רשלנות רפואית של בית חולים סורוקה הוא נושא מסקרן מבחינה ציבורית. בי"ח סורוקה נמצא בעיר באר שבע והוא מהגדולים שבבתי החולים של ישראל.
בית חולים סורוקה מרכז פעילות רפואית מורכבת ביותר. רשלנות רפואית בבית חולים סורוקה מסוכנת מאד משום שהמטופלים סומכים את ידיהם על מי שהם מאמינים כי ייתן להם את הטיפול הטוב ביותר.
תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים סורוקה
בתביעה נגד בית חולים ששייך לקופת חולים הנתבעת תהיה קופת החולים משום שהיא הכיס העמוק ממנו יכול הניזוק להיפרע בצורה הטובה ביותר.
מקרים נפוצים של תביעות רשלנות נגד בית חולים סורוקה
חלק ניכר מתביעות הרשלנות המוגשות נגד בתי חולים עוסקות ברשלנות בניתוח. חלקן עוסקות בהעדר הסכמה מדעת לניתוח המתבטא בהעדר מתן הסבר ראוי למטופל, או בהעדר הצגתן של אלטרנטיבות לטיפול החודרני. חלק אחר מהתביעות עוסקות ברשלנות באבחון, שגרמה לדוגמא לניתוח שלא לצורך, או למניעת טיפול רפואי בשל אבחון שגוי. סוג אחר של תביעות רשלנות רפואית נפוצות נגד בתי חולים עוסק ברשלנות בלידה, זאת משום שהרוב המוחלט של הלידות בישראל מבוצע בבתי החולים. חלק מהתביעות עוסקות בנזקים קלים וחלקן בקשים יותר כגון שיתוק מוחין. חשוב לציין כי משכה של תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים עלול להיות ארוך מאד ובדרך כלל יכול להיות מדובר על מספר שנים.
עילות לתביעת בית חולים בגין רשלנות רפואית בסורוקה
• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהם חייב בית החולים למסור מידע על מטופל.
• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים.
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית של בי"ח סורוקה
ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ' שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית של בית חולים סורוקה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
