תביעה כספית להשבת שכר טרחת עורך דין בגין טיפול משפטי בתביעת נזקי גוף

בית משפט השלום בפתח תקווה
תא"מ 1651-09-09 אלמונית ואח' נ' בוכניק בפני
כב' השופט נחום שטרנליכט בעניין:
1. אלמונית
2. פלונית תובעות
נ ג ד
ד"ר אוריאל בוכניק, עו"ד נתבע
פסק דין
פתח דבר
התביעה המונחת בפני, הינה תביעה כספית להשבת שכר טרחת עורך דין בסך 34,100 ₪, ששילמו התובעות לנתבע בגין טיפול משפטי בתביעת נזקי גוף.
°
רקע עובדתי
אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות הבאות:
· התובעת 1 הינה אמה של התובעת 2, קטינה, הסובלת מאז לידתה מנכות קשה.
— סוף עמוד 1 —
במהלך חודש דצמבר 2005, פנו התובעות לנתבע, עורך דין במקצועו, על מנת שייצגן ויטפל עבורן בהגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף שנגרמו בעטיה לתובעת 2 במהלך לידתה ובסמוך לה.
· ביום 22.12.05, נחתם בין התובעת והנתבע הסכם שכר טרחה (להלן – ההסכם). בהסכם נאמר, בין השאר:
"שכר-הטרחה המוסכם: 5,000 $ +20%".
עוד נאמר בהסכם באשר לאופן תשלום שכר הטרחה:
"5,000$ מראש. בנוסף -הסך 20% מכל סך שיתקבל, כמפורט לעיל (עשרים אחוז)".
ההסכם צורף כנספח א לתצהיר עדותה של התובעת 1.
· במעמד החתימה על ההסכם ובהתאם לסכום שנקבע בהסכם לתשלום מראש, מסרה התובעת 1 לנתבע, על חשבון שכר הטרחה, המחאה בסך 27,000 ₪, שזמן פרעונה היה 10.1.06. העתק ההמחאה צורף כנספח ב לתצהיר עדותה של התובעת 1. כנגד ההמחאה הוציא הנתבע קבלה/חשבונית, אשר צורפה כנספח א לתצהיר עדותו של הנתבע. אין מחלוקת כי ההמחאה נפרעה.
· ביום 7.1.07, יותר משנה לאחר החתימה על ההסכם, הודיעה התובעת 1 לנתבע על ביטול ההתקשרות ביניהם ועל העברת הטיפול בענין לעורך דין אחר (להלן – הודעת הביטול). בהודעת הביטול דרשה התובעת 1 מהנתבע החזר מלוא שכר הטרחה ששולם על ידה לנתבע, כאמור לעיל. העתק הודעת הביטול צורף
כנספח ג לתצהיר עדותה של התובעת 1. ביום 4.2.07 דחה הנתבע את דרישת התובעת 1 להחזר שכר הטרחה. העתק מכתבו של הנתבע צורף כנספח ד לכתב התביעה.
סירובו של הנתבע להשיב לתובעות את שכר הטרחה הוא העומד בבסיס התביעה שבפני.
— סוף עמוד 2 —
טענות הצדדים
התובעות טוענות, כי הנתבע הציג עצמו כבעל נסיון בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, בעוד שבפועל הנתבע נעדר נסיון שכזה.
לטענת התובעות, בחלוף יותר משנה ממועד החתימה על ההסכם התברר להן, כי הנתבע טרם עשה דבר לקידום הטיפול בתביעה. לפיכך, הודיעו התובעות לנתבע על ביטול ההתקשרות עמו.
בנסיבות אלו,עותרות התובעות להשבת מלוא שכר הטרחה ששולם על ידן לנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובסך 34,100 ₪.
מנגד, הנתבע טוען, כי טרם החתימה על ההסכם הסביר לתובעת 1 והדגיש בפניה, כי שכר הטרחה אינו רק באחוזים לפי תוצאות התביעה, כי אם גם תשלום סכום מוסכם מראש.
עוד טוען הנתבע, כי יחד עם עובדי משרדו טיפל גם טיפל בתביעה. בין השאר, נערכו פגישות ושיחות עם התובעת 1, נאסף החומר הרפואי בקשר לארועים נשוא התביעה, החומר הרפואי נקרא וסודר ואף נערכו עשרות פניות טלפוניות למומחים רפואיים במטרה לאתר מומחים שיסכימו ליתן חוות דעת רפואית בקשר לתביעה.
לטענת הנתבע, איסוף החומר הרפואי הינו תהליך שאורך מספר חודשים והתובעת עודכנה כל העת על ההתפתחויות בתיק.
ממשיך הנתבע וטוען, כי הסיבה בגינה לא ניתן היה להתקדם בהגשת תביעה לבית המשפט נעוצה בהתנהלותה של התובעת עצמה. במהלך אוגוסט-ספטמבר 2006, התובעת לא נענתה לפניית הנתבע להכין כספים לשם תשלום לרופאים המומחים. התובעת ביקשה מהנתבע לשאת בשכר המומחים או להסתפק באחוזי שכר טרחה מתוצאות התיק ולהשיב לה את שכר הטרחה, שכבר שולם, על מנת ששכר המומחים ישולם מתוך סכום זה. הנתבע סירב לדרישות אלה של התובעת, והודיע לה, שהסכם שכר הטרחה יעמוד על כנו ולא ישונה.
— סוף עמוד 3 —
הנתבע טוען, כי משרדו היה מוכן לקיים באופן מלא את התחייבויותיו כלפי התובעת, אלא שסירובה של התובעת לשאת בתשלום שכר המומחים, כאמור לעיל, והנחתה המוטעית כאילו לכאורה לא נהוג לגבות שכר טרחה מראש בתביעות מסוג זה, הם שהובילו את התובעת לאי התקדמות התביעה ולהפסקת ההתקשרות עם הנתבע.
דיון והכרעה
התובעות הודיעו לנתבע על ביטול ההסכם הואיל ולטענתן הנתבע לא קידם כלל את הטיפול בתביעתן.
הוראת סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, קובעת:
"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך".
אחת התוצאות של ביטול חוזה הינה, איפוא, השבה. על מטרת ההשבה, עמד בית המשפט בע"א 741/79, כלנית השרון השקעות ובנין בע"מ נ' הורביץ, פד"י לה(3)533, 540, שם נאמר:
"מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין. כל עוד עמד החוזה בתוקפו, החזיק כל צד כדין במה שקיבל על פי החוזה. משבוטל החוזה, שוב אין צידוק לכך, ועל כן יש להביא להשבה … בכך נבדלת תרופת ההשבה מתרופת הפיצוי. הראשונה באה למנוע התעשרות שלא כדין, והיא מופעלת במקום שתחושת המצפון והיושר … מחייבת השבה … ואילו האחרונה באה לפצות על נזק".
בתא"מ(ת"א)53007/08, גויטע נ' זוארץ, טרם פורסם, בסעיף 21.2 לפסק הדין נאמר:
— סוף עמוד 4 —
"כך גם ביחסי עורך דין-לקוח. עקרון זה של דיני חוזים, חובת ההשבה המוטלת גם על נפגע, חלה גם על הסכמ] ]>