רשלנות רפואית בניתוח פלסטי- בניתוח פלסטיים
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי קוסמטי ניתוח באף
א 205394/02 נתן סעדיה נ’ קליניקה אריאל בע"מ, ד"ר אברהם ריגלר, ד"ר סילביו ראובן
בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 205394/02
16/03/2005
כב’ השופטת אגי זהבה
בפני:
נתן סעדיה
-נ ג ד-
1. 1. קליניקה אריאל בע"מ
2. ד"ר אברהם ריגלר
3. ד"ר סילביו ראובן
הנתבעים
-נ ג ד-
1. 1. קליניקה אריאל בע"מ
2. כירורכגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ
-נ ג ד-
2. 1. ד"ר אברהם ריגלר
3. 2. ד"ר סילביו ראובן
פסק דין
1. התובע בקש לבצע ניתוח לתקון הפרעה נשימתית קלה ממנה סבל, ובאותה הזדמנות גם לשפר את מראה אפו. בעקבות פרסומים שראה באמצעי התקשורת, פנה לקליניקה אריאל בע"מ, היא הנתבעת מס’ 1 (להלן – "הקליניקה" או "הנתבעת"). התובע נותח ביום 9.4.01 (להלן – "הניתוח הראשון") על ידי ד"ר רינגלר הוא הנתבע מס’ 2 (להלן – "ד"ר רינגלר" או "נתבע 2"). בעקבות הניתוח הראשון, חלה החמרה במצב הנשימה ואף התגלתה עקמומיות חמורה באפו של התובע. הומלץ לתובע לבצע ניתוח חוזר, שבוצע ביום 21.10.01 (להלן – "הניתוח השני") על ידי ד"ר סילביו ראובן, הוא הנתבע 3 (להלן – ד"ר סילביו" או "נתבע 3"). גם הניתוח המתקן לא הביא מזור לתובע, אפו נותר עקום כפי שהיה לאחר הניתוח הראשון, והתובע חש החמרה קשה נוספת במצב הנשימה עד כדי אי מסוגלות לנשום וסבל מהתקפי חנק, שלא היו מנת חלקו לפני הניתוחים.
2. התובע הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הקליניקה ונגד שני הרופאים שניתחו אותו במסגרת הקליניקה. הקליניקה מצידה שלחה הודעות לצד שלישי נגד הרופאים, נתבעים 2 ו-3. גם הנתבעים 2 ו-3 שלחו מצידם הודעות לצד שלישי נגד הקליניקה ונגד כירורגיה אסתיטיקה ולייזר בע"מ (להלן – "חב’ כירורגיה" או "החברה") כמי שהיו הבעלים ו/או המפעילים ו/או המנהלים של חדרי הניתוח ורשת המרפאות במסגרתם נותח התובע, ומעסקיהם של הרופאים, ויוצרי המיצגים שהוצגו לתובע.
3. לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים וחוות הדעת מטעמם, השכילו הנתבעים להגיע להסדר פשרה עם התובע, לפיו הוסכם כי ישולם לתובע לסילוק תביעתו, וזאת מבלי להודות באחריות כלשהי, סך כולל של 112,042 ש"ח. במסגרת הסדר הפשרה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה הצדדים יגישו סיכומים בו זמנית, אשר יתייחסו אך ורק לשאלת חלוקת סכום הפיצוי ביניהם, ללא דיון בשאלת האחריות בתיק. בית המשפט התבקש שלא לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסכום פסק הדין אלא להורות על הסכום המדוייק אשר על כל אחד מן הנתבעים לשלם וכן לקבוע כי נתבע אשר שילם את חלקו בהתאם להחלטת בית המשפט, יראו אותו כמי שביצע את פסק הדין ולא ניתן יהיה להעלות כלפיו טענה נוספת ולא ניתן יהיה לפתוח נגדו הליכים כלשהם. ההכרעה תתייחס גם במישור שבין הנתבעים עצמם במסגרת ההודעות לצד ג’ ששלחו הדדית.
4. פסק דין זה ניתן, איפוא, במסגרת ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, באשר לחלוקת נטל הפיצוי המוסכם בין הנתבעים בינם לבין עצמם, מבלי לדון לשאלת קיומה של אחריות כלפי התובע במישור הקונקרטי.
5. השאלה המרכזית העולה לדיון בהקשר זה, היא שאלת אחריותן של הקליניקה וחב’ כירורגיה לתוצאות הניתוחים שבוצעו בחדרי הניתוח ובמרפאות שבחזקתן ובהפעלתן, על ידי הרופאים שפעלו בהם, ביניהם הנתבעים 2 ו-3.
6. המצב המשפטי כפי שמשתקף מתצהירו של יהושע רייכר, מנהל הנתבעת, ואשר לגביו לא הובאה כל ראיה סותרת, הינו כדלקמן:
הנתבעת הינה תאגיד רשום בישראל, ועיסוקה במתן שירותים וטיפולים פלסטיים-אסתטיים, לרבות הסרת שיער בלייזר, השתלת שיער, ניתוחי אף, ניתוחים פלסטיים ואסתטיים. הנתבעת מנהלת מרפאה לכירורגיה בינונית שבבעלותה, הכוללת חדרי אשפוז וחדרי הניתוח, המצוייה ברח’ ריינס בתל אביב. בנוסף עליה, קיימים לנתבעת 8 סניפים ברחבי הארץ. האישור לניהול המרפאה לכירורגיה בינונית שבבעלות הנתבעת, בהתאם לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות) התשמ"ז – 1987, הוא של חב’ כירורגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ (צד ג’ 2) אשר הנתבעת הינה בעלים של 99% ממניותיה.
7. טענות הצדדים בקליפת אגוז הן כמפורט להלן:
בניגוד לתביעות אחרות, הנתבעת כאן איננה טוענת כי עיסוקה בהשכרת חדרי ניתוח בלבד והעמדתם לרשות הרופאים, אלא היא מסתמכת על הסכם שיתוף בעבודה מושרש ובסיסי הקיים לטענתה בינה לבין הרופאים. למותר לציין כי ההסכם עליו מסתמכת הנתבעת לא צורף לראיותיה ולסיכומיה, וספק אם הסכם כזה נערך בכתב. הנתבעת טוענת ליחסי שותפות לצורך ביצוע הניתוחים, כאשר כל צד בשותפות היה אחראי על פן אחר: הנתבעת על הפן האדמיניסטרטיבי השיווקי והפירסומי, לרבות נשיאה בהוצאות הכרוכות בהפעלת חדרי הניתוח וחדרי האישפוז וכן בהוצאות השיווק והפירסום, והרופאים על הפן המקצועי. לפיכך, לטענתה, אחראים הרופאים באחריות ישירה לניתוחים ולתוצאותיהם, מכח הסכם השיתוף בעבודה ומכח תיפקודם כרופאים עצמאיים שלקחו על עצמם את האחריות המקצועית הבלעדית לניתוחים ולתוצאותיהם.
הנתבעת מכחישה קיום יחסי עובד-מעביד בינה לבין הרופאים. לטעמה, קיימים ביניהם יחסי שיתוף לפיהם היא מפנה את לקוחותיה לרופאים עמם התקשרה, לרבות הנתבעים 2 ו-3 על מנת שיבצעו את הנית]
]>
