בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
ב"ל 1007-11-10 שורץ מימון נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע
בפני כבוד השופט יוסף יוספי
נציג מעבידים- מר משה אניג'ר
נציגת עובדים- גב' גילה קליין
התובעת
שרה שורץ מימון
נגד
הנתבע המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע
פסק דין
1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בליקויים בידיה כפגיעה בעבודה.
2. בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן:
"העובדות שיובאו בפני המומחה
1. התובעת ילידת 4.5.50.
2. התובעת עובדת כמזכירה בבי"ס תיכון בב"ש משנת 1976 ועד היום, עם הפסקה משנת 1988 ועד 1990.
3. התובעת עובדת בהקלדת נתונים אישיים של תלמידים בביה"ס (כ- 1570 תלמידים) ומורים (136 מורים), בניית קבוצות לימוד, עזרה בהקלדת ציונים, הפקת תעודות ודיווח נוכחות. כל אלה נעשים באמצעות הקלדה שביצעה התובעת.
4. התובעת עובדת כ -8.5 שעות ביום , מתוכן כ – 6 שעות בהקלדה אינטנסיבית.
5. עד לשנת 1988 עבדה התובעת בהקלדה על מכונת כתיבה. בסוג זה של המכונה,
בסוף כל שורה שהוקלדה היתה התובעת מחזירה את החלק העליון של המכונה למקומו באמצעות יד שמאל. בנוסף, התובעת הקישה על מקש הרווח באמצעות אגודל יד שמאל.
משנת 1990 עברה להקליד באמצעות מחשב .
6. ידה הדומיננטית של התובעת הינה יד ימין. התובעת מקלידה בשיטה עיוורת.
7. מצבה הרפואי של התובעת כעולה ממסמכים הרפואיים" .
3. לצורך הכרעה בסוגיה מונה ד"ר דבי דן כמומחה מטעם בית הדין (להלן "המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:
"1. ממה סובלת התובעת בכל הנוגע לידיה?
2. האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מתנאי עבודתה של התובעת כמפורט לעיל?"
4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 22.8.11, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין:
"…לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי קשר בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי הקיים בכתפה הימנית".
5. בהחלטה מיום 23.8.11 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.
6. בהחלטה מיום 10.11.11 אישר בית הדין לתובעת להציג למומחה את שתי שאלות ההבהרה אותן ביקשה להציג (שנוסחן יובא בהמשך פסק הדין).
7. ביום 28.11.11 השיב המומחה את הדברים הבאים:
"ב. בהמשך לתשובתי לשאלתה הקודמת, אם נטען כי התפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית הייתה מהלך תחלואי טבעי אשר היה מופיע בלא קשר לעבודתה אזי סבורני כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה של התובעת ולהחיש את הניתוח שעברה בכל ידה לשחרור התעלה הקרפאלית.
לגבי יתר הפגיעות כמתואר בתשובתה הקודמת אין באופי עבודתה על מנת להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן".
8. בהחלטה מיום 29.11.11 הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם.
ביום 7.12.11 הגיש הנתבע בקשה להצגת שאלות הבהרה, התובעת הגישה את תגובתה לבקשה, וביום 12.1.12 דחה בית הדין את בקשת הנתבע והורה שוב על הגשת סיכומים, וכך עשו הצדדים.
טענות התובעת
9. לטענת התובעת, המומחה ביסס חוות דעתו על התשתית העובדתית שקבע בית הדין, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובעת. כמו כן, המומחה השיב לשאלות ההבהרה בצורה עניינית, ברורה ומפורטת, ובסופה קבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין אופי עבודתה כקלדנית (6 שעות הקלדה אינטנסיביות בכל יום) לבין הפגיעה ממנה היא סובלת; לפיכך יש לקבל את חוות הדעת, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת לבין תסמונת התעלה הקרפאלית בכפות ידיה.
טענות הנתבע
10. לטענת הנתבע, תשובתו של המומחה לוקה בחוסר בהירות, היות ומחד גיסא טוען המומחה כי מדובר במהלך תחלואתי טבעי, ומאידך הוא סובר כי יש בכך לקשור קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפאלית. בנוסף, מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי אינה מנוסחת בלשון חד משמעית, אלא נעשה שימוש במילים אשר במהותן מביעות ספק, כמו "סבורני". יתר על כן, המומחה הרפואי טען כי מחלת הC.T.S יכולה הייתה להגרם עקב מצב תחלואתי טבעי ולאו דווקא כתוצאה מעבודה, לפיכך אין בכך בכדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין העבודה.
לסיכום, טען הנתבע כי מידת הקשר הסיבתי לא הובהרה עד תום בחוות דעתו של המומחה הרפואי ואף לא בתשובותיו לשאלות ההבהרה. בהתאם לפסיקה המוזכרת לעיל, התובעת לא השכילה להרים את נטל ההוכחה הנדרש לעניין קיומו של קשר סיבתי.
יש מקום לפנות למומחה רפואי נוסף, ולחילופין לדחות את התביעה.
דיון והכרעה
11. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להתקבל בחלקה בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.
12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:
"בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית".
ראה:
עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 2.11.99, סעיף 4 לפסק הדין).
סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212.
יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2004, פרק 12 עמ' 45.
כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".
ראה:
דב"ע נה/ 79-0 קלמן סעדה נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 29.3.95, סעיף 13 לפסק הדין).
ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא :
"לדידו של בית הדין , המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה".
ראה :
עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 6.6.2005, סעיף 5 (ו) לפסק הדין).
לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים.
ראה:
דב"ע 37 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד מדלן נתנאל, פד"ע יח 78, 82.
ע"ע 1274/02 דינה אואקינן נגד מדינת ישראל (לא פורסם).
יצחק לובוצקי, שם, עמ' 46.
13. במקרה שלפנינו קבע המומחה, כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה, ולהחיש את הניתוח שעברה בכל יד לשחרור התעלה הקרפאלית; ובאשר ליתר הפגיעות, קבע המומחה כי אין באופי עבודתה של התובעת כדי להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן.
14. במקרה דנן, ניתנה על ידי המומחה חוות דעת מפורטת ביותר ומנומקת, במסגרתה צויינו באופן כרונולוגי כל הבדיקות הקליניות וההדמייתיות אותן ביצעה התובעת לאורך השנים, תוך ניתוח מצבה הרפואי של התובעת; והכל בהסתמך על התשתית העובדתית אשר הונחה בפניו.
במסגרת חוות דעתו, ציין המומחה שהתובעת סובלת ממספר בעיות בידיה, כגון: תסמונת הנעיצה בכתף ימין, תסמונת התעלה הקרפאלית, שחיקה ניוונית של בסיס האגודל משמאל ומרפק טניס.
בהקשר זה הוסיף המומחה וציין, שמכל הליקויים שצוינו לעיל נותרה רק בעיית הכתף, שכן יתר הליקויים היו אפיזודה חולפת, או שטופלו ניתוחית- כמו תסמונת התעלה הקרפאלית בשני שורשי כף היד, או הבעיה בבסיס האגודל השמאלי. הליקוי היחיד שנותר, לדעת המומחה, הוא תסמונת הנעיצה בכתף ימין, ממנה ממשיכה התובעת לסבול.
לפיכך, במסגרת חוות דעתו דן המומחה רק בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של התובעת לתסמונת שבכתפה, לגביה קבע כי אין קשר סיבתי.
15. לאור שפורט בסעיף 14 לעיל, ובשים לב לטענות התובעת בבקשה להצגת שאלות הבהרה אותה קיבל בית הדין, הורה בית הדין למומחה בהחלטתו מיום 10.11.11 לענות על שתי שאלות ההבהרה הבאות:
"א. האם קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת לבין הפגימות שנגרמו לתובעת בבסיס האגודל ובכפות ידיה, תסמונת התעלה הקרפאלית?
ב. האם אופי עבודתה של התובעת זירז או גרם להחמרה במצבה של התובעת?"
16. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ענה המומחה באופן מפורט וענייני, תוך שהוא שולל באופן חד משמעי קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לשלושת הליקויים הבאים: תסמונת הנעיצה בכתף ימין, השחיקה הניוונית של בסיס האגודל משמאל והאפיקונדיליטיס של מרפק ימין.
מנגד, לגבי תסמונת התעלה הקרפאלית, קבע הוא את הדברים הבאים (ההדגשות הוספו):
"… פגיעה זאת יכולה להתפתח כתוצאה מעבודתה של התובעת כמתואר ע"י בית הדין, אומנם פגיעה זאת שכיחה יותר בנשים (פי 8) מופיעה בדרך כלל בסביבות גיל 40-50 תוקפת את שני שורשי כף היד או את שורש כף היד הדומיננטית. מכאן שניתן לטעון כי מדובר במהלך תחלואי טבעי אולם לפי תאור עבודתה של התובעת של 6 שעות הקלדה אינטנסיביות מדי יום, סבורני כי יש בכך על מנת לקשור קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפאלית".
עוד הוסיף המומחה וציין בתשובתו לשאלת ההבהרה השניה את הדברים הבאים:
"ב. בהמשך לתשובתי לשאלה הקודמת, אם נטען כי התפתחות תסמונת התעלה הקארפלית הייתה מהלך תחלואי טבעי אשר היה מופיע בלא קשר לעבודתה אזי סבורני כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה של התובעת ולהחיש את הניתוח שעברה בכל יד לשחרור התעלה הקארפלית. לגבי יתר הפגיעות כמתואר בתשובתי הקודמת אין באופי עבודתה על מנת להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן".
17. הנה כי כן, המומחה ציין אמנם כי מחלת C.T.S אופיינית לנשים בגילה של התובעת, אך לאור תנאי עבודתה קשר המומחה בין מחלה זאת לבין תנאי עבודתה, וזאת על דרך ההחמרה.
18. חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה היו מנומקות, ברורות וחד משמעיות. אמנם, במסגרת חוות דעתו לא התייחס המומחה לעניין הקשר הסיבתי שבין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה של התובעת; אך במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה ענה הוא באופן חד משמעי, ענייני, מקצועי וברור; ומסקנתו הסופית הינה, כי לאור תנאי עבודתה של התובעת כפי שפורטו, הרי שיש קשר סיבתי בין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה.
אמנם, המומחה ציין בחוות דעתו, כי מדובר בליקוי אשר חלף באמצעות הניתוחים של התובעת בידיה; אולם, המומחה מוסיף בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי תנאי עבודתה של התובעת זירזו את מצבה והחישו את הצורך בניתוחים שעברה בכל יד,לשחרור התעלה הקרפאלית. לפיכך, עולה כי ליקוי זה נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה.
19. מכל האמור לעיל, עולה כי המומחה פירט היטב ממה סובלת התובעת בכל הקשור לידיה, וקבע מסקנותיו בהסתמך על התשתית העובדתית ועל נתוניה הרפואיים של התובעת. עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב; על אחת כמה וכמה, עת מדובר בחוות דעת מקיפה ומפורטת ביותר, שנסמכה על הרישומים הרפואיים בעניינה של התובעת, אשר פורטו באופן כרונולוגי וברור.
20. לסיכום, יצויין כי הנתבע לא העלתה טענות אשר יש בהן טעם שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה. קביעתו של המומחה הייתה חד משמעית ונחרצת, והיא הובאה במסגרת חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה, אשר נומקו באופן ענייני, מקצועי ומפורט.
לפיכך, לא ראינו סיבה שלא לאמץ את האמור בהן.
אחרית דבר
21. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להתקבל בחלקה, בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות, היות והתובעת מיוצגת באמצעות הסיוע המשפטי.
22. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.
23. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק דין.
יוסף יוספי
ניתן היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.
נציגת עובדים-
גב' קליין גילה יוסף יוספי, שופט נציג מעבידים-
מר משה אניג'ר
