רשלנות רפואית של רופא קרדיולוג
התערבות קרדיולוגית פולשנית עלולה להוביל לפגיעה במערכות הפנימיות של הגוף ולסכנת חיים של ממש למטופל. הקרדיולוגיה, כהתמחות משנית ברפואה הפנימית, הכוללת פרוצדורות פולשניות שונות , היא כר פורה להיווצרותן של עילות תביעה בגין רשלנות רפואית.
מקרי רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה
קיימות מספר פרוצדורות קרדיולוגיות פולשניות. אלו כוללות לדוגמא: החדרת צנתר לכלי דם עורקי או ורידי, הכנסת תומכן לעורק, צריבת נתיב הולכה במערכת החשמלית של הלב, או השתלת קוצב לב.
לדוגמא: צינתור לב הוא הליך פולשני לאבחון וטיפול בבעיות כלי דם לבביים. השתלת קוצב לעומת זאת, היא פרוצדורה פולשנית לטיפול בבעיות במערכת ההולכה הלבבית.
הסיבוכים יכולים להתרחש בשלבים שונים של הבדיקות והטיפולים האמורים החל משלב ההכנה לבדיקה ועד שחרור המטופל לביתו. לדוגמא, בשלב ההכנה לצינתור, זיהום כתוצאה מהכנסת הצנתר , או אלרגיה לחומר הניגוד שיכולה לגרום לשוק זיהומי, עד כדי סכנת חיים ממשית למטופל.
עילות לתביעת רופא קרדיולוג בגין רשלנות רפואית
• אבחון שגוי, מאוחר, או חוסר אבחון של מחלות או הפרעות מסכנות חיים הקשורות במערכת הלב, כדוגמת איסכמיה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מומים במבנה הלב ( מחלה היפרטרופית של שריר הלב), והפרעות איטיות או מהירות בקצב הלב (חסמי הולכה, מקטע QT ארוך, טכיקרדיה חדרית, או פרפור חדרים).
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהחולה המפרטת את התסמינים הגופניים של המטופל (כאבים בחזה המקרינים ליד שמאל או הלסת במקרה של אוטם, או סחרחורת, דפיקות לב, ותחושת התעלפות במקרה של הפרעות קצב), התעלמות מקיומם של תסמינים, ( כיוון שפעמים רבות הסימנים להתקף חרדה דומים לאלו של התקף לב) או העדר התייחסות לרקע התורשתי והבריאותי של המטופל כדוגמת, מוות פתאומי במשפחה בגיל צעיר, סוכרת, או עישון, המציבים אותו בקבוצת סיכון.
• אי הפנייה לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה (צילום חזה או CT חזה) והבדיקות הייחודיות לתחום (אק"ג, בדיקת מאמץ, הולטר לב, מיפוי לב, אקו לב, ועוד).
• רשלנות בפיענוח בדיקות אק"ג, בדיקת מאמץ, הולטר לב, או אקו לב, וקבלת החלטה על טיפול רפואי שגוי בשל כך.
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת
• ביצוע הפרוצדורה הפולשנית בחוסר מיומנות וחוסר מקצועיות תוך הפרה של חובות הזהירות הנדרשות מרופא סביר.
• אי קיום מעקב אחר רפואי אחר מצבו של המטופל לאחר ביצוע הפרוצדורה.
• רשלנות במתן תרופות, מתן תרופות שאינן מתאימות, במינון שאינו נכון, ומבלי שנבדקת רגישותו של המטופל לתרופה.
• סיבוכים רפואיים במתן האנטיביוטיקה בטרם הפרוצדורות, ובהליך ההרדמה.
פסיקה
תא (ת"א) 2071/01 עזבון עו"ד רונת דוד ז"ל נ' שירותי בריאות כללית- התובע הגיע לביה"ח בילינסון לאחר שסבל מלחצים בחזה ולחץ דם גבוה; בבדיקות שנערכו בחדר המיון התגלתה תעוקה בלתי יציבה ולכן הוחלט לאשפזו. למחרת ערך אחד הנתבעים שהיה מומחה ברפואה פנימית, ביקור במחלקה במהלכו החליט לשחרר את המנוח מבית החולים. בהמשך לקה המנוח באוטם חריף בשריר הלב ובמהלך השנים הדרדר מצבו הבריאותי עד שנפטר שנתיים לאחר מכן. בית המשפט קבע שלכל רופא קיימת חובת זהירות כלפי מי שמטופל על ידו. בדנן, הנתבעים היו צריכים לצפות כי שחרור המנוח לביתו לאחר שאובחנה תעוקה בלתי יציבה, טומן בתוכו סיכון להתפתחות אוטם בשריר הלב.
תא (י-ם) 6478/04 פלוני נ' מרכז רפואי רבין- ביהמ"ש קבע שהרופא התרשל מפני שלא הזהיר את התובע מפני סכנות העישון, חרף החשד למחלת כלי דם. אילו הייתה ניתנת האזהרה, שהרופא אף התרשל בחובתו לתעדה, היה התובע מפסיק לעשן.
