מרפק טניס, אפיקונדליטיס, TENNIS ELBOW – רשלנות רפואית?
א 86178/99 ירון יחיאל נ’ ד"ר מוריס אגסי, ד"ר בר יפתח, ד"ר פרידמן בצלאל, מדינת ישראל משרד הבריאות
21
בתי המשפט
א 086178/99
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23/04/2006
תאריך:
כב’ השופטת ח. וינבאום וולצקי
בפני:
ירון יחיאל
נ ג ד
1 . ד"ר מוריס אגסי
2 . ד"ר בר יפתח
3 . ד"ר פרידמן בצלאל
4 . מדינת ישראל משרד הבריאות
פסק דין
מבוא
1. עסקינן בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח שעבר התובע בבית – חולים אסף הרופא על ידי הנתבעים 1 עד 3 ביום 5.10.92.
2. התובע, יליד 1944, עורך דין במקצועו. בשנת 1992 החל לסבול מתסמונת אפיקונדליטיס במרפק ימין אשר מכונה גם TENNIS ELBOW.
התובע עסק בפעילות ספורטיבית ענפה מעבר לעבודתו כעורך דין ונהג לשחק טניס, כדור סל, ג’ודו ושחיה.
3. בעקבות המלצת חבר אשר שימש מאמן טניס בשעתו, פנה התובע לד"ר אגסי וביקש להנתח על ידו וזה ביחד עם הנתבעים 2 ו – 3 אכן ניתח אותו.
4. התובע טוען לרשלנות הצוות בניתוח עצמו ואף לאחריו וכן לחוסר הסכמה מדעת לאחר שבעת הניתוח בחר הצוות להרחיב את הניתוח גם לשחרור ה – PIN היינו ה – POSTERIOR INTEROSSOUS NERVE, משריר הסופינטור אשר יורד לצד ההומרוס מהמרפק לכיוון האמה.
5. לטענת התובע גרמו לו הנתבעים נזק עצבי אשר הביא לירידה בכוח היד שהינה ידו הדומיננטית, וכן לצלקת ארוכה מאוד.
6. הנתבעים טוענים מנגד, כי לא הייתה כל רשלנות בהחלטה על שחרור העצב של ה – PIN לאור מצבו של התובע. כמו כן אין כל עדות לפגיעה בעצב הזה לאחר הניתוח.
7. התובע תמך תביעתו בחוות דעתו של פרופ’ וינברג וכן בעדותם של אשתו, בנו ומר אריה שוסטרמן שנמצא עם התובע בקשרי עבודה קרובים.
הנתבעים תמכו הגנתם בחוות הדעת של ד"ר ז’טלני וכן העידו את ד"ר אגסי.
8. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.
חוות דעת הרופאים
חוות הדעת מטעם התובע
9. פרופ’ וינברג מוצא בבדיקתו את התובע ביום 13.5.99 צלקת ניתוחית באורך של כ – 20 ס"מ מעל לאפיקונדילוס וגב האמה הימנית. קיימת נקודת רגישות בגובה הסופינטור ולחיצת כף יד ימין חלשה בהשוואה לשמאלית. התובע מסוגל ליישר את האצבעות אבל אצבעות 2 ו – 3 מפגרות מבחינת הכוח.
הוא מציין כי לפי בדיקת ה – NCV (מהירות ההולכה העצבית) נמצאה פגיעה בסעיף העמוק של העצב הרדיאלי. הוא מציין כי אין פגיעה שלמה בעצב אלא פגיעה פרוקסימלית בהתפצלות העצב הרדיאלי לסעיף התחושתי השטחי והמוטורי העמוק. בשל אותה פגיעה סובל התובע מחולשה וכאב.
10. לדעתו של פרופ’ וינברג לא היה כל מקום להוסיף על הניתוח שעליו סוכם בתחילה, ניתוח לטיפול בבעיית האפיקונדליטיס. לא היה כל צורך להוסיף ולשחרר גם את ה – PIN בניתוח הנקרא ע"ש בוסוורוס, מאחר ולא תוארה כל קליניקה הנוגעת לעצב זה עובר לניתוח.
כך גם היה על הנתבעים לזהות תוך כדי הניתוח את הנזק שנגרם לעצב הזה, גם אם באקראי, ולתקנו מיד. האבחנה של נזק לעצב הינה פשוטה.
11. לאחר הניתוח וכתוצאה ממנו סובל התובע מנזק עצבי אשר שיעורו עומד על 30% נכות לפי סעיף 31 (3) א’ II המדבר על שיתוק של העצב הרדיאליס בצורה בינונית.
חוות הדעת מטעם הנתבעים
12. ד"ר ז’טלני בדק את התובע ביום 25.5.00 ומצא צלקת באורך של 15 ס"מ שאינה דבוקה לרקמות העמוקות ואינה רגישה למגע. אין דלדול שרירים באמה של יד ימין. האגרוף תקין הגם שבזמן אגרוף מתעורר כאב לאורך השרירים המיישרים באמה. כוח גס תקין ובבדיקות EMG שנעשו לאחר הניתוח לא נמצאה פגיעה בעצב הרדיאליס. רק בבדיקה בשנת 1997 נמצא כי בענף העצבי לגיד המיישר העמוק של אצבע II המעבר החשמלי הוא איטי יותר.
13. ד"ר ז’טלני מציין כי הסיבות האפשריות להתפתחות תסמונת של אפיקונדליטיס הן:
– דלקת או גירוי באזור החיבור של השרירים המיישרים במרפק, היינו – אפיקונדליטיס.
– היצרות של הטבעת סביב צוואר עצם הרדיוס, היינו – אנולר ליגמנט.
– לחץ על עצב ה – PIN.
– היווצרות צלקת בחלק מן השרירים המיישרים בעקבות נמק חלקי של השריר.
תסמונת זו יכולה לנבוע מסיבה אחת או ממספר סיבות כאשר לא ניתן לפני ניתוח לקבוע בצורה מדויקת את הסיבה האטיולוגית להיווצרות התסמונת.
14. לדעתו מאחר ועוד עובר לניתוח התלונן התובע על כאבים בצד החיצוני של המרפק ובחלק העליון החיצוני של האמה, היה מקום לשחרר את עצב ה – PIN ואין בהחלטה זו של הנתבעים משום רשלנות.
מהלך הניתוח היה תקין ולא נעשה נזק לעצב ה- PIN שכן אם הייתה פגיעה כאמור היה התובע סובל מצניחה של האצבעות בשל חוסר פעילות של הגידים המיישרים. הנזק שנמצא בבדיקת ה – EMG המאוחרת בשנת 1997, הוא קל ביותר ויש לשים לב שבדיקה זהה של אותה רופאה שנתיים קודם לכן הייתה תקינה, דבר המלמד על חוסר הדיוק שבבדיקה זו.
15. הכאבים שמהם סובל התובע יכול שנובעים מצלקות פנימיות או הדבקויות שהתפתחו בעקבות הניתוח ואשר עליהן אין לרופא כל שליטה. יכול שהניתוח לא שיפר באופן מלא את מצבו של התובע אפשרות שקיימת בסוג זה של ניתוחים.
לסיכום, לא הייתה מצד הנתבעים כל רשלנות בטיפול בתובע.
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
16. כב’ השופט גלדשטיין שישב בתיק זה בתחילתו, מינה את ד"ר מיכה רינות כמומחה מטעמו בשאלת הנזק בלבד.
17. ד"ר רינות בדק את התובע ביום 31.10.00. לצורך חוות דעתו ]
]>
