ישנם מקרים בהם לא אובחנה או טופלה בזמן נוירופתיה, המאפשרים הגשת תביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצויים בגין הנזק או ההחמרה שלו, אשר יכולה הייתה להימנע אם היה טיפול רפואי טוב יותר.
תביעת רשלנות רפואית בנושא נוירופתיה הינה תהליך האורך בין שנתיים לארבע שנים ובסופה מתקבל פיצוי התלוי בגודל הנזק שנגרם.
אנו נשאלים פעמים רבות האם נוירופתיה יכולה להיות קשורה לאירועי רשלנות רפואית או לא ומהם הסיכויים לזכייה במידה ומוגשת תביעה. התשובה היא שיש לבחון כל צקרה לגופו על ידי איסוף כל המסמכים הרפואיים ובדיקה עם רופא נוירולוג אשר יוכל להעריך את סוגיית הרשלנות והנזק שנגם ממנה.
נוירופתיה פריפרית (peripheral neuropathy) היא מונח אשר מתאר נזקים שנגרמים למערכת עצבים פריפרית, שעלולה להיגרם עקב כמה גורמים רפואיים, כגון טראומה או מחלות שונות.
ישנם 4 סוגים של נוירופתיה- פולינוירופתיה, מונו-נוירופתיה, מונונויריטיס מולטיפלקס ונוירופתיה אוטונומית.
טיפולים רבים בנוירופתיה פריפרית הנם טיפולים הנוגעים לסימפטומים עצמם. ישנן מגוון תרופות הפועלות אודות מערך העצבים המרכזית כדוגמת נוגדי דיכאון ותרופות להחזקה באפילפסיה, ש נמצאו יעילות בהקלת כאב נוירופתי. טיפולים ישנם מכילים שימוש בתרופות טריציקליות (כגון אמיטריפטילין) וטיפול בתרופות נוגדות אפילפסיה כדוגמת גבאפנטין או אולי ולפוראט. בדיקות רבים נעשו תוך כדי הזמן 2005-2010, המצביעים על בדרך זו שקנבינואידים סינתטיים (מריחואנה רפואית לדוגמא) הינם טיפולים אפקטיביים להפרעות נוירופתיות. פרהגבלין הינה תרופה אנטי-פרכוסית המיועדת לכאב נוירופתי. היא נמצאה יעילה גם לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת. תרופות רבות המשמשות להחלקה כאב נוירופתי מכילות כיתות ממשפחת ה- SNRI כמו דולוקסטין. בדיקות שנעשו בעידן האחרון מצביעים אודות באופן זה שטיפול בנוירופתיה סוכרתית יכול לעתים להגיב להחלקה בגירוי עצבי תת-עורי- TENS.
הצורה השכיחה ביותר הינה של פולינוירופתיה פריפרית סימטרית, אשר משפיעה בעיקר על כפות הידיים והרגליים. במצבים רבים, הסיבה להיווצרות הנוירופתיה אינה מזוהה והמחלה מוגדרת כמחלה אידיופתית.
נוירופתיה יכולה להיות מקושרת עם מגוון של סימפטומים כגון חולשה, שינויים במערכת העצבים האוטונומית ושינויים בתחושה. פסיקולציות בשריר לעתים קיימות, ולעתים יש אובדן תחושה או לחלופין תחושות של כאב. התסמינים קשורים לסוג העצב המעורב (מוטורי, סנסורי או אוטונומי) והיכן ממוקם העצב עצמו בגוף. לעתים מעורב בנוירופתיה רק עצב אחד ולעתים כמה. סימפטומים נפוצים המקושרים בנזק לעצב מוטורי כוללים חולשת שרירים, התכווצויות ועוויתות. לעתים קיים גם מחסור ביציבות וקואורדינציה. נזק למערכת העצבים הסנסורית כולל תחושות כגון עקצוץ, נימול וכאב. כאב המקושר לפגיעה סנסורית כאמור מתואר במגוון צורות- תחושה של "שריפה" באיבר המעורב, תחושה של זרמים חשמליים, רגישות קיצונית למגע או תחושה כאילו המטופל שם כפפות וגרביים בלתי נראות (ולכן לעתים קרובות מתוארת נוירופתיה, בעיקר כתוצאה ממחלת הסוכרת כנוירופתיה של "כפפות וגרביים"). פגיעה בעצבים אוטונומיים מקושרת לתפקודים לא וולונטריים- עצירות, שליטה על שלפוחית השתן, בעיה בתפקוד המיני, בעיות בלחץ הדם ובדופק וכדומה.
נוירופתיה פריפרית יכולה להיות מחולקת על פי מספר העצבים המעורבים או על פי סוג תא העצב אשר נפגע (מוטורי, סנסורי או אוטונומי) או לפי התהליך המערב את העצב עצמו (דלקת למשל, בנויריטיס). הסיווג המקובל הינו לפי מספר העצבים המעורבים:
מונונוירופתיה– הינה מעורבות של עצב פריפרי יחיד.
מונונוירופתיה מולטיפלקס– הינה מעורבות של מספר עצבים פריפריים מבודדים, לרבו באופן אקראי.
פולינוירופתיה– מצב בו מספר עצבים פריפריים נפגעים בו זמנית. זה מוביל לחוסר נוירולוגי סימטרי לרוב, עם אובדן של רפלקסים בחלק מן המקרים. פולינוירופתיות מסווגות פעמים רבות על פי האתר בו העצב פגוע- למשל, מצב בו האקסון הוא זה שנפגע, נקרא distal axonopathies, ורוב הפולינוירופתיות נכללות תחת קבוצה זו. לעתים נפגעת שכבת המיאלין העוטפת את האקסון- זה קורה במחלות שונות כגון גיליאן ברה, דיפטריה, מצבים פרה-נאופלסטיים (קשורים לגידול), ומחלות תורשתיות (שרקו-מארי). דוגמה שלישית לפולינוירופתיה כוללת פגיעה בגופי התא בקרן הקדמית של חוט השדרה או בגנגליון השורש הדורסלי- מצב זה נקרא neuronopathies.
לשאלות או לייעץ בנושא רשלנות רפואית בתחום נוירופתיה , ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.