אנו נשאלים פעמים רבות האם פולינוירופתיה הייתה נושא לתביעות רשלנות רפואית.
התשובה היא שכל מקרה לגופו. יש צורך לבחון את התיק הרפואי ולהיוועץ במומחה בתחום הנוירולוגיה אשר יוכל להעריך אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול או באבחון ומה הנזק שרשלנות זאת גרמה.
גובה הפיצוי יהיה תלוי בחומרת הנזק והשפעתו על תפקדוו של החולה בחיים האישים ובעבודה.
פולינוירופתיות ברוב המקרים נגרמות כתוצאה מתהליך המשפיע על גוף האדם כולו- סוכרת ואי סבילות לגלוקוז הינן הסיבות הנפוצות ביותר. סיבות אחרות מתייחסות לפי לסגנון הפולינוירופתיה וקיימות כיתות לא מעטות הכוללות מחסור בוויטמינים, מחלות דלקתיות, רעלנים כמו שימוש באלכוהול ותופעות לוואי של תרופות שונות וכן סוגיות בצנרת ההמטולוגית.
בהרבה פעמים, פולינוירופתיה מתפתחת באורח איטי, ברוב המקרים על פני חודשים או תקופות, אולם קיימות גם צורות בהן ההתפתחות הינה מהירה.
מחלת גיליאן ברה- זו פולינוירופתיה המופיעה כתסמונת אקוטית היכולה להיחשף אחרי מחלה זיהומית קטנה (קשר לחיידק קמפילובקטר ג'ג'וני), המתבטאת בחולשה סימטרית המתחילה ברוב המקרים ברגליים, והחולשה בולטת בהרבה יותר בשרירים פרוקסימליים מכיוון דיסטליים (בהרבה יותר בירך מאשר בשוק, לדוגמה). לפעמים המחלה עלולה להיות חמורה עד כדי סיכון חיים (במידה ו צריך המעורבות של שרירי הנשימה או לחילופין הבליעה). למטרת ביקורת של גיליאן ברה יש להדגים חולשת שרירים מתקדמת של יותר מגפה אחת, חוסר או לחילופין הפחתה של רפלקסים, כש בבדיקת ניקור מותני ברוב המקרים מופיעים ערכים מוגברים מטעם חלבון (אך ספירת דם לבנה תקינה). ההחלקה במחלה זאת מכיל פלסמה-פרזיס (טיפול דבר זה מקצר את הזמן הדרוש להחלמה ומקטין סיכון לנזק שאריתי). בקרב אנשים מבוגרים וילדים יש להעדיף טיפול על ידי מתן IVIG, ולעתים יש חובה בטיפול תומך למניעת התעוררות כמו כשל נשימתי או לחילופין לבבי. לרוב, המחלה נעצרת לאחר עד ארבעה ימים, וכ- 70% מהחולים מחלימים ממנה לחלוטין. 25% מן החולים נותרים עם נזקים נוירולוגי קל, ו- 5% מהם מתים, לרוב מכשל נשימתי. ככל שהמחלה תוקפת בטווח גיל של מבוגר יותר ובמהלך פשוט בהרבה יותר, כמו כן כש המחלה פוגעת באקסונים וצריך עדות להדבקה בחיידק הקמפילובקטר, כך הפרוגנוזה גרועה יותר.
מחלה דומה למחלת גיליאן ברה קרויה CIDP, או chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy: זו מחלה, ש נבדל ממחלת גיליאן ברה, מאופיינת תוך כדי כרוני יותר, או בהפוגות ללא שינוי לטובה נראה לעין אחרי 6 ירחים מהופעתה. המרכיב למחלה זאת לא ידועה. במרבית המקרים החולים מתלוננים על חולשה בידיים או לחילופין רגליים (בהרבה יותר בידיים, בהרבה יותר בשרירים דיסטליים), וכן חוסר סנסורי בגפיים ותחושות נימול. בניקור מותני, הממצאים דומים למחלת גיליאן ברה. מחלה זאת מגיבה במרבית המקרים לטיפול בסטרואידים, אשר אפשר למשך זמן רב ברוב המקרים. טיפול ב- IVIG או פלסמהפרזיס אפילו הינו בר ביצוע.
נוירופתיה סוכרתית- זו תופעה נפוצה ביותר בסוכרת והיא יכולה להיחשף כפולינוירופתיה מעורבת (פגיעות סנסוריות, מוטוריות ואוטונומיות)- על – 70% מהמקרים, וב- 30% מהמקרים מתרחשת פגיעה סנסורית בדיוק. ככל שנו מידת האיזון של הסוכרת גרועה בהרבה יותר, בדרך זו גדלה המעורבות מטעם העצבים הפריפריים במחלה. הביטוי המקובל יותר מכולם של החולים הינם הרגשת נימול, אובדן אווירה או לחילופין כאבים, יותר ברגליים מאשר בידיים. במצבים חמורים בהרבה יותר, צריך אובדן תחושה כמעט בכל הגפיים (בעיקר הדיסטליות- כפות ידיים וכפות רגליים) המשולבות יחד עם הפרעות מוטוריות. בקרב סוכרתיים שונים, מלווה לתהליך עצמו אף בעיה בצנרת העצבים האוטונומית הכוללת פגיעה בהזעה, בתפקוד המיני, פגיעה בתפקוד השלפוחית, המעי והקיבה וכן הפרעות בקצב הלב ותת לחץ דם אורתוסטטי. אין טיפול ספציפי לסיבוכים אלו- ניתן לטפל בכאב נוירופתי באמצעות תרופות להלן.
דיפתריה- החיידק קורינובקטריום דיפטריה מדביק את דרכי הנשימה העליונות או לחילופין מדביק פצע עורי, ומייצר טוקסין הגורם לדה-מיאלניזציה של עצבים פריפריים. כחודש אחרי ההדבקה, החולה מפתח נוירופתיה מוטורית יחד עם פגיעה בולטת בתפקוד העיניים- רעיה מטושטשת היא תלונה נפוצה (צריך פגיעה ביכולת האקומודציה של העין). אף שרירים האחראיים אודות תנועות הסרת משקפיים עשויים להיפגע, כמו כן שרירי הפנים, הלוע והסרעפת. תגובת האישונים, למרות זאת, הינה תקינה. החלמה לרוב מתרחשת אחרי מספר שבועות, ורוב החולים מחלימים לגמרי. במצבים קשים צריך שיתוק נשימתי. הטיפול מכיל מתן מהיר מטעם אנטי-טוקסין, וכן הענקת מטעם פניצילין או לחילופין אריתרומיצין כדי להכחיד את החיידק. בבדיקת ניקור מותני אפשר לראות מקרוב חלבון מוגבר ופלאוציטוזיס פשוט.
מחלות תורשתיות מדגם Charcot-marie tooth הינן מחלות פולי-נוירופתיות, הכוללות חולשה ודלדול שרירי גפיים דיסטאליים, בנוסף להחזרי רפלקסים ירודים ו- pes cavus מטעם כף הרגל. המחלות מועברות בתורשה אוטוזומלית דומיננטית, כש CMT מסוג 1 קשורה להתחלה בעשור הראשון לחיים, יחד עם מהלך מחלה אשר הוא פרוגרסיבי ואיטי ובחומרה משתנה- העצבים מעובים, וניתנים למישוש בכמחצית מהמקרים. מהירות ההולכה העצבים ירודה באופן בולט. צריך פגיעה דה-מיאלנטיבית. CMT מסוג 2 לא כולל פגיעה סנסורית, ומתבטא בפגיעה בנוירונים עצמם.
הטיפול בפולינוירופתיה מכיל קודם כל אבחון המחלה הראשונית או לחילופין השגת שליטה אודות המחלה הראשונית, שמירה על תפקוד מוטורי ועל כוח השריר וכן השגת הפחתה בכאב נוירופתי.
לשאלות או לייעוץ בנושא פולי נוירופתיה ותביעות רשלנות רפואית, נין ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל
