בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט ד"ר יגאל מֶרזל
ת"א 5336-03-11 נקר נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה-מדינת ישראל ואח'
התובע:
יונה נקר
– נ ג ד –
הנתבעים:
1. ההסתדרות המדיצינית הדסה – מדינת ישראל
2. ד"ר אמיר השרוני
3. ד"ר אמיר הזה
פסק-דין
1. לפניי בקשה שהגישו הנתבעים בהליך – לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה, וזאת מן הטעם שהטענות הנטענות בה נגדם אינן נתמכות בחוות-דעת רפואית ערוכה כדין.
°
2. לבית-משפט זה הוגש ביום 2.3.2011 כתב תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לפי הטענה ברשלנות רפואית של הנתבעים. מדובר לפי הטענה בנזק שנגרם במהלך ניתוח ובמהלך המעקב הרפואי שהתקיים על-ידי הנתבעת 1. נטען בכתב התביעה שנגרמה לתובע נכות רפואית ותפקודית קשה ביותר בתחום האורטופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. לכתב התביעה לא צורפה חוות-דעת בתחום הרפואה. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל כך שהתובענה לא נתמכה בחוות-דעת רפואית ערוכה כדין. ב"כ התובע דאז, השיב לבקשה בכך שאכן לא צורפה חוות הדעת, אולם הדבר היה פועל יוצא של חוסר בתיעוד רלבנטי וקרדינאלי להשלמת כתיבת חוות הדעת – חוסר שמקורו במחדלי הנתבעים. התבקש גם על-ידי ב"כ התובע דאז, צו למתן כל התיעוד הרפואי הרלבנטי לניתוח.
3. בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.11.2011 הובהר על-ידי ב"כ הנתבעים שאין מסמכים נוספים מעבר למסמכים שהועברו והתיק הרפואי הועבר במלואו. ב"כ התובע בדיון זה – שהיה בא-כוח אחר ביני לביני – ביקש ארכה על מנת לשקול את צעדי התובע ולהגיש חוות-דעת. תוך המועד האמור התבקש גם להודיע אם התובע עומד על מינוי מומחה מטעם בית המשפט – כפי שביקש בפתח הדיון וכאשר הודע לבית המשפט שככל שכך יתבקש, תבוא
— סוף עמוד 1 —
בקשה סדורה בצירוף תצהיר וכל החומר הנדרש (עמ' 2, שורות 6-5 לפרוטוקול). במהלך דיון זה הסכים ב"כ הנתבעים לכך שככל שתימחק התביעה בשלב דיוני זה, "לא יהיה בכך מבחינתנו מעשה בית דין והתובענה תוכל להיות מוגשת מחדש, עד למועד שייקצב על-ידי בית המשפט" (עמ' 2, שורות 12-10 לפרוטוקול). בסופו של דיון זה ניתנה ארכה עד ליום 22.1.2011 להגשת חוות הדעת בתחום הרפואה מטעם התובע.
4. סמוך לאחר דיון זה (ביום 24.11.2011) ביקש בא-כוחו של התובע, שהתייצב לדיון (עו"ד בוירסקי), להשתחרר מן הייצוג באופן מיידי, שכן הוא פוטר על-ידי התובע. בהחלטה מיום 27.11.2011 שוחרר עו"ד בוירסקי מן הייצוג. בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 28.11.2011, קבעתי גם שלא הוגשה בקשה מבוססת למתן צו נוסף למתן מסמכים ואשר על כן, בקשה שהגיש התובע בעצמו בנדון – נדחתה. לא הוגשה גם בקשה כדין למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
5. ביום 13.12.2011 נמסרה לבית המשפט הודעה מטעם עו"ד דיוויס שנטל על עצמו את ייצוגו של התובע. ההודעה כללה הסכמה של הצדדים להארכת מועד להגשת חוות-דעת. בהמשך לכך, הוארך המועד להגשת חוות הדעת עד ליום 22.3.2012. אלא שבבקשה מיום 26.2.2012 הודיע עו"ד דיוויס על הפסקת הייצוג (על דעת התובע). ביום 29.2.2012 הוריתי על שחרור מייצוג, כמבוקש וכמוסכם גם על הצד שכנגד.
6. בהמשך לכך, ניתנו לתובע אורכות שונות בהחלטות שניתנו לשם הסדרת ייצוגו ולשם הגשת חוות-דעת בתחום הרפואי. בבקשה שהגיש התובע ביום 13.5.2012, עמד התובע על מגעיו השונים בניסיונות להסדיר את ייצוגו ולבסוף הודיע שהוא מבקש לייצג את עצמו בהליך. התובע ציין, שהוא פנה בתיק זה לשבעה עורכי דין וכן לעשרה מומחים בתחום הרלבנטי, אולם לדבריו "נעשה כאן מהלך חסר תקדים בשיטות של מאפייה סיציליאנית בשיתוף פעולה של עורכי דין בכירים ורופאים בכירים למחיקת התביעה בטענות סרק".
7. בהחלטה שניתנה ביום 14.5.2012, ניתנה לתובע אפשרות להודיע לבית המשפט מדוע לא תימחק התביעה על הסף בהיעדר חוות-דעת בתיק. זאת, בהמשך לאורכות שונות שניתנו לתובע, כאמור לעיל. בהמשך לכך, ניתנה החלטה נוספת ביום 20.6.2012 המתייחסת לחוות-דעת של ד"ר פייבל שנמצאה במכלול הרב של החומר שהגיש התובע, תוך שהתובע התבקש להבהיר אם חוות-דעת זו "היא חוות הדעת שהתובע מצרף לכתב תביעתו כחוות-דעת רפואית על-פי דרישות הדין". בהודעה מטעם התובע מיום 26.6.2012 אישר התובע, כי חוות הדעת של ד"ר פייבל היא אכן חוות הדעת (שבכתב) המצורפת לכתב התביעה. ניתנה אפוא שהות לנתבעים להגיש חוות-דעת מטעמם ביום 28.6.2012. בהמשך לכך, הגישו הנתבעים
— סוף עמוד 2 —
שתי בקשות לבית-משפט זה: האחת, בקשה למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף – היא הבקשה שבכותרת. השנייה – בקשה לחיוב התובע בערובה להוצאותיהם.
8. בבקשה לסילוק על הסף נטען לעניין האורכות הרבות שניתנו לתובע על מנת שיצרף חוות-דעת מטעמו, תוך שהתובע מחליף ייצוג מספר פעמים. אשר לחוות הדעת של ד"ר פייבל שעליה בחר התובע להסתמך לבסוף, הרי שבאותה חוות-דעת לא מועלות טענות בדבר רשלנות או אחריות של הנתבעים לנזקיו הנטענים של התובע ואין בהן כל קביעה לעניין קשר סיבתי בין פעולות של הנתבעים לבין הנזק הנטען. בחוות הדעת אין גם אזכור, כך נטען, לניתוח שהתובע טוען שעבר אצל הנתבעים ביום 6.4.2009. עוד נטען, שהגם שהתובע טען בכתב התביעה להחמרה ניכרת במצבו וביכולת התפקוד שלו – הוא לא צירף חוות-דעת לעניין זה וגם בשל כך דין התביעה להידחות על הסף.
9. לתובע ניתנה הזדמנות להגיב לבקשות השונות ובכלל זה לבקשה שבכותרת לעניין סילוק על הסף. בתגובתו שהגיש שב התובע – שאינו מיוצג עוד כאמור – וטען לעניין היעדר תיעוד או פרוטוקולים של הניתוח. התובע פירט את ההוצאות הרבות שהיו לו בפניותיו לעורכי דין ורופאים. עוד הוא טען, לשיתוף פעולה בין בית החולים לבין הרופאים ועורכי הדין, שמטרתו סיכול תביעתו של התובע.
10. לאחר עיון במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא כי יש לקבל את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולהורות על מחיקתה, כפי המבוקש. לפי תקנה 127 לתקנות סדר ה]
]>
