כריתת אשך- כריתה של האשך- רשלנות רפואית?

כריתת אשך- רשלנות רפואית?

א 67302/98 אליסדה אורנה נ’ בית חולים אסף הרופא, משרד הביטחון 1
בתי המשפט
א 067302/98
בית משפט השלום תל אביב-יפו
16/03/2005
תאריך:
כב’ השופט מרדכי בן חיים
בפני:
אליסדה אורנה נ ג ד
1 . בית חולים אסף הרופא
2 . משרד הביטחון
פסק דין
א. מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין
1. התובעת ובעלה אליסדה אליהו (להלן: "הבעל"), נישאו זה לזה בשנת 1990.
במהלך שרותו הצבאי לקה הבעל במחלה אורולוגית שחייבה טיפולים ממושכים שכללו בין היתר כריתה כמעט מלאה של האשך הימני, ובדיעבד הסתבר במהלך בדיקה כבר בשנת 1983 כי הבעל נעדר תאי זרע.
הבעל טוען כי ממצא זה לא הובא לידיעתו.
2. הבעל הגיש תביעה להכרה בנכותו ככזו הנובעת תוך כדי ועקב השרות הצבאי ונקבעה לו דרגת נכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), (להלן:"חוק הנכים").
הבעל והתובעת התוודעו זה לזו בשנת 1989, והתהווה ביניהם קשר אשר התהדק והבשיל לכדי נישואין בשנת 1990.
3. לאחר שמשך שנה וחצי לאחר הנישואין לא עלה בידי התובעת והבעל להביא ילד לעולם, הם פנו לבדיקות רפואיות ובמהלכן הסתבר כי הבעל נטול כושר הפריה וכי הסיכוי היחיד הפתוח בפני בני הזוג לצורך הגשת הגשמת מאווייהם לילד הוא בתהליך של הפריה חוץ רחמית.
4. בכתב התביעה גוללו התובעת ובעלה את מידת הסבל הגופני והנפשי שהחל עם התוודעותם המפתיעה לבעיית הפוריות של הבעל שנמשך והחמיר במהלך טיפולי ההפריה הממושכים והקשים שהיו בעיקר מנת חלקה של התובעת.
בעקבות התוודעותו לבעיית הפוריות תבע הבעל, וקיבל הכרה על פי חוק הנכים גם בנכותו הנובעת מאובדן התפקוד של אשכיו.
5. במאי 1997 עלה ביד התובעת והבעל לממש את הורותם לראשונה שעה שנולד בנם בכורם; מאוחר יותר נולדו להם זוג תאומים.
6. התובעת ובעלה הגישו תביעה כספית נגד בית החולים אסף הרופא ( להלן: "בית החולים " ) ומשרד הביטחון, בה טענו כי הפרת רופאי בית החולים את חובתם החוקית ליתן לבעל מידע מלא על עובדת עקרותו – עולה כדי רשלנות ו/או היפר חובה שבחוק וכי גרמה לכך שהבעל היפר את חובתו כלפי התובעת, שכן הבעל טען כי לו היה מודע למצב עקרותו, היה מביא מידע זה לידיעת התובעת.
7. התובעת טוענת כי לו הייתה מודעת לבעיית הפריון של בעלה, הייתה נמנעת מהעמקת הקשר עימו ואף לא באה עימו בברית הנישואין כלל ועיקר, ובכך היו נחסכים ממנה נזקי אבדן השתכרות ונזקי כאב וסבל , אותם תבעה במסגרת התביעה שבפניי.
בכתב התביעה תבעו התובעת ובעלה פיצוי בגין אובדן השתכרותו בגין הטיפולים האינטנסיביים שעברו בני הזוג וכן פיצוי בגין כאב וסבל.
התובעים העמידו את תביעתם על סך שני מיליון ₪.
8. בכתב ההגנה טענו הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מטעמים של יחוד העילה הנובעת מחוק הנכים. אשר לטיפול הרפואי שניתן לבעל וחובת הגילוי טענו הנתבעים כי הבעל הועמד על ידי רופאיו על האפשרות של כריתת האשך כולו וזאת עוד בסוף שנת 1982 וכי מיפוי האשכים שבוצע לבעל נמצא תקין.
9. עוד טענו הנתבעים כי לתביעתו של הבעל בפני קצין התגמולים להכרה בנכותו בחודש ינואר 1983, הוא צירף מכתב לוואי שם כתב בין היתר כי לדברי הרופאים המטפלים בו קיים ספק לגבי מצב פוריותו, וכי יש בכך כדי להזים את טענתו בדבר הפרת חובת הגילוי.
בנתון לכך טענו הנתבעים כי הבעל לא גילה התעניינות במצבו הרפואי והתעלם ממידע שנמסר לו על ידי רופאיו.
10. הנתבעים כפרו בגובה הנזק ובקיום קשר סיבתי בין הנזק ובין המעשים והמחדלים המיוחסים לנתבעים.
ב. סילוק על הסף
ביום 6.3.03 לאחר שמיעת טענות בעלי הדין מחקתי את תביעת הבעל על יסוד הנימוקים שפורטו בהחלטה ועיקרם יחוד העילה השמורה לבעל עפ"י חוק הנכים, כמתבקש מהוראת סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952. עם זאת נמנעתי ממחיקת תביעת התובעת ובהחלטה הנ"ל ציינתי כי לא ניתן לשלול אה-פריורי ובטרם שמיעת הראיות את האפשרות לפיה ניצבת התובעת בתחום מעגל הסיכון הצפוי שהורתו בהסתרת מידע רפואי מהותי מבעלה, ואחריתו בנזקים שנגרמו לה לטענתה.
ג. המחלוקת
תחומי המחלוקת הצריכים להכרעה בתובענה זו עניינם הן במישור העובדתי, דהיינו, מודעותו או אי מודעותו של הבעל לעובדת עקרותו קודם שנישא לתובעת והן במישור התוצאתי הנורמטיבי, דהיינו, האם התקיימה בנסיבות העניין חובת זהירות של הנתבעים כלפי התובעת.
אדון בסוגיות אלו על פי סדר הצגתן.
ד. יחסי רופא – מטופל וחובת הגילוי
1. בסעיף 8 לתצהירו טען הבעל כי קודם לבצוע הניתוח באשך העמידו אותו רופאיו על האפשרות בדבר כריתת האשך. להלן הוסיף (בסעיף 9) כי לאחר בצוע הניתוח נאמר לו כי הכול בסדר והכול תקין אצלו וכי הוא קיבל את תשובת הרופאים ולא הרהר אחריה.
גם בעדותו בפני חזר הבעל וטען:
"כל הזמן הרופאים אמרו לי שהכול בסדר איתי אני הלכתי עם המחשבה שהרופאים אלוהים בשבילי ושהכול בסדר" (שם בעמ’ 9).
אשר למודעות התובעת למצבו הרפואי העיד הבעל:
"סיפרתי לה תוך כדי מהלך החברות שלנו לפני נישואינו שאני נכה צה"ל בגלל מחלה באשך ימין, כך כתב לי קצין התגמולים" (שם בעמ’ 9).
בהמשך עדותו טען הבעל כי רופאיו לא דיברו איתו על בעיית פריון
(שם בעמ’ 10) וכי במהלך ביקורת שלאחר ניתוח נשלח לבדיקת זרע במכון לפוריות הגבר (שם בעמ’ 10).
להלן העיד:
"בשלב שבו נשלח] ]>