שרירני רחם (Myoma, Leiomyoma, Uterine Fibroids) ידועים כגידולים שפירים שכיחים. כאחת מכל שתי נשים בגיל 25-55 מפתחת גידול זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. כמחציתן תזדקקנה לטיפול במהלך חייהן, קרי, אחת מכל ארבע. כידוע לעוסקים במלאכה, גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב חסר דם (אנמיה), לחץ על שלפוחית השתן ואברים אחרים, כאבים, וכלה בבעיות פוריות, הריון, או לידה.
את שרירני הרחם מגדירים לפי שני נתונים עקריים: גודל ומיקום. אם בעבר נהוג היה להשוות את גודל השרירן לגודל רחם הריוני, הקידמה הטכנולוגית מאפשרת הגדרת גודל מדוייקת. בדיקה גופנית עשויה לתת מידע ראשוני, כללי ביותר, על מיבנה הרחם ויש בה כדי לעורר חשד על נוכחות של שרירן ברחם. בנוכחות חשד זה יש לעבור לשלב הבא של בדיקת דימות. השכיחה והחשובה ביותר היא בדיקת גלי העל-קול (אולטרהסאונד) ובמקרים חריגים גם בדיקת תהודה מגנטית (MRI).
בדיקת האולטרהסאונד הזמינה כיום לציבור מאפשרת קבלת פרטים על מיבנה וגודל הרחם, מיקום וגודל השרירנים, ופרטים על רירית הרחם, אספקת הדם, מראה השחלות, ועוד. משום מה הפך נוהג הדפסת מספר תמונות מייצגות ממסך מכשיר הניטור העל-קולי לשיגרה כחלק ממכתב סיכום הבדיקה, אולם במרבית המקרים אין בתמונות אלה מידע רלוונטי לסיכות הבדיקה. תיעוד נלווה של הממצא במילים וברישום, על מספר השרירנים, גודלם ומיקומם יש בו כדי לתרום להמשך המעקב או לצורך התאמת הטיפול. המוח האנושי מעבד כ-20 תמונות בשניה לרצף אחד, כלומר בבדיקה בת כ 10 דקות נראו ופוענחו כ 12,000 אשר סיכומן במלל מפורט וברישום ברור מתגלה כבעל חשיבות (דוגמא בפרק המסכם). רישום מדוייק של מיקום וגודל השרירנים יחסית לשכבות הרחם במבט קדמי-אחורי, וצדדי עשוי לשמש כ "מפת דרכים" וככלי חשוב בדרך להחלטה טיפולית התואמת לצורך הרפואי ולרצון האשה.
בדיקות תהודה מגנטית (MRI) לשרירנים נעשות לעיתים רחוקות מאחר ואין בהן כדי להוסיף מידע לבדיקת אולטרה-סאונד טובה, למעט נוכחות שרירן גדול מאד, ו/או שרירנים רבים וקטנים אשר איתורם עשוי להיות להיות בעל משמעות בטיפולים שמרניים.
במקרים של רשלנות רפואית אבחון המחלה, ניתן לשקול הגשה של תביעת פיצויים.
לשם כך יש להוכיח רשלנות וגם נזק שנגרם בעקבותיה. לשאלות בנושא צרו קשר עם עורכת דין ענת מולסון שפרטיה משאל למעלה