני "חצץ" קטנטנות במידה מועטה. עוד מצאתי, כפי שנראה בהמשך, שאין חשיבות מכרעת ממילא לשאלה אם היה גם חצץ אם לאו, בכל הנוגע לתוצאה הסופית ואין צורך להרחיב עוד בנושא זה.
האם החול (והאבנים הקטנות) גרמו לתאונה? תרמו לתאונה ? האם המנוח התרשל ?
28. מטבע הדברים, בשאלות אלו התמקד הדיון וכאן קיימת מחלוקת בין הצדדים ובין המומחים שהגישו את חווה"ד מטעם הצדדים.
29. נקדים ונבהיר – ועל כך אין חולק – כי המנוח הגיע אל צומת ה-"T" מכיוון מערב וכי בכיוון נסיעתו של המנוח היה תמרור "האט ותן זכות קדימה" (ב-36), משמע – שעל המנוח היה לתת זכות קדימה למשאית, אשר הגיעה מצד שמאל שלו, מצפון. עוד מוסכם כי ע"פ המדידות שביצע קריחלי בשטח, נצפו על הכביש סימני בלימה באורך של 5.6 מטר ולאחריהם סימני חריצה באורך של 3.8 מטרים נוספים. קריחלי העריך, והמומחים מטעם הצדדים לא סתרו קביעה זו, כי סימני החריצה נוצרו לאחר שהאופנוע התהפך על צדו ו"גלש" על הצד. סימני החריצה שונים מסימני הבלימה וניתן לראות בתמונות בבירור את ההבדל בין השניים. עוד מוסכם כי האופנוע "עצר" בשל שפגע בדופן הימנית של הארגז של המשאית. נתון אחרון מוסכם הינו כי מקדם חיכוך בכביש "רגיל" הינו בין 0.7 לבין 0.8.
30. ויסמן, המומחה מטעם התביעה, טוען כי הוא בדק את הצומת ביום 3/10/2008 ומצא שם שכבת אבק דק וחצץ, בדומה לזו אשר נחזית בתמונות שבתיק המשטרה. לטענתו הוא בדק את מקדם החיכוך בנתיב נסיעתו של המנוח והמקדם היה 0.31 בלבד (באמצעות מכשיר VERICOM). ממשיך ומסביר ויסמן, והדברים ברורים, כי אבק וחצץ על פני הכביש גורמים לירידה בערכו של מקדם החיכוך, הדבר גורם לכך שגלגלי האופנוע לא יאחזו היטב בכביש ולכן – "כל בלימה, כל שכן בלימת חירום, סביר כי תגרום לאיבוד שליטה וחוסר יכולת לעצור" (עמ' 7 שורות אחרונות). ממשיך ומציין ויסמן כי על פי ממצאיו – "סביר כי הרוכב המנוח שהתקרב לצומת, החל בעצירה על מנת לתת זכות קדימה לרכב המעורב, אך בגלל החצץ ומקדם החיכוך הנמוך …
31. — סוף עמוד 4 —
32. איבד שליטה. סביר בהחלט כי לו הכביש היה נקי וללא חצץ ואבק, המנוח היה מצליח לעצור בטרם נפגע". את מסקנתו מבסס ויסמן על טבלה שהוא הכין ובה חישב שכאשר מהירות הנסיעה הינה 30 קמ"ש – אזי שאם מקדם החיכוך הינו רק 0.3 – מרחק העצירה הינו כ-20 מטר (מהשניה בה הנה]
]>