החלבון (SPARC (Secreted Protein Acidic and Rich in Cysteine הינו חלבון הקשור למטריקס (matrix-associated protein) שגורם לשינויים בצורת התא, מעכב את התקדמות מחזור התא ומשפיע על ייצור המטריקס החוץ-תאי. בגלל הקשר בין SPARC לבין אלבומין, מביא ביטוי ביתר של חלבון זה בגידול סרטני להצטברות אלבומין בגידול ומעלה את יעילות פקליטקסל הקשורה לאלבומין [(Albumin-bound Paclitaxel (nab-Paclitaxel], שהיא הצורה הננו-חלקיקית של התרופה פקליטקסל.
SPARC גידולי ראש-צוואר
גם בגידולי ראש צוואר קשור ביטוי ביתר של החלבון SPARC לפרוגנוזה פחות טובה. במחקר שפורסם על-ידי Desai וחבריו ב-Translational Oncology בשנת 2009 בדקו החוקרים את הקשר בין ביטוי חלבון זה בגידולי ראש-צוואר לבין תגובת הגידול לטיפול עם nab-Paclitaxel. במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו 60 חולים שקיבלו טיפול עם nab-Paclitaxel כמונותרפיה, ומתוכם היו 16 חולים עם ביופסיית גידול זמינה לבדיקה. למרות היותן ראשוניות, תוצאות מחקר זה תמכו בהשערה שביטוי ביתר של SPARC בגידולי ראש-צוואר עשוי להיות קשור בתגובה טובה יותר של הגידול לטיפול עם nab-Paclitacxel. אם ימצאו תוצאות אלו נכונות גם במחקרים עתידיים גדולים יותר, הרי שטיפול עם nab-Paclitaxel עשוי להפוך גידולי ראש-צוואר המבטאים את SPARC ביתר מגידולים עם פרוגנוזה גרועה לגידולים עם פרוגנוזה טובה יותר.
SPARC סרטן שד
SPARC ידוע כגורם פרוגנוסטי שלילי וביטויו בגידול עולה בהתאמה לאגרסיביות הגידול. במחקר בשלב-IIי(phase II study) שערכו Raefsky וחבריו ואשר התפרסם ב-Journal of Clinical Oncology בשנת 2008 נבדקו היעילות והרעילות של שילוב חוסמי הקולטנים ל-VEGF ול-HER2, בווציזומאב [(Bevacizumab (AVASTIN] וטרסטוזומאב [Trastuzumab) HERCEPTIN)], יחד עם טיפול משלים מקדים (neoadjuvant) עם nab-Paclitaxel וקרבופלאטין (Carboplatin) בסרטן שד. המחקר בוצע במספר מרכזים ונכללו בו חולים עם סרטן שד מפושט מקומית (locally advanced). בוצעה הערכה של רעילות הטיפול ב-25 חולים. נמצא כי שילוב תרופתי זה מראה פעילות מבטיחה ללא אירועים בלתי צפויים של רעילות וללא עדות מוקדמת לפגיעה בנפח מקטע הפליטה של חדר שמאל (LVEF).
במחקר נוסף שפורסם באותו העיתון בשנת 2008 בדקו Yardley וחבריו את הקשר בין ביטוי SPARC בגידול לבין תגובה של הגידול לטיפול כמותרפי משלים מקדים. במחקר נכללו 123 חולים עם סרטן שד מקומי מפושט, אשר קיבלו טיפול משלים מקדים משולב לפני הניתוח עם אפירוביצין (Epirubicin), גמציטאבין ו-nab-Paclitaxel. אחרי הניתוח ניתן טיפול עם גמציטאבין ו- nab-Paclitaxel. נוסף לכך, ניתן ניקוד לביטוי SPARC בגידול על-פי בדיקה אימונו-היסטוכימית. במחקר זה נמצא כי טיפול משולב מקדים עם מינונים צפופים (dose-dense) של גמציטאבין, אפירוביצין ו- nab-Paclitaxel מביא לשיעורי תגובה דומים למה שנמצא בפרוטוקולים אחרים של טיפולים כמותרפיים מקדימים, אך עם רעילות מופחתת.
במאמר שפורסם על-ידי Desai וחבריו ב-Anti Cancer Drugs בשנת 2008 הראו החוקרים שביטוי HER2 ו-SPARC בגידולי סרטן השד יכול לשמש כסמן ביולוגי בקביעת יעילות צפויה של טיפול עם טקסאנים (taxanes) בגידולים אלו.
SPARC סרטן הלבלב
תאי הגידול בסרטן הלבלב, כמו גם הרקמה המבנית (ה-stroma) שסביבם, מבטאים ביתר את החלבון SPARC. גם כאן קשור חלבון זה בפרוגנוזה פחות טובה. במחקר בשלב-Iק(phase-I study), שפורסם על-ידי Von Hoff וחבריו ב-Journal of Clinical Oncoloy בשנת 2009, בדקו החוקרים את היעילות והבטיחות של טיפול משולב עם גמציטאבין [Gemcitabine) GEMZAR)] ו- nab-Paclitaxel בחולים עם סרטן לבלב גרורתי מתקדם. עוד נבדק במחקר זה הקשר בין התגובה לטיפול לבין ביטוי SPARC בגידול ורמות הסמן CA19-9 בדם. במחקר נכללו 63 חולים עם אדנוקרצינומה גרורתית של הלבלב שלא קיבלו טיפול כמותרפי לפני כן. נמצא כי הסיכוי לתגובה לטיפול, כמו גם משך זמן השרידות ללא מחלה (progression-free survival), היו טובים יותר בחולים בהם הגידול ביטא את החלבון SPARC.
