פיגור שכלי- פיצוי /פיצויי- רשלנות רפואית

במקרים של רשלנות רפואית שהובילה לפיגור שכלי, ניתן לשקול הגשת תביעה, לאחר יעוץ עם עורכי דין בתחום זה.

במסגרת 'חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט – 1969' הגדיר המחוקק הישראלי מיהו אדם עם פיגור שכלי: "מפגר – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. חולה נפש כשמשמעותו בתיק לטיפול בחולי נפש, אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה".  ההגדרה מתייחסת לארבעה היבטים המרכיבים את הפיגור השכלי :
• מרכיב התפתחותי – פגיעה בהתפתחות עד גיל 18 המגבילה את התפקוד.
• כושר שכלי – נמדד על פי מבחנים סטנדרטיים של מנת משכל.
• התנהגות מסתגלת – מוגדרת ונמדדת בהתאם לתחומים וקריטריונים שנקבעו בארה"ב כשהמדד המרכזי הוא רמת התמיכה הנדרשת כדי לתפקד  בתחומים שנקבעו.
• הזדקקות לטיפול– תמיכה הנדרשת כדי שאדם יתפקד בתחומי החיים המצופים ממנו.

(על פי הגדרת החוק אדם עם מחלת נפש אינו אדם עם פיגור שכלי)

אדם מוגדר כאדם עם פיגור שכלי כאשר קיימת ירידה משמעותית בתפקודו השכלי ובמקביל ישנה ירידה משמעותית בתפקוד הסתגלותי והוא זקוק לטיפול, כאשר הפגיעה הופיעה לפני גיל 18 ואינה נובעת ממצב נפשי או מצב של חסך תרבותי או רגשי.
ניתן לומר שהקושי העיקרי הוא בלימוד – התפתחות מבוססת על למידה ספונטאנית בעיקרה ופורמאלית בחלקה.
אנשים עם פיגור שכלי מתקשים לקלוט, לעבד, להפנים ולהשתמש במידע חיוני – ללמוד, בראש ובראשונה כדי להתקיים, לספק את צורכיהם ולהתנהג כמצופה בחברה שלהם.

רמות הפיגור השכלי :
בעבר רמות הפיגור השכלי היו נמדדות אך ורק על ידי מנת משכל. מנת המשכל הייתה מטרה ולא אמצעי נוסף להערכה ולקבלת החלטות.
בעבר פיגור קל נחשב מנת משכל 55-60 ופיגור עמוק נחשב למנת משכל הנמוכה מ-20.
במהלך השנים הגיעו למסקנה כי שיטת סיווג זו אינה מתאימה כדי להגדיר את התפקוד ואת צורכי התמיכה.
בארץ, במהלך השנים פיתחו הגדרות אשר מטרתן להבטיח תמיכה מתאימה –
• פיגור קל – התפתחות לקויה בתפקוד האינטלקטואלי. זקוק לתמיכה מוגברת בשני תחומי חיים כשבשאר הוא זקוק לתמיכה לסירוגין.
• פיגור בינוני – בנוסף להתפתחות לקויה בתפקוד האינטלקטואלי – זקוק לתמיכה בשלושה או יותר תחומי חיים. כלומר זקוק לדרכה קבועה כדי לבצע מיומנויות חיוניות.
• פיגור קשה – ירידה משמעותית בתפקוד  האינטלקטואלי. זקוק לתמיכה תמידית בשלושה לפחות מתחומי החיים. כלומר יש צורך לבצע עבורו פעולות חיוניות (כגון להאכיל, לרחוץ) . 
• פיגור עמוק – ירידה משמעותית בתפקוד אינטלקטואלי– זקוק לתמיכה תמידית בכל תחומי החיים .
מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הינם אנשים עם פיגור שכלי. במדינת ישראל ישנם כ-34,000 אנשים המוגדרים עם פיגור שכלי .

סיבות לפיגור שכלי:
הגישה כיום היא שקיים שילוב של גורמים הפועלים יחד כדי לצור מצב של פיגור שכלי:
• ביו רפואיים– הפרעות גנטיות.
• חברתיים– יחסים בתוך המשפחה.
• התנהגותיים– מסוכנות של האם- סמים, פציעות.
• חינוכיים –  חינוך וגרייה המסייעים להתפתחות שכלית ולהתפתחויות מיומנויות הסתגלותיות.

ישנן מספר תסמונות שכיחות, אשר הלוקים בהן מאובחנים אף כלוקים בפיגור שכלי :

• תסמונת דאון – השכיחה מבין התסמונות שהיא סטייה של הכרומוזומים.  מתרחשת אחת ל- 600 לידות ושיעורה עולה ככל שהיולדת מבוגרת יותר.  בד"כ מתפקדים בתחום הפיגור קל- בינוני.
• תסמונת X שביר– ליקוי בכרומוזום X אשר עובר בתורשה. שכיחות משוערת של אחת ל-1000 ילדים. זו התסמונת השכיחה ביותר התורשתית הידועה. מתפקדים בכל רמות הפיגור.
• תסמונת ויליאמס – תסמונת נדירה. אחת ל – 20,000 לידות. ישנה שונות רבה בין האנשים הסובלים מתסמונת זו.
• תסמונת רט – מופיעה אחת ל – 10,000 לידות של בנות. מופיעה בעיקר אצל נשים. גורמת לפיגור שכלי קשה ולאוטיזם.
• תסמונת פראדר וילי – פגם נדיר המתגלה בבדיקות גנטיות אחת ל – 15,000 לידות. לוקים לרוב בפיגור קל.

אבחון אדם כבעל פיגור שכלי הוא תהליך המתבצע על ידי ועדה מקצועית המכונה "ועדת אבחון". הוועדה פועלת באגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה.
ההפניה לוועדת האבחון נעשית על ידי פקיד סעד באמצעות העובד הסוציאלי במחלקת הרווחה ברשות המקומית.
ועדת האבחון הינה ועדה מקצועית המורכבת מפקיד סעד, רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג ומחנך. התפקיד של ועדת האבחון הוא לקבוע אם האדם שהובא בפניה הוא בעל פיגור שכלי, מהי רמת הפיגור שלו ומהן דרכי הטיפול באותו אדם.  המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת האבחון בפני ועדת ערר. 
ככלל, רק ועדת האבחון מטעם משרד הרווחה מוסמכת לקבוע אם אדם מסוים הוא בעל פיגור שכלי.

מעון יום שיקומי

פעוט (עד גיל 3) עם מוגבלות זכאי למסגרת הקרובה ככל האפשר למקום מגוריו, שבה יקבל חינוך וטיפול, לרבות טיפולים פארה-רפואיים, לצורך שיפור בתפקודו היומיומי.
מסגרת זו נקראת "מעון יום שיקומי".

פעוט עם מוגבלות' הינו אחד מאלו:

• ילד בגיל 6 חודשים עד שלוש שנים המקבל גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי.
• ילד בגיל שנה עד שלוש אשר אובחן על ידי משרד הרווחה כבעל פיגור שכלי.
• ילד בגיל שנה עד שלוש אשר מכון מוכר להתפתחות הילד קבע כי הוא פעוט עם עיכוב התפתחותי ניכר.
• ילד בגיל שנה עד שלוש אשר גורמים מוסמכים קבעו לגביו כי זקוק לטיפול במעון יום שיקומי בשל לקות ראיה / לקות שמיעה / מוגבלות ניכרת ונסיבות משפחתיות המסכנות את התפתחותו / פגיעה נוירולוגית ולקות מוטורית בגפיים.

פעוט הנמצא במסגרת מעון יום שיקומי זכאי להסעה ולליווי בהסעה מביתו למעון וממנו חזרה.

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במעונות יום ומשפחתונים רגילים
פעוט מגיל שלושה חודשים עד גיל שלוש, אשר לא אובחן כבעל פיגור שכלי, אולם לוקה בנכות התפתחותית או בעיכוב התפתחותי, זכאי לסיוע ממשרד הרווחה בשילובו במסגרת חברתית נורמטיבית רגילה בליווי סייעת. הסייעת נמצאת במסגרת עד ארבע שעות ביום. (פעוט הזקוק לסיוע מעבר לשעות הנ"ל, לא יוכל להשתלב בתוכנית זו).

ילד עם פיגור שכלי זכאי לחינוך מיוחד חינם באזור מגוריו, או באזור הקרוב ככל האפשר לאזור מגוריו.
קיימות מסגרות שונות שבהן הילד יכול להשתלב: גן ילדים לחינוך מיוחד, גן ילדים משולב, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל ומסגרות משולבות.
ההחלטה איזו מסגרת מתאימה ביותר לילד צריכה לעבור שלושה שלבים:
שלב א': הליך האבחון
שלב ב': ועדת ההשמה
שלב ג':  ועדת השיבוץ.

לכל ילד נקבעת תכנית לימודים אישית (תל"א) לפי צרכיו בתחומי החינוך, לימוד וטיפול. התכנית נקבעת מדי שנה על ידי צוות רב מקצועי ובשיתוף ההורים.
במסגרת החינוך המיוחד ניתנים שירותים פארה-רפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכד') בנוסף לטיפולים אשר ניתנים לילד מטעם קופת החולים.

ילד הלומד במסגרת החינוך המיוחד זכאי ליום לימודים ארוך ולהארכה בשנת הלימודים.

ילד עם פיגור שכלי ברמת תפקוד סיעודי, טיפולי או בעיות התנהגות קשות זכאי למסגרת "יום שהות ארוך" = מועדונית, מטעם משרד הרווחה.

ילד הלומד במסגרת חינוך מיוחד זכאי להסעה אל מסגרת החינוך וממנה חזרה.
ילד עם פיגור בינוני, פיגור קשה או פיגור עמוק (סיעודי) זכאי למלווה בהסעה למסגרת החינוכית וממנה חזרה.

שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל:
חוק החינוך המיוחד מאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים, אשר בעזרת תוספת של הוראה ושירותים מיוחדים יכולים להשתלב במערכת החינוך הרגיל, ללמוד במסגרת החינוך הרגיל.
התלמיד ילמד באזור הרישום שלו, ככל הניתן בכיתה לתלמידים בני גילו, בתוכנית לימודים שהותאמה לו והיא משמעותית עבורו.
ועדת שילוב תקבע האם התלמיד זקוק לסייעת.

גמלת ילד נכה – גמלה חודשית המשולמת להורים לילד נכה עד גיל 18, בהתאם למבחני תפקוד אשר נערכים לו בועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, הקובעים את אחוזי הנכות וגובה סכום הגימלה.

גמלת ניידות –  הטבות כספיות הניתנות לאדם מעל גיל 3 שיש לו ליקויים ברגליים, המגבילים אותו בניידות.
ההטבות כוללות : קיצבת ניידות חודשית, הלוואה למימון מיסים על רכישת רכב, הלוואה לצורך רכישת רכב לאביזרים מיוחדים, הלוואה לרכישה והתקנה של אביזרים מיוחדים ברכב, הלוואה לרכישה והתקנה של מתקן הרמה (מעלון) לכיסא גלגלים לרכב.
גובה סכום הקיצבה החודשית ומידת הזכאות ליתר ההטבות נקבעים בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית בניידות.
קיימת אפשרות לערער על החלטת הועדות של ביטוח לאומי.
משפחות אשר מעוניינות בסיוע משפטי בייעוץ וייצוג בתביעות וערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי, רשאיות לפנות ללשכות לסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים.

הנחה בבזק – הורים לילדים עד גיל 18, המקבלים גמלת ילד נכה בעבור ילדם, בשיעור של 100% לפחות, זכאים להנחות ולהטבות בתשלומי התקנה, העתקה וחשבון טלפון של 'בזק'.

הנחה בתשלומי ארנונה –  הורים לילד עד גיל 18, המקבלים גמלת ילד נכה בעבור ילדם, יכולים להיות זכאים (בהתאם להמלצה ממשרד הפנים לעירייה או למועצה מקומית ובהתאם למבחני הכנסה) לעד 25% הנחה בתשלום הארנונה לגבי 100 מ"ר משטח דירתם.

הנחה בתחבורה ציבורית – אדם נכה מעל גיל 18, המקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי זכאי להנחה בגובה 33% מתעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית.
ההנחה ניתנת באמצעות כרטיסיות הנחה לזכאים, הנמכרות באוטובוסים או בקופות התחבורה.

הנחה במס רכישה – הורים לילד נכה עד גיל 18, הרוכשים דירת מגורים בהתאם לצרכיו של ילדם, יכולים להיות זכאים להנחה בגובה תשלום מס רכישה, (גם אם הדירה שרכשו אינה רשומה על שם ילדם הנכה).   ההקלה באה לידי ביטוי בתשלום מס רכישה בגובה 0.5% משווי הרכישה בלבד.  הזכאות תיקבע לאחר בחינת קריטריונים הנוגעים לאחוזי הנכות של הילד, וכן לאחר שההורים יקבלו מבית משפט אישור לשימוש בזכותו של הילד להקלה במס.

פטור והחזר תשלומי השתתפות בתשלומים לקופת חולים –  ילד עד גיל 18 המקבל גמלת ילד נכה, או אדם נכה מעל גיל 18 המקבל קצבת נכות, ואשר מבוטח בקופת חולים – זכאים לפטור והחזר תשלום עבור ביקור אצת רופא מקצועי, במכונים ובמרפאות חוץ.

הטבות במס הכנסה –  הורים לאדם עם פיגור שכלי זכאים לשתי נקודות זיכוי מהמס על הכנסתם. ההטבה ניתנת לאחד ההורים, שכיר או עצמאי.
הורים לילד עם פיגור שכלי עד גיל 18 המתגורר במסגרת דיור חוץ ביתית, אשר משתתפים במימון אחזקתו בדיור, זכאים לזיכוי במס הכנסה לפי חישוב מיוחד. ההורים יכולים לבחור בין זכאות זו לבין שתי נקודות הזיכוי האמורות.

• קצבת נכות כללית – קיצבה חודשית המשולמת לאדם מעל גיל 18 שעקב ליקוי מסוים, כולל ליקוי שכלי, אין לו כושר להשתכר. גובה סכום הקיצבה נקבע בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית ואחוזי אי כושר השתכרות.

• קיצבה לשירותים מיוחדים – קיצבה חודשית המשולמת לאדם מעל גיל 18 שמקבל קצבת נכות, והתלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה. גובה סכום הקיצבה נקבע לפי מידת התלות.

• גמלת ניידות –  הטבות כספיות הניתנות לאדם מעל גיל 3 שיש לו ליקויים ברגליים, המגבילים אותו בניידות.
ההטבות כוללות : קיצבת ניידות חודשית, הלוואה למימון מיסים על רכישת רכב, הלוואה לצורך רכישת רכב לאביזרים מיוחדים, הלוואה לרכישה והתקנה של אביזרים מיוחדים ברכב, הלוואה לרכישה והתקנה של מתקן הרמה (מעלון) לכיסא גלגלים לרכב.
גובה סכום הקיצבה החודשית ומידת הזכאות ליתר ההטבות נקבעים בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית בניידות.

קיימת אפשרות לערער על החלטת הועדות של ביטוח לאומי.
משפחות אשר מעוניינות בסיוע משפטי בייעוץ וייצוג בתביעות וערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי, רשאיות לפנות ללשכות לסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים.

• הנחה בבזק – אדם נכה מעל גיל 18, שהמציא אישור של המוסד לביטוח לאומי על נכות רפואית בשיעור של 80% ומעלה, ואישור המעיד על קבלת קצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 75% ומעלה – זכאי להנחות והטבות כנ"ל.

• הנחה בתשלומי ארנונה – אדם נכה, מעל גיל 18, אשר זכאי לקצבת נכות בגין אי כושר השתכרות בגובה של 75% ומעלה, ואשר הדירה רשומה על שמו – יכול להיות זכאי (בהתאם להמלצה כנ"ל) לעד 80% הנחה בתשלום ארנונה.

הנחה במס רכישה – אדם נכה מעל גיל 18, אשר נקבע לו על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר השתכרות בשיעור של 75% לפחות, זכאי להנחה בגובה תשלום מס רכישה. הזכאות מותנית בכך שהדירה רשומה על שמו של האדם הנכה, ושהיא משמשת אותו למגורים.

• פטור והחזר תשלומי השתתפות בתשלומים לקופת חולים –  ילד עד גיל 18 המקבל
גמלת ילד נכה, או אדם נכה מעל גיל 18 המקבל קצבת נכות, ואשר מבוטח בקופת חולים – זכאים לפטור והחזר תשלום עבור ביקור אצת רופא מקצועי, במכונים ובמרפאות חוץ.

• פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי – אדם נכה מעל גיל 18 המקבל קצבת נכות ואין לו
הכנסה אחרת – זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
אדם נכה מעל גיל 18 המקבל קצבת נכות ויש לו הכנסה אחרת – זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במידה ונקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות בגובה 75% לפחות (אם הוא עובד שכיר – ישלם עבורו המעסיק דמי ביטוח לאומי).

• הטבות במס הכנסה –  הורים לאדם עם פיגור שכלי זכאים לשתי נקודות זיכוי מהמס על הכנסתם. ההטבה ניתנת לאחד ההורים, שכיר או עצמאי.

אפוטרופסות הינה החובה להגן, לדאוג לצרכים, לנהוג במסירות ולנהל את העניינים של אדם אחר.
עד גיל 18 – זוהי חובתם של ההורים כלפי ילדיהם הקטינים.
מגיל 18 – כל אדם עומד ברשות עצמו, ואין הוא נדרש ל אפוטרופוס אלא אם בית-המשפט מינה לו אפוטרופוס, וזאת כאשר האדם אינו יכול לנהל את ענייניו בעצמו.
האדם שממנים לו אפוטרופוס נקרא "חסוי".

לא ניתן לחייב אדם (גם אם המדובר בהורים או בני משפחה אחרים) להתמנות כאפוטרופוס. זהו הליך שיש לעשותו מתוך בחירה והסכמה של מי שעומד להתמנות כאפוטרופוס.
במקרים בהם הורים או קרובי משפחה אחרים אינם יכולים או מסכימים לקבל על עצמם את המינוי – משרד הרווחה יפעל למינוי אפוטרופוס אחר – אדם פרטי או עמותה, כגון עמותת 'אקים לאפוטרופסות'.
מי שמבקש להתמנות לאפוטרופוס פונה לבית-המשפט לענייני משפחה (כאשר המדובר במוסלמים, ניתן גם להגיש בקשה לבית-הדין השרעי) על מנת שימונה בצו לאפוטרופוס.
בהגשת הבקשה בביהמ"ש יש לשלם אגרה.  במקרים מסוימים ניתן לבקש פטור מתשלום האגרה.

במילוי תפקידו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי, כדרך שאדם סביר ומסור היה נוהג בענייניו. תפקידיו נוגעים לאפוטרופסות לגופו ולרכושו של החסוי :
1. לדאוג לצורכי החסוי ולמצבו הרפואי.
2. לדאוג לחינוכו וללימודיו.
3. לדאוג להכשרתו לעבודה ולעבודתו.
4. לשמור את נכסי החסוי, לנהלם ולפתחם.
5. האפוטרופוס רשאי להחזיק בחסוי (לגור איתו) ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו (בתנאי שבית-המשפט לא הגביל את תפקידו).
6. על האפוטרופוס לשמוע את דעת החסוי ולהתייעץ עימו בכל עניין הנוגע לאפוטרופסות, אם החסוי מסוגל להבין את הדברים וניתן לשמוע את דעתו.
7. האפוטרופוס חייב להגיש דו"חות כספיים לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, על כל הקשור בניהול ענייני הכספים והרכוש של החסוי.

"האפוטרופוס הכללי" הינו הגוף המפקח על פעילות האפוטרופוסים בטיפול בחסוי.
הפיקוח נעשה באמצעות הגשת מסמך הנקרא "פרטה" ודו"חות כספיים שנתיים, אשר על האפוטרופוס להגישם לאפוטרופוס הכללי.
אם יש לבצע פעולות ברכושו של החסוי, או פעולות החורגות מניהול שוטף של נכסי החסוי, יש לקבל על כך אישור מבית-המשפט (באמצעות הגשת בקשה לבית-המשפט).
סיום תפקידו של אפוטרופוס יהיה באחד מן המקרים הבאים : התפטרות האפוטרופוס, פיטורי האפוטרופוס, חדלו סיבות האפוטרופסות, מות החסוי, מות האפוטרופוס.

כל אדם עם פיגור שכלי, בכל רמת פיגור, אשר סיים את מסגרת החינוך המיוחד (בגיל 21 או 18) זכאי למסגרת יומית תעסוקתית – טיפולית המתאימה לצרכיו ומטרתה לסייע לו לממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלו.
ישנן מספר מסגרות תעסוקה אשר בהן ניתן להשתלב, כל אחד על פיו יכולתו, תפקודו וצרכיו :
א. מרכז יום טיפולי – אימוני (סיעודי) – מסגרת תעסוקתית-טיפולית, המספקת תעסוקה לאנשים ברמת פיגור קשה, עמוק וסיעודי, עם יכולת תפקוד פיזי נמוכה ורמת עצמאות נמוכה. התעסוקה היא חלק מתוכנית הטיפול שהמועסק נמצא בה והיא מתבצעת בקבוצה קטנה ועם מדריך צמוד
ב. מע"ש – מפעל עבודה שיקומי – מסגרת המהווה שילוב של מרכז הכשרה ושיקום עם מקום עבודה. המטרה במסגרת כזאת היא להכשיר את האדם הבוגר לחיי עבודה, לאחריות ולעצמאות מרבית, ולהכינו – במידת האפשר – לעבודה במסגרת השוק החופשי
ג. מע"ש תעשייתי – מפעל מוגן המתנהל בתוך חברה עסקית, באווירה נורמטיבית. מסגרת זו מהווה עוד שלב ברצף התעסוקה והיא מיועדת לאנשים עם פיגור שכלי היכולים, בעזרת ליווי, להשתלב בשוק העבודה, לתרום לחברה ולהביא את יכולתם היצרנית לידי ביטוי.
ד. עבודה בשוק החופשי ('תעסוקה בדרך אחרת') – תוכניות שיקום שפותחו על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה ומופעלות על ידי גורמים שונים ובהם אקים ישראל באמצעות "תעסוקה בדרך אחרת".
התוכניות נועדו להשמת אנשים עם מוגבלויות (מעל גיל 21) במקומות עבודה בשוק החופשי, בהתאם לכישוריהם.
מאמן ההשמה המלווה את משתתפי התוכניות מסייע באיתור פתרונות התעסוקה ההולמים ביותר את כישוריהם ויכולותיהם. הכשרת העובד והליווי שלו מתבצעים עד לקליטתו המלאה בעבודה.

השתתפות הורים – הורי החניך משתתפים בהוצאות עבור ילדם הנמצא במעון היום הטיפולי- אימוני (סיעודי), ובמע"ש – בגובה 10% מגובה קצבת הנכות.

הסעה וליווי למסגרת היומית וממנה חזרה
אדם עם פיגור אשר נמצא במרכז יום טיפולי אימוני (סיעודי) או במע"ש ואינו מסוגל להגיע למסגרת היומית תעסוקתית בכוחות עצמו או באמצעות תחבורה ציבורית – זכאי להסעה, ובמקרים מיוחדים אף לליווי.

השתתפות הורים – 
• אם ההורים מקבלים רכב או קצבת ניידות עבור ילדם – השתתפותם בהוצאות
הנסיעה והליווי תהיה בסכום שהוא עד גובה קצבת הניידות (וכמובן לא יותר מעלות    
הנסיעה והליווי).
• אם ההורים אינם מקבלים רכב או קצבת ניידות עבור ילדם – השתתפותם בהוצאות הנסיעה והליווי תהיה בגובה של נסיעה עירונית אחידה הלוך ושוב ברכב ציבורי, לכל יום פעילות.

האחריות על ביצוע ההסעה חלה על הרשות המקומית. הרשות המקומית אף משתתפת במימון עלות ההסעה והליווי.

כל אדם עם פיגור שכלי, בכל גיל ובכל רמת פיגור זכאי למסגרת דיור – בפיקוח משרד הרווחה – המתאימה לצרכיו.
בישראל קיימים סוגי מגורים שונים מחוץ לבית המשפחה :
א. משפחת אומנה.
ב. דירות בקהילה.
ג. הוסטלים בקהילה.
ד. מעונות פנימייה.
תהליך העברה למסגרת דיור נעשה ביוזמת ההורים של האדם עם הפיגור אשר פונים לעובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית (במקרי חירום התהליך נעשה ביוזמת פקיד סעד). תחילתו של התהליך בועדת אבחון – אשר קובעת את סוג המסגרת המתאימה לצרכי האדם, המשכו בועדת השמה אשר ממליצה על מספר מקומות מסוימים המתאימים לצרכיו, וסופו בועדת קבלה מטעם מסגרת הדיור המתאימה והשמתו בה.

תהליך השמה במסגרת דיור נעשה כולו בשיתוף ההורים, ולאחר השמתו של הדייר במסגרת המתאימה ביותר לצרכיו – הקשר בין ההורים למסגרת נשמר באופן עקבי.

בעקבות השמה במסגרת דיור, מתבצע שינוי בקצבאות ובגמלאות שניתנו עד אז לו ולמשפחתו מהמוסד לביטוח לאומי.

דיור במסגרות בקהילה
בעת מתן ההמלצה על מסגרת הדיור, תינתן עדיפות למסגרת הקרובה למקום מגורי המשפחה וכן מסגרת הממוקמת בקהילה (דירות או הוסטלים).
בשנים האחרונות שונו הקריטריונים של משרד הרווחה וישנה מגמה לפיה תתאפשר פתיחת מסגרות דיור בקהילה שיתאימו לאנשים עם פיגור שכלי בכל הרמות, זאת למעט אנשים עם פיגור שכלי שמתקיימים לגביהם המאפיינים הבאים:
א. מצב רפואי: אנשים שצרכיהם הרפואיים האינטנסיביים מחייבים זמינות ונגישות לשרותי בריאות (רפואיים ופרה-רפואיים) אשר אינם יכולים לקבל מענה הולם בשרותי הבריאות הכוללים בקהילה, על מנת לא לסכן את חייהם ובריאותם וזאת בשים לב לכך שהדיור בקהילה איננו כולל מערך רפואי נפרד, אלא השירותים הרפואיים והפרה-רפואיים ניתנים במסגרת מערך השירותים הרגיל הקיים בקהילה.
ב. בעיות התנהגות (אי שקטים): אנשים עם פיגור שכלי אשר מאופיינים גם  בבעיות התנהגותיות קשות ו/או אלימות, אשר לגביהם יש צורך במערך טיפול – פיקוח משמעותי במיוחד מאחר והם עלולים לסכן את עצמם או זולתם.

הדיור בקהילה עבור אנשים עם פיגור שכלי קשה ועמוק ומגבלות פיזיות משמעותיות יהיה רק במסגרת הוסטלים שמוגדרים כחלק מדיור בקהילה, ויאפשרו מערכי תמיכה רחבים יותר, כולל תמיכה רפואית שתבטיח שלומם ובריאותם מעבר לאיכות ומשמעות החיים.

שירותים תומכים
הורים לאדם עם פיגור שכלי שגר בבית יכולים להיעזר ב'שירותים תומכים' מטעם משרד הרווחה, אשר נועדו לסייע לאדם עם הפיגור ולבני משפחתו לקיים חיים סדירים ועצמאיים, תוך שילוב בחברה, ככל הניתן. סוגי השירותים :
• מטפל לילד (גילאים 6-18) – המטפח מסייע לילד באחד או יותר מהתחומים האלה: חיזוק הדימוי העצמי, הכוונה לסביבה חברתית חיובית, עידוד ליצירת קשר עם ילדים בני גילו, העשרת עולמו, עידוד הרצון ללמוד, הקניית הרגלי למידה וסיוע בשיפור הקשר עם ההורים והאחים.
• מטפל אישי (לכל הגילאים) – המטפל מסייע לאדם עם הפיגור השכלי בתחומי החיים השונים. כגון: לבישה, אכילה, טיפול בהפרשות, רחצה, ניידות בתוך הבית, התארגנות לשינה ואחריה, בישול, ליווי למרפאה, עזרה בקבלת שירותים ממוסדות בקהילה, עידוד להרחבת ולהעמקת קשרים חברתיים בתוך הקהילה ועם המשפחה הקרובה והמורחבת.
• מסייע שיקומי (מעל גיל 18) – מסייע שיקומי הינו עובד סמך מקצועי, אשר תפקידו להדריך אדם עם פיגור שכלי מעל גיל 18 בתוך ביתו, באחד או יותר מהתחומים הבאים: התמודדות בחיי היומיום, ניהול משק הבית, השתלבות חברתית בקהילה, השתלבות בעבודה, מיצוי הזכויות וקשר עם מוסדות בקהילה.
תפקידו של כל אחד מהם שונה, וכן הקריטריונים לזכאות.
הזכאות אינה אוטומטית והיא תלויה בתקציבים של המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

סביבה תומכת לאנשים עם פיגור אשר עצמאיים ברוב תפקודם
תכנית המספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים עם פיגור שכלי מעל גיל 21 המנהלים משק בית עצמאי, או הגרים עם הוריהם המבוגרים, שבשל מצבם מתקשים לספק שירותים אלו לילדם.
השירות בא לידי ביטוי בליווי והכוונת האדם עם הפיגור על ידי אנשי מקצוע בתפקודי חייו היומיומיים, על מנת לטפח את עצמאותו.

סיוע בשיכון
משרד השיכון מסייע בפתרונות דיור לאנשים נכים על ידי :
• סיוע להתאמת תנאי דיור למוגבלים בתנועה
• הלוואות לרכישת דירה
• סיוע בשכר דירה
סוגי הסיוע השונים תלויים בקריטריונים ותנאים לפי נהלי משרד השיכון.   

נופשונים
אדם עם פיגור שכלי המתגורר עם הוריו, או עם האפוטרופוס שלו, או במשפחה אומנת, זכאי לצאת לתקופה קצרה למסגרת של "נופשון".
הזכאות לנופשון הינה עד 15 ימים בשנה (לאו דווקא ברציפות), ובמקרים קשים או מקרי חירום ניתן לקבל אישור למספר ימים רב יותר (באישור הפיקוח באגף לטיפול באדם המפגר).

סל השירותים בתחום התפתחות הילד
ילד נכה עד גיל 18 זכאי לסל שירותים בתחום הרפואי והפארה – רפואי בהתאם לקביעת משרד הבריאות.
מספר הטיפולים ואופיים (קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה וכד') יינתנו רק לפי אישור מוקדם של קופות-החולים או של רופא מומחה בנוירולוגית ילדים, או של רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד.
כשמדובר בילדים עם נכויות סומאטיות מספר הטיפולים הוא לפי הצורך, בהתאם לקביעת הגורם המקצועי מטעם קופת-החולים.
'נכות התפתחותית סומאטית' = נכות הנגרמת כתוצאה ממחלה, או מתהליך הפוגע במערכת העצבים המרכזית וההיקפית או במערכת שרירי השלד או באיברי החושים, תהליך הגורם לנכות תפקודית מתמשכת. הגדרה זו מתייחסת לליקויים כגון: שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי ניכר (בינוני, קשה או עמוק) מחלות מטבוליות, עיוורון וחירשות, מומי עמוד שדרה ושלד, מחלות כרומוזומליות וגנטיות הפוגעות בהתפתחות, ניוון שרירים ודומיהם וכן ילדים עם עיוורון וחירשות הזקוקים לטיפול התפתחותי.

מכשירי שיקום וניידות
ילדים ואנשים עם נכות זכאים לסיוע מטעם משרד הבריאות במימון מכשירי שיקום וניידות.
מכשירי שיקום = כגון מכשירי שמיעה ומכשירי עזר לראייה.
מכשירי ניידות = כגון כסאות גלגלים ידניים, כסאות טיולון, כסאות ממונעים, כסאות שירותים, כריות מיוחדות לכיסאות גלגלים, מזרנים למניעת פצעי לחץ, מזרני אוויר.
מכשירי הליכה ותותבות גפיים – כגון : הליכונים מיוחדים, אורטוזות (מכשירי הליכה), תותבות לגפיים, נעליים רפואיות מיוחדות.
הסיוע של משרד הבריאות הינו במימון 75% ממחיר שנקבע עבור המכשיר.

החזר עבור תשלום בגין הרדמה שנערכת לצורך טיפול שיניים
ישנם מקרים בהם מצבו של המטופל אינו מאפשר לטפל בשיניים אלא רק באמצעות הרדמה כללית. משרד הבריאות מונה את המקרים הללו : שיתוק מוחין, תסמונת דאון, אוטיזם, פיגור שכלי, חולי נפש, חולי לב קשים.
במקרים אלו, ההרדמה נחשבת כחלק מסל השירותים אשר המטופל זכאי לו, דהיינו הוא פטור מתשלום עבור ההרדמה (לא עבור הטיפול).

מרפאות שיניים לאנשים עם פיגור שכלי
במעונות הפנימייה של אנשים עם פיגור שכלי מופעלות על ידי אקים ישראל (באחריות, בסבסוד ובפיקוח האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה) מרפאות שיניים מיוחדות, אשר מתמחות בטיפול באנשים עם פיגור שכלי.
משפחות שיש להן ילד עם פיגור שכלי, בכל גיל, אשר גר בבית, יכולות לפנות למרפאות השיניים המיוחדות שבמעונות הפנימייה.
תשלום ההורים נעשה על פי מחירון עלויות בלבד.

תג חניה לרכב
הורים לאדם נכה (קטין או בוגר) אשר מוגבל בהליכה או שדרגת נכותו הינה 60%
לפחות (לאו דווקא נכות ברגליים), ותנועתו בדרכים ללא כלי רכב עלולה לערער את מצב בריאות (דהיינו לסכן אותו או את סביבתו) – יכולים להיות זכאים לתג חניה לרכב.
התג יכול להינתן לאדם אשר מסיע ברכבו את האדם הנכה בדרך קבע, גם כאשר אינו הורהו של האדם הנכה.
מתן האישור לקבלת התג מותנה באישור רופא מטעם משרד הרישוי.
שלא כבעבר, הבקשה אינה מוגשת ללשכת בריאות אלא למשרד הרישוי בחולון -היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת.ד. 72 חולון, מיקוד 58100 ( מענה טלפוני למידע : 1-222-56-78 ).

סימון חניה צמודה לנכה
הורים לאדם נכה, אשר נקבעו לו לפחות 60% נכות רפואית בניידות, ואשר אין להם
חניה פרטית ליד מקום מגוריהם, יכולים להיות זכאים לסימון ברחוב סמוך לדירתם, על אזור חניה בלעדי לנכים.
חשוב לציין, כי הקריטריונים משתנים מרשות לרשות.

אגרת רישוי מופחתת
הורים לאדם נכה (קטין או בוגר) אשר מוגבל בהליכה או שדרגת נכותו הינה 60% לפחות, ותנועתו בדרכים ללא כלי רכב עלולה לערער את מצב בריאות (דהיינו לסכן אותו או את סביבתו) – יכולים להיות זכאים לפטור מאגרת רישוי (אגרת רישוי מופחתת) לרכב.
מתן האישור לתשלום אגרה מופחתת מותנה באישור רופא מטעם משרד הרישוי.
שלא כבעבר, הבקשה אינה מוגשת ללשכת בריאות אלא למשרד הרישוי בחולון -היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת.ד. 72 חולון, מיקוד 58100 ( מענה טלפוני למידע : 1-222-56-78 ).

עובד (שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד) שהוא הורה, או אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, או משפחת אומנה, הנעדר מעבודתו לצורך השגחה, ליווי או טיפול של אדם עם מוגבלות – יוכל לקזז היעדרות זו מימי המחלה הצבורה או ימי החופשה שלו, עד 15 ימים בשנה.
כמו כן, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים, העובד זכאי לזקוף 15 ימים נוספים של היעדרות :
1. בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור.
2. בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו לצורך הסיוע האמור.
3. הוא הורה יחיד.
4. האדם עם המוגבלות נמצא בחזקתו הבלעדית.

משפחות לאנשים עם פיגור שכלי ואנשי מקצוע יכולים לפנות למרכז הדרכה וייעוץ בתחום החברתי-מיני, המעניק מענה מקצועי לצרכים ייחודיים הקשורים לאנשים עם פיגור שכלי.

המרכז פועל באחריות ובפיקוח המחלקה לאבחון וקידום באגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה.

המרכז מעניק את השירותים הבאים:
• ייעוץ מקצועי בטלפון.
• ייעוץ בנושאים מגוונים, הקשורים להיבט החברתי-מיני, כגון: התבגרות, חברות, זוגיות, מיניות.
• הערכה ואבחון בתחום החברתי-מיני.
• ייעוץ, טיפול והדרכה בנושאים הקשורים להיבט מיני-חברתי (טיפול זוגי, משפחתי, פרטני, קבוצתי).
• ייעוץ והכוונה לאנשי טיפול ולהורים.
• הדרכה לצוותים רב-מקצועיים.
• הרצאות וסדנאות בתחום החברתי-מיני.

הייעוץ ניתן הן למשפחות והן לאדם עם הפיגור השכלי.

המרכז מופעל על ידי מכון רם – שירותים פסיכולוגיים פונטוביץ בע"מ, רחוב בוגרשוב 69, תל-אביב. טלפון:      03-6206210 פקס 03-6204169 (הפניות הינן ישירות למכון).

במקרים מסוימים נדרשת המשטרה לחקור אנשים עם מוגבלות שכלית – הן כעדים או כמתלוננים והן כחשודים בביצוע עבירה.
החוק קבע הסדרים להתאמת הליכי החקירה, ומתן עדות בבית-משפט, לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.

הליך החקירה
ככלל, אם אדם עם מוגבלות שכלית נמצא במצב שבו הוא נדרש להיחקר על ידי המשטרה, השוטר בתחנת המשטרה אמור להפנות אותו לחוקר מיוחד שהוא פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני, או בעל הכשרה בתחום החינוך המיוחד. חוקרים אלה מקבלים הכשרה מיוחדת לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית.

ככלל, אדם עם מוגבלות שכלית ייחקר בידי חוקר מיוחד בידיעת האפוטרופוס שלו.
במקרים מיוחדים ניתן לבצע את החקירה, אף בטרם הודיעו לאפוטרופוס (יחד עם זאת, ההודעה לאפוטרופוס תימסר מוקדם ככל האפשר).
אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה (אלא אם כן עלול הדבר לפגוע בחקירה).

הליך מתן העדות
על מנת להתאים את הליך מתן העדות לצרכיו של האדם עם המוגבלות, בית-המשפט רשאי להורות על גביית עדותו של אדם עם מוגבלות באחת או יותר מהדרכים הבאות:
• שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סנגורו.
• כשהעד עם המוגבלות לא ניצב בדוכן העדים.
• כשהשופט ועורכי-הדין אינם לבושים במדי משפט.
• בלשכת השופט.
• במקום שבית-המשפט יקבע.
• הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני-אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים.
• בנוכחות אדם שמלווה את העד לצידו.
• תוך הסתייעות ביועץ בניהול החקירה של העד, כגון בהצעת נוסח חליפי לשאלה, והתרעה על פגיעה אפשרית בעד.
בדרך אחרת שאישר בית-המשפט ואינה גורמת עיוות דין לנאשם.

האם אדם עם פיגור שכלי זכאי לרשת?
כל מי שהיה בחיים בעת מותו של המוריש זכאי לרשת אותו, מכאן שגם אדם עם פיגור שכלי זכאי לרשת כמו כל אחד מן היורשים האחרים.
אדם עם פיגור שכלי אינו יכול לנהל עבור עצמו את העיזבון שקיבל בירושה, ולכן האפוטרופוס הוא שינהל עבור החסוי את חלקו בעיזבון וישמור על זכויותיו.
אם אין לאדם עם פיגור שכלי אפוטרופוס, בית-המשפט ימנה לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעיזבון שקיבל בירושה.

האם אדם עם פיגור יכול לערוך צוואה?
בהתאם לחוק הירושה צוואה לא יכולה להיערך על ידי:
• מי שנקבע על ידי בית-משפט כאדם שהוא "פסול דין".
• מי שערך את הצוואה בשעה שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה (כלומר, לא הבין מה משמעותה של צוואה). לכן יש לבדוק כל מקרה לגופו ולוודא שהאדם שעורך את הצוואה מבין כי הוא חותם על צוואה, כי הוא נותן את רכושו ולמי הוא נותן, ויודע מהו טיבו של רכושו ומה ההיקף שלו.

מזונות מהעזבון
לפי החוק, לבית-המשפט יש סמכות לקבוע מזונות מהעיזבון לקרובים נזקקים של המוריש, כולל ילד של המוריש עם פיגור שכלי. בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות בין אם מדובר בירושה על פי חוק הירושה ובין אם בירושה על פי צוואה.
לבית-המשפט שיקול רחב בנושאים הבאים:
• אם בכלל לפסוק מזונות.
• מה יהיה גובה המזונות – בהתחשב בגודל העיזבון, חלקו של הזכאי בעיזבון, רמת החיים של המוריש ושל הזכאי ערב פטירת המוריש, והכנסות הזכאי מכל מקור אחר.