הגילוי והעיון והשלב בו ייעשו מצויים בשיקול דעתו של בית המשפט, ומקום בו סבור בית המשפט כי מועד הגילוי ו/או העיון צריך להידחות לשלב מאוחר יותר מאשר השלב המקדמי, על מנת לאפשר דיון הוגן ולסייע לחקר האמת, רשאי הוא ליתן הוראות מתאימות בקשר לכך, תוך שהוא סוטה מהכלל הרגיל [ר' לעניין זה רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (2001)] (להלן: "הלכת סוויסה"). כן נקבע בהלכת סוויסה כי בית המשפט רשאי לעיין בעצמו במסמכים אודותיהם נסבה הבקשה, על מנת לבחון את הראיה שבמחלוקת ולהגיע להחלטה המתאימה.
4. קיבלתי את תמלילי שלוש ההקלטות הנ"ל ועיינתי בהן. לאחר עיון זה הגעתי למסקנה כי יש אכן מקום לדחות את מועד העיון בתמלילים ובהקלטות.
עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי התובעים, כאשר הטענות העיקריות הנטענות במסגרת תביעה זו הן כי התובעת שוחררה מבית החולים 24 שעות לאחר ניתוח שעברה (להלן: "הניתוח הראשון"), למרות תלונותיה ולמרות שהיה עליה להיבדק טרם שחרורה, וכי גם לאחר שחזרה לבית החולים כעבור שלושה ימים, עבר פרק זמן בלתי סביר עד שגילו הרופאים כי במהלך הניתוח הראשון נוקב המעי הדק, והתובעת הובהלה לניתוח חירום (להלן: "הניתוח השני"), נוכח סכנת החיים בה היתה נתונה.
במסגרת תביעה זו קיים פער בין טענותיה העובדתיות של התובעת לבין הרישום בגליון הרפואי וטענות הנתבעים.
אין ספק כי בפני התובעת עומד קושי רב להוכיח כי הרישום האמור לעיל איננו משקף את ההתרחשויות בפועל, ולצורך זה עשתה שימוש במכשיר הקלטה על מנת להקליט שיחות שנוהלו בעניינים אלה עם הנוגעים בדבר.
בנסיבות אלה, אני מצטרף לדעתו של כב' השופט שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים לפיה בתביעות רשלנות רפואית מצבו של התובע דומה למצב חברות הביטוח בתביעות פלת"ד (בש"א 7413/04 (מחוזי י-ם) ד"ר מן נ' סאסי (פורסם בנבו, 28.12.04). המידע אשר בידי הרופאים והצוות בכל הנוגע להליך הרפואי ולשיקולים שבבחירת דרך פעולה זו או אחרת הוא רב יותר מזה שבידי החולה, והם גם שולטים ברישומים שבגליון הרפואי.
על מנת להגיע לחקר האמת, מן הראוי לקבל את גרסתם העובדתית של עדי הנתבעים בתצהיריהם, ורק לאחר מכן לאפשר לנתבעים עיון בהקלטות האמורות.
5. תוצאת האמור לעיל היא כי אני דוחה את מועד העיון בהקלטות ובתמלילים עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעים. התובעים יעבירו לב"כ הנתבעים עותק מההקלטות ומהתמלילים, וזאת תוך 7 ימים מיום שיתקבלו מלוא תצהירי הנתבעים בידי ב"כ התובעים.
עותק התמלילים שהועבר לעיוני בלבד, יישמר בשלב זה בכספת בית המשפט, והמזכירות תדאג לכך.
— סוף עמוד 2 —
6. שאלה נוספת שעמדה לדיון היא האם יש למנות מומחה מטעם בית המשפט. בתביעות רשלנות רפואית, בוחר בית המשפט, לא אחת, להסתפק בחוות הדעת של מומחי הצדדים ולהגיע להכרעה לאחר חקירות המומחים. בענייננו, סברתי כי קיימת שאלה מרכזית שבמומחיות שאיננה קשורה דווקא להיבט הרשלנות ה"טהור" שיש בה כדי להשפיע הן על האפשרות לסיום מוקדם של ההליך והן לצורך ההכרעה בתיק זה. השאלה מתייחסת לניתוח השני שבוצע, ואשר אין מחלוקת כי היה צורך לבצעו בכל מקרה, ללא קשר להתרשלות הנטענת כלפי הנתבעים (מוסכם כי אין לייחס לנתבעים רשלנות בגין הנקב במעי הדק). ההתרשלות המיוחסת לנתבעים היא בעיתוי ביצוע הניתוח השני, ונטען כי לו היה מבוצע במועד מוקדם יותר, היו נמנעים הנזקים שנגרמו לתובעת, כולם או כמעט כולם. מנגד נטען על ידי הנתבעים כי הנזקים כולם, או כמעט כולם, היו נגרמים לתובעת בכל מקרה עקב הצורך לעבור את הניתוח השני.
בשאלה זו בה חלוקים מומחי הצדדים ניתן לקבל חוו"ד מומחה מטעם בית המשפט, אשר יחווה דעתו מה היו נזקיה הצפויים של התובעת אם היה הניתוח השני מבוצע בפרק זמן של 24-48 שעות לאחר הניתוח הראשון ולחלופין סמוך לאחר תחילת אשפוזה השני, לעומת הנזקים שנגרמו לה עקב ביצועו במועד בו בוצע בפועל.
עם זאת, הגעתי למסקנה כי שאלת מינוי מומחה כאמור תיוותר לשלב מאוחר יותר, אם תיק זה לא יסתיים בהסדר.
7. עיינתי היטב בתחשיבי הנזק של הצדדים ובנספחיהם, כמו גם בחוות הדעת, ומצאתי כי יש מקום להציע לצדדים לסיים את התיק בהסדר. הצעה זו מבוססת על מסגרת נזק בסך 370,000 ₪, ממנה הופחת סך של 50% בשים לב לשאלות הרשלנות ולשאלה נשוא סעיף 6 לעיל.
ההצעה לסיום התיק, היא, אפוא, תשלום הסך של 185,000 ₪, כשלסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד, וכן החזר ההוצאות שהוצאו בגין חוות דעת מומחי התובעת (לפי קבלות) ואגרה.
8. ככל שיגיעו הצדדים להסדר, יודיעו הם על כך לבית המשפט עד ליום 20.6.10.
9. אם לא יגיעו הצדדים להסדר, אני קובע כי עדויות ראשיות יוגשו בתצהירים. תצהירי עדי התביעה יוגשו עד ליום 31.8.10 , ותצהירי עדי ההגנה יוגשו תוך 45 יום מקבלת תצהירי עדי התביעה. חוות דעת יוגשו ביחד עם התצהירים. לתצהירים יצורפו כנספחים כל המסמכים שחפצים להגישם באמצעות המצהירים (או שיש להפנות לתחשיבי הנזק/כתבי הטענות).
צד המעוניין להזמין עד שאין אפשרות לקבל ממנו תצהיר, יגיש ביחד עם תצהיריו בקשה להזמנת העד, שבה יפרט את הפניה אל העד, את הסיבה לחוסר האפשרות לקבלת תצהיר מהעד, את נושאי עדותו ואת תמציתם הצפויה.
נקבע לישיבת טרום הוכחות לאחר קבלת התצהירים ליום 14.11.10 ש
עה 11:30.
