בית משפט השלום בנתניה
ת"א 9317-06 חיאט נ' מדינת ישראל/משרד הבריאות ואח'
בפני
כב' השופטת גלית ציגלר
תובעת
נגד
נתבעות:
1.מדינת ישראל
2.האגודה לבריאות הציבור
צד ג' האגודה לבריאות הציבור
(הודעה על ידי נתבעת 1) מגדל חברה לביטוח בע"מ
צד ג' מדינת ישראל – משרד הבריאות
פסק דין
התביעה וטענות הצדדים
1. התובעת ילידת 19.9.66, עבדה כמזכירה רפואית במחלקה המשפטית בבית החולים שער מנשה, שהינה מחלקה סגורה בה שוהים חולים הזקוקים לטיפול נפשי והשגחה (להלן: בית החולים).
— סוף עמוד 1 —
הנתבעת 1 הינה המחזיקה והמפעילה של בית החולים, ובמועד האירוע היתה אחראית על תנאי עבודתה של התובעת במקום (להלן: המדינה).
הנתבעת 2, חברת כח אדם, הינה מעסיקתה בפועל של התובעת והאחראית לתשלום שכרה (להלן: האגודה).
2. ביום 2.12.04 בסביבות השעה 12:00 יצאה התובעת ממשרדה (המצוי במסדרון המשרדים במקום) אל הלובי המרכזי של המחלקה, כשלפתע תקף אותה אחד החולים המאושפזים במקום, הלם בראשה ובגופה, וגרם לה חבלות שונות (להלן: התקיפה או האירוע)
°
אח שעבד בתחנת האחיות שבלובי, ועסק בהכנת תרופות לחלוקה לחולים, שמע את צעקותיה של התובעת ונחלץ עזרתה.
°
התובעת קיבלה טיפול רפואי ראשוני בבית החולים, ולאחר מכן ועקב החבלות שספגה היא פונתה לבית החולים הלל יפה להמשך טיפול.
°
לטענת התובעת כתוצאה מהתקיפה היא נזקקה לטיפולים רפואיים שונים, שהתה בתקופת אי כושר ממושכת ונותרה לה נכות לצמיתות.
לטענת התובעת האחריות לאירוע ולנזקים שנגרמו לה מוטלת על הנתבעות בהיותן האחראיות על שלומה ובטחונה, על תנאי העסקתה, ועל קביעת נהלים אשר יבטיחו שמקרים כאלו לא יתרחשו, ובשעה שהן נכשלו במילוי חובותיהן כאמור, הרי שעליהן לפצותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתקיפה.
3. הנתבעות אישרו כי התובעת אכן הותקפה במהלך עבודתה, אולם לטענתן לא ניתן להטיל עליהן את האחריות לכך בשעה שהתובעת היתה מודעת לתנאי העבודה במקום, לטיבם של החולים המאושפזים במחלקה, לאמצעי הבטיחות שננקטו ולהוראות שניתנו ע"י מעסיקיה, אך היא לא מילאה אחר ההוראות, ורק התנהגותה הפזיזה היא זו שגרמה לאירוע ולנזק.
הנתבעות הכחישו גם את כל נזקיה הנטענים של התובעת.
4. מלבד טענות ההגנה כנגד התביעה, הוסיפו הנתבעות והעלו טענות זו כלפי זו בהודעות צד ג' שהוגשו על ידן;
— סוף עמוד 2 —
בהודעת צד ג' שהגישההמדינה כנגד הנתבעת 2 וכנגד מבטחתה (צד ג' 2), נטען כי ע"פ ההסכם שנחתם בין הצדדים, התחייבה האגודה לשאת בכל הנזקים שיגרמו לצדדי ג' או לעובדים – בכללם התובעת, ולשפות את המדינה ככל שתמצא אחראית לנזק כזה.
עוד נטען, כי האגודה התחייבה לבטח את המדינה בביטוח חבות מעבידים, ומשרד הבריאות אכן מופיע כמבוטח בפוליסה שהוצאה ע"י חברת הביטוח,
ולפיכך וגם מכח פוליסה זו על צדדי ג' לשפות את בית החולים, אם ימצא אחראי לנזקים שנגרמו לתובעת.
האגודה הגישה הודעת צד ג' כנגד המדינה-נתבעת 1, ולפיה בית החולים היה המעסיק הספציפי של התובעת ובעל השליטה הבלעדית בתנאי עבודתה, ואם תמצא רשלנות בפעולותיו הרי הוא זה שנושא במלוא האחריות, כיון שלאגודה כחברת כח אדם אין כל שליטה או יכולת פיקוח על כך.
5. על מנת לברר את כל הטענות כאמור – בעיקר אלו סביב הנסיבות ושאלת האחריות – העידו התובעת, שני אחים העובדים במחלקה הסגורה ציון כהן וחאלד אבו שעלי, האחות האחראית טלי בן דוד, ד"ר עדינה נעון מנהלת המחלקה, ויניב מדאר סגן הממונה על הבטחון במקום.
אירוע התקיפה – שאלת האחריות
6. בשני תצהירי עדות ראשית תיארה התובעת את נסיבות האירוע;
התובעת החלה עבודתה במחלקה המשפטית בשנת 2001, והתוודעה לחולה התוקף, שמאושפז במחלקה מזה שנים רבות, כמו גם למסוכנותו שהיתה ידועה לכל (בשל צנעת הפרט יקרא התוקף להלן: פ').
במהלך תקופת עבודתה, ועוד בטרם הותקפה בעצמה, היתה התובעת עדה למקרים שונים בהם תקף פ' אנשי צוות אחרים, והיא התריעה על כך בפני מנהל בית החולים (ת/1).
התובעת הוסיפה, כי בשל מסוכנותם של החוסים במקום היא לא חשה בטוחה לצאת ולהסתובב בלובי לבדה, והיא נמנעה מכך ככל האפשר, אולם מאחר וזו היתה הדרך היחידה להכנס ולצאת מתוך המשרדים, היא סיגלה לעצמה שעות
— סוף עמוד 3 —
כניסה ויציאה שיתאימו לזמנים הקבועים בהם מצויים המטופלים בחדר האוכל, באופן שהמגע עימם יהיה מינימלי ככל האפשר.
התובעת תיארה את המשרד בו עבדה, אשר מצוי במסדרון בו ישנם משרדים נוספים,שהכניסה היחידה אליהם הינה דרך שתי דלתות נעולות שבכל אחת מהן מורכב חלון עגול.
מעבר לדלתות מצוי הלובי, שהוא מעין רחבה גדולה המקשרת בין החדרים השונים של המחלקה ומשמשת גם מקום שהייה למטופלים, ובמרכז הלובי מול מסדרון המשרדים ממוקם חדר האחיות, שהוא בעל חלונות רחבים ומשקיף אל כל אזורי המחלקה(ראה דוח ביקור במקום ותמונות שצורפו לתיק המוצגים של האגודה).
ביום האירוע 2.12.04, בסביבות השעה 12:10 יצאה התובעת ממשרדה בדרכה החוצה. לדבריה, טרם שיצאה אל הלובי היא הביטה דרך החלון העגול, ואף ניסתה להקשיב האם נמצא מישהו בשטח, ורק משנחה דעתה כי הרחבה פנויה פתחה את הדלת ויצאה, ואז הותקפה לפתע על ידי פ' שהסתתר מאחורי הדלת בצמוד לקיר:
"פתחתי את הדלת עם מפתח, דחפתי אותה כלפי הלובי על מנת לפתוח אותה, כשבאתי לסגור את הדלת, תקף אותי החולה אשר הסתתר מאחורי הדלת בין הדלת לקיר. כיון שהחולה עמד בפינה צמוד לקיר ולא הוציא הגה, לא יכולתי לראות אותו ו/או לשמוע אותו דרך חלון הדלת. אני לא הספקתי לנעו]
]>
