תביעה שנדחתה בעילות של "הולדה בעוולה" ו- "חיים בעוולה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
לפני: כב' השופטת ענת ברון
22 נובמבר 2012
ת"א 2722-01 התובעים:
1. פלונית (קטינה) ואח'
נגד
הנתבעים :
1. ד"ר אפריים זוהב
2. מרפא גבעת סביון בע"מ
3. ד"ר יוסף חבקין
4. קופת חולים לאומית

פסק-דין 1. התובענה שלפניי הוגשה בעילות של "הולדה בעוולה" ו- "חיים בעוולה", וזאת טרם שבוטלה עילת התביעה "חיים בעוולה" על ידי בית המשפט העליון.
על פי הנטען בתובענה, כתוצאה מרשלנות הנתבעים נולדה התובעת מס' 1, פלונית (להלן: "פלונית"), כשהיא סובלת ממום של חסר כף היד השמאלית (להלן: "המום"). לדברי הוריה של פלונית, היה על הנתבעים להביא לגילויו של המום באמצעות בדיקת אולטראסאונד הנערכת במהלך ההיריון; ואילו היה נודע להם על אודות קיומו של המום במועד, הם היו בוחרים להפסיק את ההיריון ולא להביא את פלונית לעולם.
הצדדים והעובדות הצריכות לעניין
2. התובעים מס' 2 ו-3 הם הוריה של פלונית , שנולדה ביום ——– (להלן: "אלמונית" או "האם", "אלמוני" או "האב", ויחדיו- "ההורים"). בעברה הרפואי של אלמונית היו מספר הפלות, ורק לאחר שניתן לה טיפול תרופתי היא הצליחה בסופו של דבר להשלים היריון תקין וללדת ילדה בריאה בלידה רגילה – היא אחותה הבכורה של פלונית. בהמשך נולדה כאמור גם פלונית – לאחר היריון ספונטאני ולידה תקינה. זמן קצר לאחר לידתה של פלונית נפרדו ההורים.
— סוף עמוד 1 —
הנתבע מס' 3, ד"ר יוסף חבקין (להלן: "ד"ר חבקין"), עבד בעת הרלוונטית לתובענה בנתבעת מס' 4, קופת חולים לאומית, שבה היתה אלמונית חברה (להלן: "קופת החולים"). ד"ר חבקין הוא דוקטור לרפואה משנת 1976 ומומחה במיילדות ובגינקולוגיה משנת 1985. במשך למעלה מעשרים שנה הוא עובד כרופא נשים ומיילד במספר בתי חולים בארץ, ואף מנהל קליניקה פרטית שבמסגרתה הוא נותן שירותים למבוטחות הקופה. ד"ר חבקין שימש כרופא הנשים של אלמונית תקופה ממושכת, ובתוך כך גם ערך את מעקב ההיריון בשני ההריונות שנשאה אלמונית (עם פלונית ועם אחותה הבכורה). בעת הרלוונטית, במסגרת תפקידו ביצע ד"ר חבקין מאות בדיקות אולטראסאונד מיילדותי בחודש (ראו סעיפים 4-2 לתצהיר ד"ר חבקין).
3. התיק הרפואי של אלמונית מלמד כי היא נבדקה על ידי ד"ר חבקין במהלך ההיריון עם פלונית באופן סדיר, החל מן המועד שבו היא הבחינה באיחור במחזור החודשי ועד בסמוך לפני הלידה – וכל הבדיקות נמצאו תקינות (להלן: "ההיריון", התיק הרפואי צורף כנספח לתצהיר ד"ר חבקין). בשבועות הראשונים של ההיריון עקב ד"ר חבקין אחר דופק העובר וגודלו ביחס לגיל ההיריון (ראו רישום בתיק הרפואי בימים 5/11/98, 12/11/98, 11/12/98 ו- 22/1/99), אחר בדיקות שתן ודם שביצעה, וכן אחר מידת הסיכון לתסמונת דאון בעובר. בשבוע 15 להיריון בדק ד"ר חבקין את אלמונית במכון אולטראסאונד של הקופה – ובמהלך הבדיקה נצפה מצג העובר, מיקום השליה, כמות מי שפיר, דופק ותנועות גפיים (ראו רישום מיום 27/12/98).
בשבוע 20 להיריון, במהלך השליש השני, ביצע ד"ר חבקין בדיקת אולטראסאונד נוספת – הקרויה בדוח הבדיקה "בדיקת אולטראסאונד טרימסטר שני". בשונה מן הבדיקות הקודמות, בבדיקה זאת בחן ד"ר חבקין גם את האנטומיה של העובר – וציין בדוח הבדיקה קיומם של חדרי מוח, עמוד שדרה, כליות, שלפוחית שתן, קיבה וארבעה מדורי לב. בסעיף "הערות" הוסיף ד"ר חבקין: "ממליץ סקירת מערכות מורכבת מכוונת" (להלן: "בדיקת חבקין" ו- "דוח בדיקת חבקין" בהתאמה, הדוח מיום 31/1/99 סומן ת/6).
4. כאן המקום להרחיב מספר מילים בנושא בדיקות האולטראסאונד המיילדותי. בנייר עמדה שפורסם בחודש אוגוסט 2000 על ידי האיגוד הישראלי למיילדות ולגינקולוגיה שבהסתדרות הרפואית לישראל (להלן: "נייר העמדה", סומן נ/7), הוברר כי קיימים שני סוגים של בדיקת אולטראסאונד בהיריון: בדיקה בסיסית ובדיקה מכוונת. עוד במסגרת נייר העמדה נקבעו אינדיקציות לביצוע כל אחת מן הבדיקות, וכן הובהר אופן
— סוף עמוד 2 —
הביצוע – וזאת בהתייחס לכל אחד משלישי ההיריון בנפרד. השליש השני הוא הרלוונטי לענייננו, וביחס אליו נקבעו "הוריות" – הוראות כלשון נייר העמדה – לעריכת הבדיקה הבסיסית כדלקמן:
"1. לפני ביצוע תפר צוואר ובעת דיקור שק מי שפיר.
2. דימום נרתיקי.
3. פער בין גודל הרחם לגיל ההיריון.
4. ממצא אגני.
5. חשד למולה בועית.
6. חשד לאנומליות של הרחם.
7. חיות היריון כאשר לא נשמע דופק.
8. הערכת גיל היריון בערך בלתי תקין של חלבון עוברי.
9. בלידה מוקדמת מאיימת (צירים, פקיעת מי שפיר).
10. מעקב רציף אחר קצב גדילת עובר בהיריון מרובה עוברים."
קרי: ההנחיה המקצועית של האיגוד הישראלי למיילדות ולגינקולוגיה למן שנת 2000 היתה שבהעדר אחת האינדיקציות המפורטות לעיל, אין צורך לבצע בדיקת אולטראסאונד בשליש השני של היריון – אפילו לא בדיקה בסיסית. עוד על פי נייר העמדה, באותם מקרים המפורטים לעיל שבהם יש לערוך בדיקה בסיסית, שומה על הרופא לבדוק: מספר עוברים, מצג ומנח שלהם ברחם, קיום דופק, מיקום השליה, כמות מי השפיר והערכת גיל ההיריון על סמך מדדים ביומטריים (להלן: "סקירה בסיסית").
ההוריות שנקבעו לביצוע בדיקה מכוונת בשליש השני הן אלה:
"11. בהתערבויות מיוחדות כגון עירוי תוך רחמי, החדרת דלף לעובר וכו'.
12. מעקב והשגחה אחר אנומליות עובריות מזוהות.
13. חשד לריבוי או מיעוט מי שפיר.
14. נשים אשר ילדו עובר עם מום.
15. חשד קליני ומעבדתי (חלבון עוברי גבוה 2.5< MOM) בהיריון נוכחי להפרעה פיסיולוגית או אנטומית בעובר.
16. מחלות אם ו/או תרופות, הידועות כמעלות סיכון למום עובר או להפרעה בגדילה תוך-רחמית."
במקרים אלה ההנחיה היא לבצע בדיקה מכוונת, ובמהלכה יש לבדוק את כל הפרמטרים הנבדקים בבדיקה הבסיסית, ובנוסף – את חדרי המוח, אזור הגומה האחורית כולל מוחון, אזור צו] ]>