דלקת בדרכי הנשימה התחתונות כוללת דלקת סימפונות ו-דלקת ריאות. מדובר במחלה אשר במקרים של איחור בגילויה או בטיפול בה, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
התמונה הקלינית האופיינית הינה הופעת שיעול מלווה בחום גבוה, בהמשך מופיעים קושי בנשימה וגניחות. בבדיקה גופנית הרופא יכול לאבחן שמדובר בדלקת ריאות. ברוב המקרים האבחנה נעשית רק על סמך הבדיקה הגופנית, אך יש מקרים שבהם יש חשד קליני, ואישור סופי לאבחנה מחייב צילום חזה.
קיימים מצבים בהם כמעט ואין חשד קליני ל-דלקת ריאות, אך צילום החזה מדגים, בכל זאת, דלקת ריאות. במקרים אחרים, דלקת ריאות עלולה לגרום גם ל-כאבי בטן עזים. לכן, כירורג ילדים למשל, לא ישלח ילדים לחדר הניתוח כאשר הוא חושד בקיומה של דלקת תוספתן (Acute Appendicitis) מבלי שיבצע קודם לכן צילום חזה, כדי לשלול דלקת ריאות.
אם ההנחה היא שמדובר בדלקת ריאות ובהשתתפות של אונה שלמה בתהליך הדלקתי בריאות, ורופא מניח שמדובר ב-חיידק, שקרוב לוודאי הינו פנוימוקוקוס, הוא מפנה את החולה לטיפול במתן טיפול אנטיביוטי בהזלפה לווריד, טיפול הניתן בבית-חולים. האנטיביוטיקה שהומלצה בעבר הקרוב היתה פניצילין בעל פעילות נגד פנוימוקוקוס, אך לאחרונה התגלו זנים יציבים לפניצילין, ולכן נאלצים לתת תכשיר ממשפחת הפניצילין בעל טווח רחב או צפלוספורינים מהדור השני.
גורמים חיידקיים נוספים ל-דלקת ריאות הם מיקופלסמה פנוימוניה, המופילוס אינפלואנזה וכן אחרים.
כאשר מצב קליני של חולה אינו מעורר דאגה ואין קוצר נשימה אין הכרח לאישפוז, וניתן לטפל בבית באנטיביוטיקה דרך פה. טיפול תומך, כגון במחלות אחרות, רצוי מאוד: הקפדה על שתיה בכמות רבה, שהייה בחדר מאוורר; ניתן להשתמש בתכשירים מכייחים, שמאפשרים פליטה של ליחה או בליעה שלה, אין להשתמש בתרופות המדכאות את רפלקס השיעול למרות הפיתוי להקל את סבלו של החולה, שכן השיעול מוציא את הפסולת מהריאות החוצה.
דלקת הסימפונות נגרמת בדרך כלל על ידי נגיף. היא מחלה קלה יותר, והטיפול בה הינו סימפטומטי: תכשירים מכייחים, אדים ואם יש אלמנט ספסטי-אסתמטי, טיפול ספציפי במרחיבי סימפונות יעזור.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון דלקת ריאות או סימפונות או תוספתן, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל
