במקריה בו נגרם פצע לחץ למטופל עקב רשלנות רפואית או הזנחה של הצוות המטפל, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
מספר גורמי "סיכון" מגבירים את הסיכון להתפתחות פצע-לחץ: גיל מעל 35, מחלות מערכת התנועה , חוסר שליטה על סוגרים, חוסר תחושה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית, מחלות ממאירות, תזונה לקויה, ירידה בתפקוד יום יומי עקב שינויים מנטליים ומחלות אשר גורמות לירידה כללית של המערכת החיסונית. יש לציין כי לא כל חולה אשר נמצא באחת מקטגוריות הללו בהכרח יפתח פצע לחץ, אך בהחלט נמצא בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
קבוצות אשר נמצאות בסיכון להתפתחות פצעי לחץ כוללות: אנשים מבוגרים אשר מרותקים למיטה, חולים כרוניים וצעירים אשר מוגבלים בנייידות (כגון, נפגעי חוט שדרה).
עם התפתחות טכנולוגיות בתחום הרפואה, תרופות חדשניות ועלייה בתוחלת החיים התופעה רווחת יותר, אך גם הפכה להיות קשה יותר לטיפול והתמודדות. מנתונים אשר התפרסמו בשנים אחרונות בעיתונות מקצועית בארץ ובעולם עולה כי עד 10% מקרב המאושפזים בבתי חולים סובלים מפצעי לחץ, כאשר עד 3% מפתחים פצעי לחץ במהלך האשפוז. בקרב החולים ב"קבוצת סיכון" הסיכוי עולה לשיעור של 27% .
קיימות מספר "נקודות" בגוף אשר נמצאות בסיכון גבוה להיווצרות פצעי לחץ: עורף, שכמות, עקבים, קרסוליים, עצם העצה, עצמות פרק הירך, מרפקים, עמוד השדרה, ברכיים וכו' (תרשים מס' 1). 95% מהפצעים ממוקמים בחלקהתחתון של הגוף מהמותן ומטה, % 65 מהם באזור האגן. הוכח באופן מדעי, כולל מידע אשר נצבר מניסיון טיפולי בקרב בעלי מקצוע בשנים אחרונות, כי הטיפול היעיל ביותר בפצעי לחץ הוא מניעה . על כן נעסוק בנושא מניעת פצעי לחץ בהמשך סקירה זו.
בכדי להגשי תביעות רשלנות רפואית על פצעי לחץ, יש לפנות לרופא מומחה ולקבל ממנו חוות דעת רפואית אשר תקבע כי אכן הטיפול היה רשלני וגרם לפתע הלחץ. כמו כן יעריך מומחה רפואי זה מהו הנזק לטווח קצר וארוך מפצע הלחץ.
במידה והנזק הוא משמעותי, כדאי לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית אשר יעריך את שווי וסיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית.
עורכי דין לרשלנות רפאית מטפלים במקרים כגון זה באחוזים בלבד מסכום פיצויים המושג בסוף התהליך.
לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, נתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל