רשלנות רפואית ערן סידי- הולדה בעוולה
הולדה בעוולה היא סוגיה מסובכת בתחום הרשלנות הרפואית משום שהיא משלבת שאלות של משפט, מוסר, אתיקה, ומדע. השאלה המרכזית העולה בתיקים מסוג זה היא האם טוב מותו של הילוד מחייו? דעותיהם של השופטים בנושא תביעה בגין הולדה בעוולה חלוקות מאד. השופטים אהרון ברק ושלמה לוין טוענים למשל שהולדה בעוולה מתקיימת בכל לידה שיש בה רשלנות והפיצוי נועד כדי לפצות על המום. שופטים אחרים כדוגמת השופטת בן פורת סוברים שהולדה בעוולה מתקיימת רק היכן שהיה לו מוטב לפלוני שלא יגיח לעולם.
פסק דין סידי:
ע"א 4960/04 סידי נ' שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור. בית המשפט ציין כי מבחן הסבירות אינו מקים חובה מוחלטת למנוע כל סיכון והחובה היא לבחון האם הטיפול היה סביר ביחס לאותה תקופה שבה בוצע. בית המשפט העליון קבעה שהייתה התרשלות מצדם של הרופאים המטפלים. הרשלנות באה לידי ביטוי באי מסירת מידע נוסף להורים בעניין זה. הרופאים התרשלו בכך שלא חשפו בפני האם את מגבלות המכשיר הקיים ולא מסרו לה כל מידע בנוגע לאפשרויות הטיפול הזמינות במסגרת הרפואה הפרטית- ואולי אף במסגרת שירותי הרפואה מעבר לים. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לשם דיון במספר שאלות: האם היו ההורים פונים לשירותי הרפואה הפרטיים במידה והמידע היה נמסר לידם? האם היו מבצעים בדיקות נוספות והאם גילוי הפגם היה מביא לסיום ההריון?
בפסק הדין הנוסף בית המשפט המחוזי יוצא מנקודת המבט שהיולדת הייתה פונה לשירותי הרפואה הפרטיים, וכמו כן קובע שגם לו הייתה מתבצעת סקירת מערכות מורחבת היא לא בהכרח הייתה חושפת את פגמי העובר. בנוסף קובע בית המשפט כי המערער מנהל חיים נורמלים ומלאי משמעות ולכן לא מדובר במצב שבו טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט דוחה את התביעה.
