תביעת הולדה בעוולה שנדחתה על ילד שנולד עם שיתוק

בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
ת"א 3915-35
קופת חולים מאוחדת
ואח'
52 מתוך 1
התובעים .9
2
5.
.4 )קטינה(
.3 )קטינה( נ ג ד
הנתבעות 9.קופת חולים מאוחדת
ע"י ב"כ עו"ד רותם אלוני ואח'
2.הסתדרות מדיצינית הדסה נ ג ד
הצדדים השלישיים 9.
2. החלטה – בעניינה של נתבעת 9
פסק דין – בעניינה של נתבעת 2
מבוא
תובענה בעילה של "הולדה בעוולה", עקב לידתו של התובע מספר )להלן: " 1 הקטין"(, בלידה
מוקדמת בשבוע ה – 52 להיריון, 10.2.11ביום . מאז לידתו סובל הקטין משיתוק מוחלט
בשיעור של %111. התובעים הינם הקטין, הוריו, ושתי אחיותיו הבוגרות ממנו.
גלגולה של תובענה
התובעת מס' 5, אמו של הקטין )להלן: "התובעת"( הרתה את הקטין על אף שברחמה הותקן
התקן תוך רחמי למניעת היריון. ביום 12.0.11 נפגעה התובעת בתאונת דרכים. התובענה
הוגשה בראשיתה גם נגד שתי נתבעות אחרות בעילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות
דרכים, התשל"ה – 1722, ונגד הנתבעות דנן בעילה של רשלנות רפואית. בית המשפט מינה
מומחה מטעמו, ד"ר א' הורנשטיין, אשר קבע, כי בבדיקת הסבירות מה הגורם שהביא
ללידתו המוקדמת של התובע, האם תאונת הדרכים או לידתו של הקטין עם ההתקן התוך בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
52 מתוך 2
רחמי וסיבוכיו, נראה כי הכף נוטה לכיוון ההתקן וסיבוכיו. על יסוד קביעה זו הגיעו התובעת
והנתבעות האחרות להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.2.12, ולפיו פיצו
הנתבעות האחרות את התובעת בגין פגיעתה בתאונת הדרכים. עם זאת נגד הנתבעות דנן
קופת חולים מאוחדת )להלן: "קופת החולים"( והסתדרות מדיצינית הדסה )להלן:
"הדסה", להלן יכונו שתי הנתבעות הללו יחדיו: "הנתבעות"( נותרה לדיון העילה הנזיקית
בדבר רשלנות רפואית נטענת שהובילה ללידתו של התובע כאמור. בשאלה זו הגישו התובעים
חוות דעת רפואית מטעמם בתחום המיילדות, וכך נהגו גם הנתבעות. בתגובה הגישו
התובעים חוות דעת משלימה בתחום המיילדות. הצדדים הגישו גם חוות דעת רפואיות
בתחום הנוירולוגיה לנכותו של הקטין, שהועמדה על ידי המומחים מטעם הצדדים על %111
לצמיתות עקב שיתוק מוחין וקוואדרופלגיה וכן %21 נכות לצמיתות עבור הפגיעה
הקוגנטיבית.
רקע עובדתי
אלו העובדות אשר עליהן אין מחלוקת בין הצדדים:
.1 ביום 59.15.77 נבדקה התובעת על ידי ד"ר משה אברמוב )להלן: "ד"ר אברמוב", או
"הרופא"(, רופא נשים וגניקולוג במרפאה של קופת החולים.
בבדיקה זו אבחן ד"ר אברמוב כי התובעת נמצאת בהיריון בנוכחות התקן תוך רחמי,
וניסה לאתר את חוט ההתקן על מנת להוציאו, אך ללא הצלחה. ד"ר אברמוב הודיע
לתובעת כי משלא הצליח לאתר את חוט ההתקן ולהוציאו עליה להפסיק את
ההיריון )להלן: "הביקור הראשון"(. על ההסברים אותם קיבלה התובעת מאת ד"ר
אברמוב חלוקים הצדדים. עם זאת, יעל פי ר שומיו של ד"ר אברמוב, הודיעה לו
התובעת כי ברצונה להמתין עם ההחלטה.
.5 ביום 12.1.11 הגיעו התובעת ובעלה, התובע מס' 9 )להלן: "התובע"(, אל ד"ר
אברמוב אשר חזר על המלצתו כי על התובעת להפסיק את ההיריון, ומסר להם
הפנייה לוועדה להפסקת היריון בבית החולים "הדסה" בהר הצופים בירושלים
)להלן: "הביקור השני"(. אף כאן חלוקים הצדדים על ההסברים שמסר להם הרופא.בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
52 מתוך 3
.9 בעקבות המלצת הרופא, פנו התובעת והתובע )להלן יכונו שניהם: "ההורים"(,
שהינם אנשים דתיים, אל הרב מרדכי אליהו ז"ל וביקשו לקבל את עצתו של הרב
האם להפסיק את ההיריון. טרם הפגישה עם הרב, נפגשו השניים עם הרב איתן דיקן,
שהיה באותה עת מזכירו של הרב. הרב דיקן הפנה אותם לקבל חוות דעת נוספת
מפרופ' שמחה יגל, מנהל היחידה לאולטרסאונד מיילדותי בבית החולים "הדסה",
בהר הצופים, בירושלים.
.0 ביום 50.1.11 הגיעו ההורים, במסגרת שר"פ )שירות רפואה פרטי(, אל פרופ' יגל אשר
ערך לתובעת בדיקת אולטרסאונד ומסר בידיהם את ממצא הבדיקה, שהיו דומות
לממצאיו של ד"ר אברמוב. משנשאל האם יש מקום לבצע הפסקת היריון, סרב לתת
להורים עצה והפנה אותם לרופא המטפל, לד"ר אברמוב. הסיבה לפנייתם של
ההורים אל פרופ' יגל נתונה במחלוקת בין הצדדים, האם הגיעו לצורך קבלת דעה
נוספת, Second Opinion, לשאלה האם להמשך את ההיריון, לאור המלצתו של
ד"ר אברמוב לבצע הפלה, כטענת התובעים, או לצורך דעה נוספת בקשר לבדיקת
האולטרסאונד על מידת הסיכון להיריון ממיקומו של ההתקן התוך רחמי, כטענת
פרופ' יגל.
.2 אחר זאת שבו ההורים אל הרב מרדכי אליהו ז"ל אשר המליץ להם להמשיך בהיריון
ולא לבצע הפלה.
.6 ביום 50.5.5111 חזרה התובעת אל ד"ר אברמוב והודיעה לו כי החליטה שלא לבצע
את ההפלה )להלן: "הביקור השלישי"(.
.2 ביום 10.2.5111 ילדה התובעת את הקטין בשבוע ה – 52 להיריון. כאמור, הקטין
סובל מנזק נוירולוגי חמור על רקע הפגות.
ההליך הדיוני ועיקרי טענות הצדדים
.8 לבקשת הצדדים נדונה תחילה שאלת החבות, ככל שקיימת מצד מי מהנתבעות כלפי
התובעים. לעניין זה העידו הצדדים מטעמם את העדים הבאים: ביום 2.11.11 העידו
מטעם התובעים ההורים והרב איתן דיקן. מטעם קופת חולים העיד ד"ר אברמוב, בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
52 מתוך 4
ומטעם "הדסה" פרופ' יגל. ביום 6.2.11 שבה והעידה התובעת וכן ד"ר קורן- לובצקי,מומחית בנוירולוגיה מטעם התובעים. בנוסף העידו ד"ר רויטל ארבל, ד"ר אבי
צפריר, ד"ר ולדימיר פלוטקין ופרופ' אורי אלחלל, כעדים עובדתיים מטעם "הדסה".
2.2.11ביום העידו המומחים פרופ' אלכסנדר נרי, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות,
מטעם התובעים, פרופ' יצחק בליקשטיין, מומחה בגינקולוגיה ומילדות מטעם
"הדסה" ופרופ' אברהם גולן, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות כמומחה מטעם בית
המשפט. ביום 12.2.11 העיד פרופ' אייל שיף, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות מטעם
קופת חולים. )סדר השמעת העדים ומועדי העדות הובאו להקל על המבקש לעיין
בפרוטוקולים(. יצוין, כי הנתבעות שלחו הודעת צד שלישי לרב מרדכי אליהו ז"ל וכן
לם ואלהורים, מאוחר יותר חזרו בהם מההודעה לרב ונותרה ההודעה להורים,
והמטעמם ש להודעה גש כתב הגנה .
.7 הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב. בסיכומים אלה התרכזו הצדדים בשאלות
העובדתיות – מה היה צריך להיות מוסבר לתובעת ולתובע על ידי ד"ר אברמוב
ופרופ' יגל לגבי המשמעות של לידה מוקדמת של הקטין, ומה ההסבר שניתן להם
בפועל, וכן באשר לרישומים שהיו צריכים להיערך על ידי שני הרופאים ולא נערכו.
11. טענתם המרכזית של ההורים הינה, כי היה על ד"ר אברמוב ועל פרופ' יגל להסביר
להם מה המשמעות של אי ביצוע הפלה כמומלץ על ידי ד"ר אברמוב, הסיכונים
בהמשך ההיריון ואפשרות לידתו של העובר כפג עם נכות קשה בשעה שלא הוצא
ההתקן התוך רחמי – הסברי ם שלא ניתנו. לטענתם, אם היו מסבירים להם את
הסכנה של לידתו של הקטין עם נכות כה קשה, היו יכולים לשקול את צעדיהם
בידם הייתהו היכולת להחליט קיהפסאם ל את ההיריון, כהמלצתו של ד"ר אברמוב,
יכולת שנשללה מהם עקב מסירת המידע.
לעומת זאת טוענת קופת חולים , כי ד"ר אברמוב הסביר להורים את הסיכונים
הנובעים מהמשך ההיריון עם ההתקן התוך רחמי, ומכל מקום התובעת לא ה יתה י
מבצעת הפלה לאור המלצתו של הרב מרדכי אליהו ז"ל.
"הדסה" טוענת, כי התובעים הגיעו אל פרופ' יגל לבדיקת אולטרסאונד נוספת בלבד
ולא לצורך קבלת חוות דעת שניה לשאלה אם יש לבצע הפלה, כהמלצת ד"ר אברמוב,
אם לאו. כן נטען, כי התובעת לא הייתה מבצעת הפלה בכל מקרה לאור המלצתו של
הרב אליהו ז"ל. בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
52 מתוך 5
דיון והכרעה
11. ראוי להדגיש כי סיכומי הצדדים הוגשו עוד בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט
העליון בהרכב מורחב בע"א 1956212 המר נ' פרופ' עמית )להלן: "עניין המר", לא
פורסם, 58.2.15(, אשר דן בשאלה לעניין קיומה או אי קיומה של העילה של "חיים
בעוולה" של היילוד, ושל "הולדה בעוולה" של הוריו, והחלטה זו ניתנת לאחר מתן
פסק הדין בערעור האמור. מטבע הדברים קיימת השפעה של פסק הדין בעניין המר
על תובענה זו, באופן שנקבע כי לקטין דנן אין עילת תביעה של "חיים בעוולה", ואילו
להורים קיימת העילה של "הולדה בעוולה", ככל שזו תוכח בבחינת הקשר הסיבתי.
לפיכך תביעתו של הקטין בעילה של "חיים בעוולה" נדחית.
15. יצוין, כי במסגרת כתב התביעה וחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים נטענו טענות
נגד "הדסה" על הטיפול בתובעת ובקטין לפני הלידה, במהלכה ולאחריה. טענות אלו
נזנחו בסיכומים שהוגשו מטעם התובעים, ולפיכך אני דוחה טענות אלה נגד
"הדסה". לפיכך, החלטה זו נסבה על השאלות העובדתיות הנתונות במחלוקות בין
הצדדים לשלב איתור ההיריון וההסברים שנתנו או לא ניתנו על ידי ד"ר אברמוב
ופרופ' יגל, וככל שייקבע כי מי מהם הפר חובה למתן מידע – האם קיים קשר סיבתי
בין כך לבין לידתו של הקטין.
בחינת הדברים תיעשה בהקשר לכל ביקור שנעשה על ידי התובעת או על ידי ההורים
אצל ד"ר אברמוב ואצל פרופ' יגל.
19. נקודת המוצא היא התרשומת שערך ד"ר אברמוב בביקור הראשון של התובעת אצלו
בכרטיס הטיפולים, וכך רשם: "B ,59.92 חיובי, איחור שבועיים, ב – IUD US צמוד
לשק, לא נראה החוט )pv( מתאים ל – הומלץ DNC 6 רוצה לחכות נחזור על US
בעוד שבועיים." )נספח לתצהירו של הרופא(. מעבר לכך לא נרשם מאומה.
ד"ר אברמוב הסביר בתצהירו )סעיף 2( את התרשומת הזו כך, כי ביום 59.15.77
הגיעה התובעת למרפאתו ודיווחה על איחור של שבועיים במחזור וכי בדיקת דם
הצביעה על B חיובי, היינו כי התובעת בהיריון. לאור ממצאים אלה ביצע בדיקת
אולטרסאונד בה נראה ההתקן התוך רחמי צמוד לשק ההיריון. חוט ההתקן לא
נמצא ולכן לא יכול היה להוציאו, והומלץ על הפסקת היריון. התובעת ביקשה לחכות
והוחלט לחזור על בדיקת אולטרסאונד בעוד שבועיים. בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיאה
52 מתוך 6
10. דומה, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי חלה חובה על ד"ר אברמוב להסביר לתובעת
ולתעד מדוע המליץ לה לבצע הפלה ומה הסיכונים הכרוכים בהמשך ההיריון. חובתו
זו של ד"ר אברמוב קבועה בסעיף 19 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1776, וכן בחוזר
של מנכ"ל משרד הבריאות מס' מיום 1 6276)ת17.9.1776 2 (. בסעיף ו' לחוזר זה נקבע
כדלקמן:
"יש לתעד את פרטי הדיון שנעשה לצורך קבלת ההחלטה
הטיפולית. במסגרת זו על הרופא לציין את השיקולים שהביאוהו
לבחור בטיפול המסויים. במיוחד כאשר קיימות חלופות טיפוליות.
במקרים שקיימים אצל החולה מצבים המהווים לכאורה הוריית-
נגד לטיפול, על הרופא להתייחס לכך ברישומיו ולהבהיר על סמך
אלה שיקולים ובאלו תנאים בכל זאת מצא לנכון להורות על
הטיפול.
כמו כן חשוב מאוד לסכם את הדיון עם ] ]>