פרולקטין רשלנות רפואית
פרולקטין הינו הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח הקרויה גם ההיפופיזה. הלה מעורר יצירת חלב. מעבר לכך, חשיבותו רבה במערכות נוספות כגון בשמירה על מערכת החיסון. מחד גיסא, רמות גבוהות מדי של פרולקטין עלולות לעכב גדילה מינית, לשבש ביוץ אצל נשים, להוריד את יצר המין הגברי ולפגוע גם בפוריות. רמות מוגברות של פרולקטין עשויות לנבוע מגידול שפיר בהיפופיזה. מאידך גיסא, רמות נמוכות מדי של פרולקטין עלולות לגרום להפרעה במחזור החודשי וליצירת חלב לקויה. מצב זה נגרם לרוב כתוצאה מיצירה לא תקנית של תאים בהיפופיזה הקדמית אשר תפקידה, בין היתר, להפריש פרולקטין.
מתי נרצה להיבדק אם כן; כאשר יש בעיות ראייה וכאבי ראש עקביים. כאשר נוצר מצב של יצירת חלב (GALACTORRHEA) למרות שאין הריון. בגברים, כמעקב אחר רמות נמוכות של טסטסטורון וכחלק מבדיקת אבחון מקיפה לבעלי בעיות פוריות בגברים ו/או בנשים. אצל גברים ואצל נשים אשר אינן בהריון, רמות הפרולקטין אמורות להיות יחסית נמוכות. רמות אלו משתנות לפי זמנים מסויימים ביממה. בשינה, הרמות עולות ומגיעות לשיאן ביקיצה. לפיכך, בדיקה זו יש לבצע לפחות כשעתיים לאחר ההתעוררות.
מתי מתעורר חשד לרשלנות רפואית בבדיקה זו?
מצב למשל שבו לא מאובחן הריון למרות שהאישה הנבדקת נבדקה חודשים רבים אצל גינקולוג. הסקה של הפלה ע"ס דימום וע"ס בדיקת דם בלבד. (חסרה בדיקת אולטרא סאונד לאימות ההריון/ההפלה). כאשר במהלך הזמן נוכחה האישה לדעת כי היא אכן בהריון לפי בדיקת הריון ביתית ולפי העובדה הפשוטה כי הבטן גדלה ולא כתוצאה מהשמנה. אם ולמרות זאת, בבדיקה נוספת של הגינקולוג, לאחר אבחון נוסף (אך לא מקיף) מצידו, הסיק כי אין האישה בהריון אלא מדובר ביצירת חלב בלבד הרי שזהו אבחון לא משמעי מצידו. אם סירב הגינקולוג לבדיקת אולטרא סאונד בתואנה כי אין זה הכרחי הרי שזוהי התרשלות בתפקיד מצידו, שכן עליו לוודא באופן מוחלט באם האישה בהריון או לא, ומהי למעשה הסיבה בעלייה הדרמטית בפרולקטין.
אם הסתפק בבדיקת דם בלבד לבירור התוצאה הרי שזוהי התרשלות נוספת מצידו. בדיקת הדם הוכיחה כי רמות הפרולקטין אכן גבוהות (אך לא בהכרח הראתה למה), והאישה נשלחה לבדיקת הדמיה מגנטית- MRI לבדיקת נוכחות לגידול במוח אשר עשוי לגרום לכך-זוהי הרי שגיאה נוספת מצד הרופא. זאת עלול לסכן את האישה במידה והיא אכן בהריון, עשוי (אך לא הכרחי) להיגרם נזק לעובר.
סביר להניח כי לא ימצאו ממצאים חיובים בבדיקה, שכן הסיבה לעלייה הדרסטית בפרולקטין היא ההיריון ולא הגידול (לפי הבדיקה הנפרדת שביצעה האישה). היות ולא שלל/אישש הרופא כראוי באם מדובר בהריון הרי שכל הסקותיו העתידיות הינן שגויות ואף החלטותיו העתידיות כרופא עלולות לסכן את האישה או את עוברה. שכן אם למשל, החליט לתת לה תרופות להורדת הפרולקטין, דבר זה עשוי לסכן את הריונה הממשי. התנהגות לא הוגנת של הרופא כלפי המטופלת, אי מתן בדיקות הכרחיות,אבחון לקוי גם אם רגעי בקביעת ההיריון שגרר אחריו אבחונים לקויים נוספים ללא כל היסוס או בדיקה חוזרת מצידו, כל זאת ועוד נחשב להתנהגות פסולה מצד הרופא ואף מסכנת חיים. בסופו של דבר, מבחן התוצאה יקבע באם נקבע נזק ממשי כלשהו לעובר או/ו לאם ולפיו תהיה דרישה לפיצויים ע"ס רשלנות רפואית זו.
לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית בנושא פרולקטין, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל
