מחקר שכלל למעלה מ-6000 משתתפים בוצע במטרה לבחון את השפעתן של תרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות על ירידה קוגניטיבית ושיטיון באוכלוסייה הקשישה. נמצא כי שימוש בתרופות אלו מגדיל את הסיכון לירידה קוגניטיבית ושיטיון, בעיקר כאשר מדובר בשימוש ממושך לאורך זמן. הפסקת השימוש בתרופות אלו קשורה בירידה של סיכון זה.
7.5% מהמשתתפים דיווחו על שימוש בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות עם תחילת המחקר. ניתוח רגרסיה רב משתני הראה ירידה גדולה יותר לאורך 4 שנים בדירוג רהיטות השפה (ביחס סיכויים של 1.41) ובתפקוד קוגניטיבי כללי (ביחס סיכויים של 1.22) בנשים שדיווחו על שימוש בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות, לעומת הנשים שלא השתמשו בתרופות אלו. בגברים, נמצא קשר בין שימוש בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות לירידה בזיכרון חזותי (ביחס סיכויים של 1.63) ותפקוד ניהולי (ביחס סיכויים של 1.47). כמו כן, נמצא קשר בין שימוש של נשים בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות לגיל, רמות אפוליפופרוטאין E, וטיפול הורמונלי. סיכון גבוה פי 1.4-2 לירידה קוגניטיבית נצפה במשתתפים שדיווחו על שימוש ממושך בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות, אך לא במשתתפים שדיווחו על הפסקת השימוש בתרופות אלו. גם הסיכון לשיטיון לאורך תקופת המעקב בת 4 שנים היה גדול יותר במשתמשים בתרופות עם תכונות אנטיכולינרגיות בצורה ממושכת (ביחס סיכון של 1.65) אך לא במשתתפים שדיווחו על הפסקת השימוש בתרופות אלו.
