לידת וואקום:
לידת וואקום הינה סוג של לידה מכשירנית (לידה המסתייעת במכשירים על מנת לסיימה: וואקום, מלקחיים), המשמשת את המיילדת במקרים בהם הלידה מתעכבת וניכרת מצוקה בקרב העובר, היולדת מותשת וצריכה עזרה בתהליך הלידה או כל מקרה בו הצוות הרפואי רוצה למנוע את מאמץ הלידה מהיולדת. לידת הוואקום נעשית באמצעות מכשיר המוצמד לראשו של העובר, באמצעות פעולה של לחץ, ועוזר לו לצאת ע"י פעולת שאיבה. את הפעולה יש לבצע לאחר ירידת המים וכאשר ליולדת פתיחה מלאה ושלפוחית שתן מרוקנת. העובר צריך להיות במצג ראש וראשו נמצא נמוך בתעלת הלידה. לאחר הלידה יכולים להופיע אודם ונפיחות בראשו ופניו של התינוק כתוצאה מהלחץ אך זוהי תופעה נפוצה והם עתידים להעלם בתוך מספר ימים.
רשלנות רפואית בלידת וואקום:
למרות שמבין הלידות המכשירניות , לידת הוואקום נחשבת הקלה והבטוחה ביותר, ביצוע ההליך דורש מיומנות גבוהה ושיקול דעת מצד הצוות באם לבצע אותו או כל הליך עזרה אחר כגון העברת היולדת לניתוח קיסרי. ההוראה המפורשת הינה כי אין לבצע מעבר ל4-5 משיכות של העובר וזאת על מנת למנוע נזק לקרקפתו. לעיתים הצוות הרפואי עושה שימוש במכשירים כאשר אין צורך בהם או שהשימוש בהם יכול לגרום לנזק לאם ולעובר.
עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע וואקום:
• חוסר תשומת לב מצד הצוות, שנדרש וואקום על מנת לעזור ליולדת או לעובר.
• ביצוע וואקום במקום להעביר את היולדת לניתוח קיסרי.
• ביצוע לקוי של ההליך כגון: יותר מידי משיכות של העובר, שלפוחית מלאה של האם וכדומה.
• ביצוע ההליך ע"י מי שאינו מוסמך לעשותו.
• רישום רפואי לקוי של ההליך.
ת"א (מחוזי חי') קרן אליקים אלירן נגד מדינת ישראל
התובע נולד במשקל של חמישה ק"ג בקירוב, כאשר אין מחלוקת בנוגע לעובדה כי חילוצו מתעלת הלידה לווה בקשיים מרובים. סופה של הלידה התבצע בעזרת מכשיר הוואקום. לאחר הלידה אובחן הנדון כסובל משיתוק בגפה השמאלית העליונה. תופעה זו ידועה בספרות הרפואית כתוצאה ממהלך לידה קשה וטראומטי לעובר. ביהמ"ש פוסק לטובת התובע בטענה כי הצוות הרפואי כשל בהבנת המצב קרי שהעובר גדול, שהליך הלידה מתארך מעבר למקובל ושהיולדת עצמה משתפת פעולה עמם. סיום הלידה בעזרת הוואקום כשבעצם נדרשה כאן התערבות כירורגית, כלומר ניתוח קיסר הביא למצב בו התקיימה רשלנות רפואית של הצוות המיילד. ביהמ"ש פוסק לתובע פיצויים בס"כ של 717,491, 1.
