ניתוח לישור מחיצה- רשלנות רפואית בניתוח ליישור מחיצה

ניתוח יישור מחיצה- רשלנות רפואית בניתוח לישור מחיצה

א 3986/02 וייסמן פאינה נ’ ד"ר גולדן שמואל, מרכז ארצי לניתוחים פלסטיים בע"מ

1

בתי המשפט
א 003986/02
בית משפט השלום נצרת

12/03/2006
תאריך:
כב’ השופט סוהיל יוסף

וייסמן פאינה

נגד

1 . ד"ר גולדן שמואל
2 . מרכז ארצי לניתוחים פלסטיים בע"מ

פסק-דין

רקע:
1. זוהי תביעה לפיצוי נזקי גוף, בטענה של רשלנות רפואית, כנגד רופא המומחה בכירורגיה פלסטית (הנתבע מס’ 1) וכנגד המרכז הרפואי, שבמסגרתו בוצע הניתוח (הנתבעת מס’ 2).

2. התובעת ילידת 1960, טענה בתביעתה כי בתאריך 2.1.01 עברה ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף, וכן לצורך ביצוע תיקון אסתטי של מבנה האף.
הניתוח בוצע ע"י הנתבע מס’ 1, אצל הנתבעת מס’ 2.

3. לטענת התובעת, חשה לאחר הניתוח חסימה של מעבר אויר דרך נחיר ימין, וכן נראתה בליטה מתחת לגשר האף, מצד ימין.
משראתה כך, שבה התובעת ופנתה לנתבעים, ובחודש מאי 2001 בוצע ע"י הנתבע 1, במרפאתו הפרטית, ניתוח נוסף "לתיקון תוצאות הניתוח הראשון."
לטענתה, הנתבע מס’ 1 לא תיעד את הניתוח השני ברישומיו הרפואיים, ואף ביקש ממנה שלא לספר דבר אודות ניתוח זה.

תלונות התובעת:
4. התובעת טוענת, כי מאז עברה את שני הניתוחים הנ"ל, היא סובלת מסטייה ימינה של האף, נזלת בנחיר הימני, קשיי נשימה דרך האף, אלרגיה ברירית האף, ומראה אף לא אסתטי.

לטענת התובעת, בנסיבות העניין עומדת לה הטענה, כי הדבר מדבר בעד עצמו, ולחלופין, טוענת היא, כי ניתן לה טיפול רפואי רשלני אשר גרם לסבלה ולנכותה.

5. מטעם התובעת הוגשה חוו"ד רפואית של מומחה בתחום א.א.ג; ומטעם הנתבעים הוגשה חוו"ד רפואית של מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.
המומחה מטעם התובעת קבע בחוות-דעתו, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 19%, וכי הטיפול הרפואי שניתן היה רשלני, ואילו המומחה מטעם הנתבעים קבע, כי לא נותרה אצל התובעת נכות צמיתה כלשהיא, וכי הטיפול הרפואי שניתן לה לא היה רשלני.

לאור הפער בין קביעת המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים מונה מומחה שלישי ע"י בית-המשפט, בתחום ה – א.א.ג, הוא ד"ר יואב טלמון.

הסכמה דיונית (טיעונים עפ"י סעיף 79.א לחוק בתי המשפט):
6. בהודעתם מיום 1/6/05, הסכימו הצדדים למתן פסק-דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79.א לחוק בתי-המשפט, וזאת לאחר הגשת סיכומים בכתב, כאשר כל צד יהא רשאי לצרף לסיכומיו כל מסמך הנמצא ברשותו.
כן, ביקשו הצדדים, בהודעתם הנ"ל, כי פסק-הדין יהא מנומק.
להסכמה הנ"ל ניתן תוקף של החלטה, (ראה החלטה מ 8/6/05).
על בסיס ההסכמה וההחלטה הנ"ל, הוגשו סיכומי הצדדים, בצירוף מסמכים רבים.

חוו"ד ד"ר טלמון – המומחה מטעם בית-המשפט:
7. ד"ר טלמון קבע בחוות-דעתו, כי לא היתה כל רשלנות רפואית בכל הקשור לניתוח ולטיפול הרפואי שנעשו לתובעת.
יחד עם זאת, קבע ד"ר טלמון, כי מצבה הרפואי של התובעת מזכה בנכות בשיעור של 10% בגין שינויים בצורת האף, עם הפרעות בנשימה (פריט 69(1)ב. למבחני הנכות – בהתאמה).

בבדיקה מצא המומחה, כי עצמות האף בסה"כ ישרות, הגם שבמבט פרופיל מהצד נראית בליטה קלה בגב האף.
גם במבט מלמטה ומלפנים, נראה קצה האף פונה ימינה, וגורם בכך לחוסר סימטריה בין הנחיריים.
בבדיקת פנים האף מצא המומחה בליטה של חלק קדמי של מחיצת האף ימינה.
עוד קבע ד"ר טלמון, כי מהשוואת הצילומים, לפני ואחרי הניתוח באף,
"ניתן להיווכח כי לאחר הניתוח לא חל שינוי דרמתי בצורת האף ממבט קדמי. לעומת זאת, ניתן ללמוד מהצילומים המצורפים לחוות הדעת של ד"ר אורנשטיין, כי הניתוח שיפר את מראה האף ממבט צידי (פרופיל).

נראה איפה (כך!!), כי הניתוח אשר בוצע אינו מספק את גב’ ויסמן ובנוסף יש גם קושי נשימה, אשר לדברי הנבדקת לא היה קיים קודם לניתוח. הכתוב ברשומה הרפואית סותר טענה זו כאשר מצוין בפירוש "קושי נשימה דרך האף קודם לנתוח" .

תשובות ההבהרה של המומחה:

8. ב"כ התובעת הפנה לד"ר טלמון מספר שאלות הבהרה, ומתשובותיו של ד"ר טלמון עולה התמונה הבאה:

א. ייתכן כי חוסר הסימטריה בנחיריים הינו כתוצאה מהניתוח.

ב. הישארות בליטה קלה באף וכן חוסר הסימטריה אינם תוצאה מקובלת ונפוצה בניתוח מסוג זה.
ד"ר טלמון מוסיף ומציין שיש לזכור שבגוף אדם מדובר ולא בפיסול, וכי לא תמיד התוצאה עומדת בציפיות.

ג. הסטייה במחיצת האף והקושי בנשימה היו קיימים לפני הניתוח, ולא ניתן לייחסם לניתוח.

ד. לפני הניתוח כל האף סטה ימינה ולאחריו רק קצהו פונה ימינה.

ה. במסגרת ניתוח פלסטי לאף, להבדיל מניתוח ע"י כירורג א.א.ג., ניתן לבצע תיקונים מוגבלים במחיצת האף.

ו. הבליטה באף הייתה קיימת עוד לפני הניתוח.

ז. אינו יודע אם ההיצרות בנחיר הימני הייתה קיימת עוד לפני הניתוח, ואינו יודע אם ניתן היה לתקנה במהלך הניתוח שבוצע.

ח. לשאלה אם הבליטה באף, וההיצרות בנחיר הימני היו קיימים לפני הניתוח, האם לא היה צריך לתקנם במהלך הניתוח, השיב ד"ר טלמון:
"אני בטוח כי המנתח השתדל".

ט. ד"ר טלמון אינו יודע אם הנחיריים היו סימטריים לפני הניתוח.

9. אודה, כי חו"ד ד"ר טלמון, יחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו ע"י ב"כ התובעת, מעוררת לא מעט תהיות וספקות בשאלה אם הנתבעים העניקו לתובעת טיפול רפואי רשלני אם לאו.
בית-המשפט ער לקושי הכרוך בסטי

יה מחוות-דעת מומחה שמונה על-ידו, ומקל וחומר כאשר המומחה כלל לא נחקר ע"י הצדדים, אלא, שלצורך הענין, ניתן לראות בשאלות ההבהרה והתשובות שניתנו, כחקירת מומחה לכל דבר.

10. דומה שאין חולק, כי הניתוח לא הביא לתוצאות משביעות רצון, ולא רק בעיניה של התובעת, אלא אף בעיניו של המומחה מטעם בית-המשפט.

בניגוד לדבריו של ד"ר טלמון, כי במסגרת ניתוח כזה ניתן לבצע רק תיקון קל במחיצת האף, עיון בטופס ההסכמה מלמד, כי הניתוח הקוסמטי כלל מראש ניתוח יישור מחיצת האף.
תוצאה לפיה נותרה בליטה באף, עקמומיות קלה בקצה האף ימינה, חוסר סימטריה בנחיריים, היצרות של הנחיר הימני, על פניה הינה תוצאה "מאכזבת".
עיינתי בתמונות שלפני ואחרי הניתוח והתקשיתי לראות שחל שיפור קוסמטי כלשהוא.

חוסר היכולת של מומחה בית-המשפט לדעת אם ההיצרות בנחיר הימני הייתה קיימת לפני הניתוח, או אם הנחיריים היו סימטריים לפני הניתוח, יש לזקוף לחובת הנתבעים דווקא.
יש לצפות, כי מנתח פלסטיקאי, אשר מבצע ניתוח קוסמטי, שמן הסתם אינו ניתוח דחוף, יתעד, אם ברישומים ואם בתמונות, את המצב הנתון של המנותח בטרם הניתוח. תיעוד כזה יאפשר, בבוא העת, הן למנותח והן לרופא לבדוק ולהשוות תוצאות של הניתוח הקוסמטי.

11. סבורני, כי המקרה שבפנינו מתאים ליישומה של ההלכה שיצאה זה לא מכבר מבית-המשפט העליון (ע.א. 7375/02 בי"ח כרמל חיפה ואח’ נ. עדן מלול ואח’, ניתן ביום 31.03.05). מתחת ידיה של כב’ השופטת נאור.
לפי הלכה זו, במקרים המתאימים ניתן לסטות מגישת "הכל או לא כלום", ולהסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי בין ההתרשלות לנזק, ובכך למעשה לזכות את התובע בפיצויי חלקי על נזקיו המוכחים.

השופטת נאור סוקרת בפסק-דינה את הדעות שהובעו בהקשר זה, ומאמצת את הגישה לפיה:
"במצבים שבהם מדובר בגורם הידוע כמסוגל, תיאורטית, לגרום לנזק אשר היה על הנתבע לצפותו, אך לא ניתן להוכיח מה היה תהליך הגרימה בפועל, נוכל להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק שייקבע על פי ראיות סטיסטיות או בדרך של אומדנא. בדרך זו צעדה הערכאה הראשונה, ועל דרך העיקרון הדברים מקובלים אף עליי. אדגיש כי גם באותם מקרים בהם נוכל, לדעתי, לנקוט בדרך זו, אין המדובר בזניחה מוחלטת של נטל השכנוע על פי מאזן ההסתברות. עדיין מוטל על התובע להוכיח על פי מאזן ההסתברות שהנתבע התרשל כלפיו, שהתרשלות זו יצרה גורם המסוגל לגרום לנזק המסוים שנגרם לו, שניתן וצריך היה לצפות נזק זה, וכי קיימים סיכויים ממשיים – אף אם לא ניתן להוכיח ששיעורים עולה עלך 50% – שהגורם האפשרי גרם בפועל לנזק. כמו כן עליו להוכיח, על פי מאזן ההסתברות, כי בעניינו קיים קושי מובנה של סיבתיות עמומה, דהיינו כי בנסיבות העניין לא ניתן לדרוש ממנו להוכיח קשר סיבתי עובדתי כמקובל על-פי "מבחן האלמלא"."
(סימן 25 לפסק-דינה של השופטת נאור)
ועוד:
"… ראוי עם זאת, לדעתי, לרכך את הכלל הדורש הוכחת קשר סיבתי בין התרשלות ונזק על פי מאזן ההסתברות רק באותם מקרים בהם גישת "הכל או לא כלום" גורמת לאי צדק. אי צדק זה יכול להתעורר, למשל, בהקשרים בהם מוכח שקיימת אי ודאות מובנית בשאלה מי מבין גורמי סיכון מוכרים לנזק, שחלקם עוולתיים, גרם בפועל לנזקו של התובע. במקרים אלה, נוכל לתת לכל גורם אפשרי, הן אלה שיש עמם והן אלה שאין עמם אשם, את המשקל המתאים בנסיבות העניין."
(סימן 26 לפסק-דינה של השופטת נאור).

12. בענייננו, אני רואה את ההתרשלות של הנתבעים בהעדר רישום אודות מצב האף עובר לניתוח, והעדר כל רישום לביצוע "הניתוח המתקן" – הניתוח השני, וכל זאת נוכח הנזקים שנגרמו לאפה של התובעת הן במישור האסתטי והן במישור האורגני -תפקודי.
העדר הרישום כאמור, גרם לעמימות הסיבתית, אשר בהצטרפה לתוצאות הניתוח הבלתי רצויות, מביאה אותי למסקנה כי יש להסתפק, בנסיבות המקרה בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי בין ההתרשלות לנזק.

קל לקבוע כי היה על הנתבע, הרופא המנתח, לצפות את הנזק שנגרם לתובעת.
מאידך, כעולה מחוו"ד ד"ר טלמון, וכמובא לעיל, קיים קושי ממשי להוכיח מה היה תהליך הגרימה בפועל לנזק.
סבורני כי בנסיבות העניין גישת הכל או לא כלום, כאשר אין חולק כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 10%, כקביעת ד"ר טלמון, גורמת לאי- צדק לתובעת.

על דרך האומדנא, אקבע כי במקרה שבפנינו יהיה זה נכון לזכות את התובעת ב- 40% מהפיצויים.

13. אינני מקבל את טענת התובעת כי הניתוח נעשה ללא הסכמה מדעת.
התובעת הוחתמה על טופס הסכמה, כפי שגם היא מציינת בסיכומיה.
עיון בטופס ההסכמה מלמד, כי מדובר בטופס של דף אחד, קריא, נהיר וניתן לקריאה והבנה תוך דקות ספורות. מה גם שהתובעת הוחתמה על טופס ההסכמה בנוכחות הנתבע בעצמו – ד"ר גולדן, אשר עפ"י הצהרתו שם, הסביר לתובעת את האמור בטופס ובמידת הפירוט הנדרשת.

ב"כ התובעת מלין בסיכומיו, כי טופס ההסכמה אינו מפרט את הסיכויים והסיכונים הספציפיים לניתוח הספציפי שנעשה לתובעת.

סבורני, כי גם למידת הפירוט הנדרשת מרופא מנתח לסיכויים וסיכונים הכרוכים באותו ניתוח יש מיגבלות משלה. אין לצפות כי טופס ההסכמה יהא דמוי פרק התלוש מספר רפואה אודות הניתוח הספציפי. גם אין לדרוש מהמנתח להרצות בפני החולה, מעבר להסברים הנחוצים לאותו חולה לצורך קבלת החלטה שקולה וחופשית, אשר יש בה נטילה, מדעת, לסיכונים ולסיכויים הכרוכים באותו ניתוח.

גובה הפיצוי:
14.

מכאן הנני עובר לקביעת הפיצויים המגיעים לתובעת כתוצאה מהנכות שנותרה אצלה, ובהתחשב בשיעור הפיצויים, כפי שקבעתי לעיל.

כאמור ד"ר טלמון קבע, כי לתובעת נותרה נכות רפואית בשיעור 10%, בגין שינויים בצורת האף עם הפרעות בנשימה.
לאחר שבחנתי את מידת הפגיעה האסתטית בתובעת, ובהתחשב בכך שנראה, כי מידת הפגיעה התפקודית בתובעת הינה קלה יחסית, וכן בהתחשב בגילה ומקצועה של התובעת (עובדת מעבדה במקצועה), הנני מעריך את הפיצויים בגין נכות בשיעור של 10%, כדלקמן:
א. הפסד שכר לעתיד (גלובלי) 45,000 ש"ח
ב. כאב וסבל 40,000 ש"ח
_________
ס ה "כ 85,000 ש"ח
=======
כאמור, התובעת תזכה ל-40% מסכום הפיצויים.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצויים בסך של 34,000 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5% בתוספת מע"מ כחוק, והוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת באמצעות בא-כוחה, תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ב באדר, תשס"ו (12 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

סוהיל יוסף, שופט
ל.מ. +שרון+פאדיה

א 3986/02 וייסמן פאינה נ’ ד"ר גולדן שמואל, מרכז ארצי לניתוחים פלסטיים בע"מ

Texte verfasst zu profis fr saubere teppiche und ein gesundes leben schattenspender ber bachelorschreibenlassen.com dem sandkasten wie funktioniert ein wasserstopp-sicherheitsventil

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם