פג הוא תינוק שנולד לפני שמלאו להריון שלושים ושבעה שבועות או שמשקלו בעת הלידה מתחת ל2.5 ק"ג או שמשקלו אינו תואם את גיל ההריון. רוב הלידות הרגילות מתרחשות בערך במהלך השבוע ה-40 של ההריון.
משום שהלידה מתבצעת לפני הזמן, ולפני סיום מוחלט של התפתחות מערכת החיסון וכלל המערכות בגופו של התינוק, פג רגיש יותר למחלות וסיכונים בריאותיים, למשל: שיתוק מוחין, בעיות במערכת הנשימה, בעיות עיכול, פיגור שכלי, בעיות ראייה ובעיות שמיעה, וכן צהבת וזיהומים שונים.
אף על פי שידועים מספר גורמים היכולים להביא להולדת פג (ראו להלן), לא ידועים הגורמים לכמעט חצי מלידות הפגים. בתנאים מסוימים ממליצים רופאים לבצע הפלה מלאכותית, משום שלידה מוקדמת מסוכנת לאם ולתינוק, ויש חשש שהתינוק לא ישרוד.
כיום, בעקבות התקדמות גדולה מאוד בהבנת הבעיות בפג ופיתוח טכנולוגי, ישנם פחות סיכונים לחיי הפג. אחוז הפגים המתים ירד משמעותית, אך אחוז הפגים הנולדים רק הולך וגדל ובדרך כלל התפתחותו העתידית של הילד נפגעת.
אולי גם יעניין אתכם:
בישראל, כעשרה אחוז מכל הנולדים הם פגים, או 15,000 פגים מתוך 150,000 לידות בשנה, בממוצע.
חלק מגורמי הסיכון ללידת פגים:
אם בעלת היסטוריה של לידות פגים, או של הריונות שהסתיימו בהפלה.
הריונות מרובי עוברים (תאומים, שלישייה, וכדומה) נמצאים בסכנה גבוהה יותר ללידת פגים.
חלק מההריונות המוגדרים הריון בסיכון גבוה.
רעלת הריון.
בעיות ברחם ובצוואר הרחם.
שימוש כרוני באלכוהול, סמים ותרופות מסוימות.
נשים מתחת לגיל 18 או מעל גיל 35 הן בעלות סיכון גבוה יותר ללידת פגים.
מחלות רקע, למשל אפילפסיה.
לאחר הלידה מובא הפג למחלקה פגים מיוחדת בבית החולים, מחלקת טיפול נמרץ בפג ובילוד, שבה הוא מקבל טיפול מיוחד על ידי מומחים. במחלקה נשמרים התינוקות באינקובטורים, מעין עריסה סגורה שתפקידה הוא לדמות ככל שניתן את סביבת ההתפתחות הטבעית של התינוק בבטן אמו, ובכך לתרום לגדילתו ולחיזוקו. באינקובטור ניתן לקבוע את הטמפרטורה, וכן הוא מהווה סביבה היגיינית ונקייה מחיידקים, למניעת זיהומים. במקרים מסוימים מסופק לתינוק באינקובטור גם חמצן, אם התינוק אינו מסוגל לנשום בעצמו.
ישנן שתי דרכי טיפול עיקריות בלידה מוקדמת: השהייה של הלידה עד כמה שניתן, או היערכות ללידת התינוק לפני הזמן, כפג. משתמשים בשתי הטקטיקות גם יחד. בדרך כלל מנסים הרופאים לעכב את הלידה ככל שניתן, להיערך ללידת הפג ולדאוג שסיכויי השרדותו יהיו גבוהים.
תינוק פגעיכוב הלידה המוקדמת הוא האפשרות המועדפת. כך נותנים לעובר את מירב הזמן "להתכונן", ולמערכות גופו להתפתח בטרם יציאתו לעולם. ישנן מספר שיטות שבהם משתמשים כדי לעכב את הלידה: האחת היא מנוחה מוחלטת של האם, בלי לצאת מהמיטה ובלי לזוז (שמירת הריון). כמו כן, שכיבה על הצד, במצב אופקי מפחיתה את הלחץ על צוואר הרחם. כשיורד הלחץ על הרחם יש פחות התכווצויות רחם. כמו כן, תזונה מתאימה ובעיקר הוספת מים חשובה מאוד; התייבשות גורמת להתכווצויות ברחם. בנוסף, ישנן מספר תרופות נגד התכווצויות הרחם (לדוגמה- מגנזיום).
לא תמיד ניתן לעכב לידה מוקדמת. במקרים שבהם הלידה מתבצעת מוקדם מאוד, עלול לקרות מצב שבו מערכת הנשימה או מערכת העיכול של התינוק עדיין לא התפתחה; במקרים כאלה מקבל התינוק באינקובטור אספקת חמצן ומזון לתוך הוריד, בהתאם לצרכיו.
לתינוקות הנולדים יותר משני שבועות קודם לשבוע ה-40 של ההריון יש סימנים גופניים המעידים על הלידה המוקדמת, וכן יכולות להתפתח אצלם בעיות בעתיד. גיל הלידה המוקדם ביותר שבו יכול הוולד לשרוד תלוי בגבול יכולת הקיום, ממתי העובר נחשב ליצור חי. בדרך כלל מתייחסים במחלקת הטיפול בפגים לתינוק שנולד בשבוע ה-25 לפחות, במשקל 400-500 גרמים, כבעל יכולת לשרוד. מתחת לזה סיכויי ההשרדות הם קטנים.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בפגייה
בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות בטיפול בפגים. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא גניקולוג מומחה בתחום הפגים, אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.
הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש"ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך.
עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי"מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ"ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.
להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה
