בית המשפט המחוזי מרכז
ת"א 29322-10-10 ישי(המנוח) ואח' נ' קופת חולים מאוחדת
לפני:
כב' השופטת הילה גרסטל – נשיאה
התובעים:
1. עיזבון המנוח ישי ירין ז"ל
2. אנג'לה ישי
3. גל ישי
נ ג ד
הנתבעת:
קופת חולים מאוחדת
פסק-דין
זוהי תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהביאו למות התובע 1 (להלן:- "המנוח") לאחר שנולד כשהוא לוקה בתסמונת ניוון השרירים הספינלי (להלן:- "SMA"), ונפטר בגיל שנה ותשעה חודשים. טענת התובעים היא כי השתלשלות האירועים נגועה ברשלנות רפואית ולכן על הנתבעת לפצותם.
°
1. רקע
(א) התובעת 2 (להלן:- "התובעת") היא אמו של המנוח. התובע 3 הוא בעלה של התובעת (להלן:- "התובע"). התובעת הרתה את המנוח בשנת 2007, עת הייתה בת 34. היה זה הריונה השלישי במספר. התובעת טופלה במהלך ההריון על-ידי רופאות קופת חולים מאוחדת (להלן:- "הנתבעת").
(ב) ביום 17.6.07 הגיעה התובעת למרפאתה של ד"ר נגה פורת (להלן:- "ד"ר פורת" או "הרופאה") לצורך הוצאת התקן תוך רחמי, וציינה כי היא שוקלת להיכנס להריון נוסף (להלן:- "הביקור הראשון"). ד"ר פורת הוציאה את ההתקן מרחמה של התובעת והסבירה לה, בין היתר, על האפשרות לבצע בדיקות סקר גנטי (להלן:- "בדיקות סקר"). יצוין כבר עתה כי הצדדים חלוקים על טיבו של ההסבר ובפרט על
(ג) — סוף עמוד 1 —
(ד) השאלה האם הסבירה ד"ר פורת לתובעת על האפשרות לעדכן בדיקות סקר שלא היו קיימות בעבר, ככל שהתובעת כבר ביצעה בעבר בדיקות סקר.
(ה) ביום 19.11.07, כאשר הייתה התובעת בשבוע השביעי להריונה, פנתה פעם נוספת לד"ר פורת (להלן:- "הביקור השני"). בסיום הביקור הפנתה ד"ר פורת את התובעת לביצוען של מספר בדיקות ונתנה לה דף הנחיות (להלן:- "דף ההנחיות"). יצוין כי גם באשר לביקור זה חלוקים הצדדים הן בשאלה האם הסבירה הרופאה לתובעת על האפשרות לעדכן בדיקות סקר קיימות, הן על תוכנו של דף ההנחיות, כפי שיפורט בהמשך.
(ו) ביום 6.1.08 עברה התובעת למעקבה של ד"ר אורנה לוינסון (להלן:- "ד"ר לוינסון"). ד"ר לוינסון הפנתה את התובעת לבדיקות תבחין משולש ולבדיקה נוספת, אולם ככל הנראה לא הפנתה את התובעת לעדכון בדיקות סקר. התובעת עברה בדיקת סקירת מערכות שפורשה כתקינה. התובעת עברה גם את בדיקות התבחין המשולש.
(ז) ביום 11.6.08, בשבוע ה-36 להריונה של התובעת, נולד המנוח. בהיותו בגיל חודש ימים לערך, אובחן כי המנוח לוקה במחלתSMA , סוג 1.
(ח) ביום 9.3.10 נפטר המנוח ממחלתו, בגיל שנה ותשעה חודשים.
(ט) התובעים הגישו תובענה זו נגד הנתבעת, ובה הם עותרים לפיצוי בגין נזקי המנוח ונזקיהם שלהם.
(י) בדיונים שהתקיימו לפני נחקרו: פרופ' צבי אפלמן (להלן:- "המומחה מטעם התובעים"), התובעים, פרופ' צבי בורוכוביץ' (להלן:- "פרופ' בורוכוביץ') המשמש ראש תחום גנטיקה רפואית של הנתבעת משנת 2000, פרופ' יצחק בליקשטיין (להלן:- "המומחה מטעם הנתבעת") וד"ר נגה פורת. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב והגיעה העת למתן פסק דין.
2. טענות הצדדים
טענות התובעים
(א) התובעים מבססים את תביעתם על עוולת הרשלנות המעוגנת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 (להלן:- "פקודת הנזיקין") ועל הפרת החובות
(ב) — סוף עמוד 2 —
(ג) המנויות בחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן:- "חוק זכויות החולה"), וטוענים כי רופאות הנתבעת התרשלו בכך שלא הפנו את התובעת ליעוץ גנטי, ולחלופין לא יידעו אותה בדבר הצורך לבצע בדיקות סקר מעודכנות, לרבות הבדיקה לאבחון נשאות SMA. בנוסף, נטען בעניין זה כי הנתבעת לא דאגה לקבוע נוהל המחייב את רופאיה להפנות את המטופלות למכון גנטי, לצורך עדכון בדיקות הסקר.
(ד) עוד נטען כי הרופאות לא היו מעודכנות בכל בדיקות הסקר הניתנות לביצוע, לרבות הבדיקה לאבחון נשאות SMA, ואילו היו הרופאות מעודכנות בעניין זה סביר להניח שהיו מפנות את התובעת לבדיקה זו.
(ה) באשר לנטל ההוכחה טוענים התובעים כי בשל העדר הרישום אודות הפניה לעדכון בדיקות הסקר או הסבר פרטני שניתן בנושא הבדיקות הגנטיות – יש להעביר את נטל הראיה כי אמנם ניתן הסבר מסוג זה לנתבעת.
(ו) נטען כי אילו היו הרופאות מפנות את התובעת לביצוע בדיקות סקר היו התובעים מבצעים את הבדיקה לאבחון נשאות SMA ובעקבות תוצאותיה, היו התובעים פונים לוועדה להפסקת הריון במטרה לבצע הפלה.
(ז) לבסוף, טוענים התובעים כי בגין התרשלות הנתבעת נגרמו להם נזקים רבים, שבהם כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים למנוח, הפסדי השתכרות ב"שנים האבודות", כאב וסבל שנגרם לתובעים 2-3 ונזקים נוספים.
טענות הנתבעת
(ח) הנתבעת מדגישה בראש וראשונה את העובדה שאין מחלוקת על כך שהרופאות הבהירו לתובעת לפני כניסתה להריון כי באפשרותה לבצע בדיקות סקר – והיא זו שבחרה לא לעשות כן. משכך, ומשלא הוכח שהתובעת ביצעה בדיקות סקר בשלב קודם כלשהו – אין לה להלין אלא על עצמה. בעניין זה נטען על-ידי הנתבעת כי התובעים לא ביצעו בעבר בדיקות גנטיות פרט לבדיקת טיי-זקס, ומשכך ממילא רופאות הנתבעת כלל לא נדרשו ליידע את התובעת על האפשרות לעדכן בדיקות שלא נעשו בעבר, אלא רק ליידע אותה על האפשרות לבצע בדיקות אלו, כפי שנהגה ד"ר פורת.
(ט) עוד נטען כי בנסיבות בהן לא היה ידוע על מחלה גנטית במשפחה, רופאות הנתבעת ממילא לא נדרשו להפנות את בני הזוג באופן קונקרטי לייעוץ גנטי, אלא רק ליידע אותם על האפשרות לבצע בדיקות סקר גנטי, כפי שאכן נעשה.
— סוף עמוד 3 —
(י) באשר להתנהלותה של ד"ר לוינסון, טוענת הנתבעת כי מאחר שהתובעת פנתה אליה רק בשבוע ה-14 להריונה ולאחר שכבר קי]
]>
תפריט
