פרוגסטרון- רשלנות רפואית
בדיקת הפרוגסטרון בודקת את רמת ההורמון בדם. רמתו משתנה בדם בהתאם למצב הפיזיולוגי של האישה. הפרוגסטרון הינו הורמון נקבי המיוצר ע"י השחלות בזמן שחרור ביצית בוגרת מהשחלה (תהליך הביוץ הלכה למעשה).
הוא עוזר,בין היתר, להכין את עיבוי הרחם לקליטת הביצית בהנחה שהתרחשה הפריה בין הביצית לזרע. אם הביצית לא הופרתה, רמות הפרוגסטרון צונחות דרסטית ומחזור הווסת מתחיל מחדש( הדימום בפועל). במהלך ההיריון, השליה גם כן מייצרת רמות גבוהות של פרוגסטרון החל מסוף הטרימסטר הראשון ועד ללידה עצמה. מכאן שהרמות של פרוגסטרון באישה בהריון הינן גבוהות פי 10 מנשים אשר אינן בהריון.
מעבר לכך, ישנם מס' סוגי סרטן אשר גורמים לרמה לא תקינה של פרוגסטרון בנשים ובגברים. (בגברים מדובר על רמות פרוגסטרון מאוד נמוכות עם השפעה יחסית מינורית על הגוף).
באילו מקרים נחשוד במצב של רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל?
הרופא המטפל לא חקר לעומק את הנתונים המקדימים של הפציינט או לחילופין את ההיסטוריה הרפואית שלו. על הרופא להנחות את המטופלת שלו להפסיק לקחת גלולות למניעת הריון כ-4 שבועות לפני בדיקת הפרוגסטרון. באם לא עשה זאת הרי שיש סיכוי גבוה לשיבוש בתוצאות הבדיקה, שכן הגלולות למניעת הריון מכילות בין היתר פרוגסטרון בנוסף/במקום אסטרוגן. על הרופא המטפל להימנע מלהפנות את המטופלת וכן להורות לה להימנע מכל בדיקה בה מעורב מתן חומר רדיואקטיבי כדוגמת מיפוי עצמות ועוד. חומרים אלו עשויים לשבש את תוצאות הבדיקה גם כן.
במידה ולא ציין הרופא את חשיבות נקודה זו הרי שזו התנהגות רשלנית מצידו. כמובן שהרופא המטפל חייב לשאול מתי היה היום הראשון במחזור האחרון של המטופלת. זהו נתון חשוב במיוחד היות ורמות הפרוגסטרון משתנות מאוד לאורך המחזור ונתון זה משפיע משמעותית על אבחון נכון של תוצאות הבדיקה. אם הרופא לא טרח לברר זאת, הרי שיש להטיל ספק בנכונות התוצאות.
ידוע גם כן כי בזמן הריון של תאומים או אף שלישיות רמות הפרוגסטרון הרבה יותר גבוהות מאשר במצב של עובר יחידני. יש לקחת זאת בחשבון כאשר מודדים את רמות הפרוגסטרון לאורך ההיריון. במהלך לקיחת הפרוגסטרון כטיפול עלולות להתעורר תופעות לוואי קלות עד קשות. תופעות לוואי קלות הן לרוב די שכיחות ולכן אין להיבהל מהן.
לדוגמה, שינוי קל במשקל ובמצב הרוח. לעומתן, בהתעוררות תופעת לוואי חמורות כגון: קושי נשימתי, גירוי קשה וממושך, לחץ בחזה, נפיחות בפה, דימום וגינאלי אבנורמלי או כל תופעה חריגה וחמורה אחרת, על הפציינטית לחוש לביקורת רפואית. במידה וציינה זאת המטופלת בפני הרופא, והרופא לא ייחס לכך חשיבות, אלא טען כי מדובר באלרגיה מסוג אחר, הרי זוהי רשלנות רפואית מצידו, שכן על הרופא לעשות בדיקה רפואית מקיפה כדי לשלול/לאמת באם מדובר בתופעת לוואי חמורה כתוצאה מהטיפול בפרוגסטרון ומהו הטיפול הנאות כעת לריפוי התופעה.
לסיכום, בעת מתן טיפול הורמונאלי כגון מתן פרוגסטרון כגלולה למניעת הריון עבור נשים צעירות וכן כטיפול בזמן גיל המעבר או לנשים אשר עברו כריתת רחם על הרופא לשאול את המטופלת שאלות רחבות ומקיפות כדי לוודא שהוא אכן נותן לה את הגלולה המתאימה. שאלות אלו יתחילו לרוב בגיל המטופלת, משך הזמן שהיא השתמשה בגלולות לפני כן, יציבות המחזור, באם מתקיים עדיין.
ישנה חשיבות רבה לבדוק אם האישה הינה מעשנת והאם היא נמצאת בעודף משקל,לחץ דם גבוה, קרישיות יתר, היסטוריה משפחתית מסוג זה או היסטוריה אונקולוגית אחרת. אחד מאלו מהווה קב' סיכון לאישה אשר לוקחת גלולות מסוג זה ועל הרופא לקחת זאת בחשבון שכן אחרת סיכון רב עלול להיות קיים למטופלת.
לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית בנושא פרוגסטרון, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל
