רשלנות רפואית ספורט
לא סתם נאמר כי הספורט מועיל לבריאות. אין ספור מאמרים נכתבו על התועלת של הספורט לשיפור מצבו הבריאותי של האדם. הספורט על ידי שחרור האנדרופינים תורם למצב רוח מרומם, הוא מוריד את לחץ דם, ורמות הסוכר בדם ועוזר לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין. יחד עם זאת קיימים לא מעט מצבים בהם הספורט הבריא כל כך הופך לסכנה של ממש.
מקרי רשלנות רפואית ספורט
קיימות בעיות שונות בתחומי בריאות שונים שהספורט יכול להחמיר או לעלות על פני השטח. לדוגמא, פעילות ספורטיבית מסוכנת ללב ולאיזון המטבולי של הגוף, כאשר היא מבוצעת בזמן שרמת הסוכר בדם גבוהה מעל 250 מ"ג/דל. כמו כן, פעילות ספורטיבית יכולה להוות סכנת חיים של ממש לילד המאובחן עם קרדיומיופתיה מסוג הגדלה היפרטרופית של שריר הלב , והיא יכולה לעורר הפרעת קצב מסכנת חיים בשם "טורסדה דה פוינטס" אצל אדם בעל סינדרום QT ארוך.
סוגי רשלנות רפואית וספורט
• אבחון שגוי, חוסר אבחון, או אבחון מאוחר של מחלות או הפרעות שהספורט יכול להחמירם.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת התחקות אחר הרקע הרפואי של המטופל, גיל (ספורט יכול לעודד אירוע של התקף לב אצל אדם עם מחלת לב לא ידועה), בדיקה גופנית (איתור אוושות בלב, ועוד), תרופות שנוטל האדם, ועוד.
• התעלמות מביצוע בדיקות רלבנטיות- אקו כשיש חשד למחלת לב, או בדיקת מאמץ לגילוי איסכמיה בטרם התחלה בפעילות גופנית.
• רשלנות בפיענוח האקו או תרשים בדיקת המאמץ, וכתוצאה מכך גרימת נזק למטופל.
• אי מתן הנחיות מפורשות למטופל בעניין ביצוע פעילות ספורטיבית כאשר אובחנה בעיה רלבנטית.
• אי מתן הנחיות או העדר בדיקה של המטופל כאשר יש חשד שהמטופל גורם לעצמו נזק עם ביצוע של עודף פעילות גופנית.
פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית בספורט
תא (י-ם) 4059/02 טל נ' ד"ר אייכנבלט- תביעה נגד רופאים אורטופדים בגין התרשלנות באבחון גידול בתובע שהיה נער על סף גיוס. בין היתר משום שחלק מהנסיבות התאימו לאבחנה שכיחה (כאבים כתוצאה מפעילות גופנית) ונמנעו האורותפדים מלחקור עוד על מצבו הרפואי של התובע.
התובע נער לפני גיוס אובחן כסובל מגידול סרטני. התובע החל לסבול מכאבים בברכו הימנית שהופיעו לאחר ביצוע של פעילות גופנית. בינואר 1994 צולמה ברכו של התובע כאשר לדידם של המומחים הצילום היה תקין. הנער נשלח על ידי רופא המשפחה לאורתופד. הנער הגיע למרפאתו של ד"ר אייכנבלט שמצא שיש לתובע רגישות עם חקירות מקומיות ושלח את הנער למיפוי עצמות. בהמשך פנה התובע לד"ר טוין מומחה לפגיעות ספורט שמצא רגישות בפיקת הברך ולכן המליץ על פיזיותרפיה וטיפול במדרסים. בהמשך למיפוי רשם ד"ר טוין לתובע טיפול בתכשירים אנטי דלקתיים. לאחר שהכאבים המשיכו להופיע גם לאחר הגיוס לצבא ומאמצי הטירונות פנה התובע לאורתופד צבאי שהמליץ על מגני ברכיים.
בהמשך נשלח התובע למיפוי עצמות נוסף על ידי מומחה נוסף בשם ד"ר לילינג. המיפוי החוזר ובדיקות ה CT והMRI הראו על קיומו של תהליך תופס מקום שבעקבותיו נשלח התובע לביופסיה שאבחנה את הגידול. בשל הוראות חוק הנכים פסק הדין בעיינו של התובע הוא אופרטיבי והוא צריך לבחור בין קבלת פיצויים מהמעוול לבין קבלת פיצויים לפי חוק הנכים.
