רשלנות רפואית- פיאוכרומוציטומה

רשלנות רפואית פיאוכרומוציטומה היא נושא מאמר זה.

פיאוכרומוציטומה היא גידול נדיר מאד שמתפתח ב-בלוטת האדרנל. שכיחות הגידול מופיעה אצל 1-6 אנשים למיליון איש. פיאוכרומוציטומה היא הגורם ל-1% מהמקרים של יתר לחץ דם ממקור משני. בדרך כלל 10% מהגידולים הם דו צדדיים, 10% מהגידולים הם גידולים ממאירים, ו-10% מהגידולים מתפתחים בכלל מחוץ לאדרנל.

מקרי רשלנות רפואית פיאוכרומוציטומה

הסימן הקלאסי לפיאוכרומוציטומה הוא יתר לחץ דם גבוה מאד שמופיע בהתקפים. תסמינים אחרים שמופיעים הם הזעה, כאבי ראש, פלפיטציות (דפיקות לב), ירידה במשקל, חולשה, חרדה, כאבים בחזה. התקף מגידול של פיאוכרומוציטומה דומה הרבה פעמים להתקף חרדה, ולכן פעמים רבות המטופל מאובחן כסובל מהפרעת חרדה, כאשר בפועל ישנו גידול שגורם להתקף שמדומה להתקף חרדה.

הגידול מאובחן באמצעות רמות קטכולאמינים (דופאמין, נור-אפינפרין, ואפינפרין) באיסוף שתן למשך 24 שעות. הגידול באדרנל גורם לגוף לייצר רמות מוגברות של קטכולאמינים שגורמות לתסמינים האמורים. בחלק מהמקרים משתמשים בבדיקה שבה נותנים למטופל כדור של קלונידין, ובודקים את רמות הקטכולאמינים בדם. אם הקלונידין מצליח להוריד את רמות ההורמונים אזי אין גידול. לאחר שמתקבלת תוצאה חיובית של בדיקות אלו מבצעים בדיקות הדמיה לבלוטת האדרנל על מנת לאתר את הגידול.

הטיפול משתנה ותלוי בסוג הגידול. דרך אחת היא לבצע ניתוח להסרת הגידול בבלוטה, ישנו גם טיפול תרופתי שניתן במקרים בהם לא ניתן לטפל בגידול באמצעות ניתוח. חלק מהגידולים מפרישים דופאמין, חלק אפינפרין, וחלק נור-אפינפרין. הגידול הנפוץ ביותר הוא הגידול שמפריש דופאמין. בפיאוכרומוציטומה ממאירה יש מספר דרכים לטפל. דרך אחת היא תרופתית, דרך אחרת היא ניתוח, ודרכים נוספות הן כימותרפיה והקרנות.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית פיאוכרומוציטומה

• אבחון מוטעה, העדר אבחון, אבחון מאוחר של פיאוכרומוציטומה

• אי לקיחת אנמנזה הכוללת גיל, מין, רקע תורשתי (10% ממקרי הפיאוכרומוציטומה הם משפחתיים ולכן אם יש אדם במשפחה שחלה בכך הסיכון גובר), טיפול תרופתי (ישנן תרופות כגון סטימולנטים שניתנים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז שיכולים להעלות רמת קטכולאמינים בדם ולדמות מצב של התקף של פיאוכרומוציטומה), ועוד. כמו כן נדרשת בדיקה גופנית על ידי הרופא ועמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות דם, אק"ג, איסוף שתן לקטכולאמינים, תבחין קלונידין, ו CT או MRI לבלוטת האדרנל.

• רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקות

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר הסכמה מדעת לביצוע הניתוח להסרת הגידול

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הקבועות במבחן הרופא הסביר

לשאלות בנושא רשלנות רפואית פיאוכרומוציטומה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון