תביעות רשלנות רפואית בישראל ובעולם הוגשו בגין איחור באבחון או טיפול שגוי במקרים של דלקת בלבלב
דלקת לבלב (באנגלית: Pancreatitis) היא דלקת ברקמת הלבלב. הדלקת יכולה להיות חריפה (דלקת לבלב חריפה) שהיא תולדה של סיבות מגוונות או דלקת לבלב כרונית, המתהווה לרוב בשל שתיית אלכוהול כרונית.
גורמים וסיבות לדלקת בלבלב:
אבני מרה – מהווים 45% מהסיבות להתפתחות דלקת לבלב חריפה.
גידולים – גידול בלבלב או גידול אמפולרי.
היפרטנסיביות של השריר הסוגר על שם אודי (Sphincter of Odi)
אלכוהול – מהווה 35% מכלל הסיבות להתפתחות דלקת לבלב חריפה.
תרופות
סיבות מטבוליות – היפרגליצרידמיה (יתר טריגליצרידים בדם), היפרקלצמיה (יתר סידן בדם) או אי-ספיקה כלייתית מתקדמת
טראומה – פגיעה קהה בבטן, פגיעה אאטרוגנית (פרוצדורות פולשניות כגון ERCP)
זיהומים
טפילים – כגון קלונורכיס (Clonorchis).
אנומליות התפתחותיות
דיברטיקולה דואודנלית פרי-אמפולרית
סיבות וסקולריות
אידיופתי – סיבה לא ידועה (10–20% מכלל המקרים)
סימפטומים של דלקת בלבלב
הלוקים בדלקת הלבלב מתלוננים לרוב על כאב בטן, העלול היות חמור, ועלולים לא להגיב לטיפול אנלגטי. הכאב לרוב מוחמר בשכיבה ומקרין לגב. הדלקת יכולה לגרום לחסימת מעיים כאשר היא מתפשטת למעי הדק. החולה מתלונן לרוב גם על בחילות, הקאות וחום.
במהלך הדלקת יש שחרור של חומרים רעלניים שונים מהלבלב, כגון אנזימי לבלב, חומרים ואזואקטיביים (המשנים את קוטר כלי דם) דוגמת קינין (Kinin, מרחיב עוצמתי של כלי הדם) ותוצרים רעלניים (אלסטאז, פוספוליפאז A2). חומרים אלו עשויים לגרום לגירוי כימי ולתרום להתפתחות נוזל עשיר בחלבונים למרווח השלישי (third space), היפו-וולמיה ותת-לחץ דם. בנוסף, החומרים עשויים להגיע למחזור הדם ולתרום להתפתחות נקרוזה של רקמת שומן תת-עורי ולנזק end-organ כגון הלם, אי-ספיקה כלייתית ואי-ספיקה נשימתית. כאשר מתרחש דימום לבלבי במהלך תהליך הדלקת, ניתן להבחין בסימן על שם טרנר (Turner's sign) ובסימן על שם קולן (Cullen's sign).
הפרעות מטבוליות שכיחות במהלך דלקת חריפה, ומתבטאות בהיפוקלצמיה (כתוצאה מהיפואלבומינמיה, רמה נמוכה של אלבומין), היפרגליקמיה וחמצת.
התפשטות מקומית של הדלקת יכולה להשפיע על איברים סמוכים ולגרום לדלקת רפידת הקיבה (גסטריטיס), לדלקת התריסריון (דואודניטיס), לפקקת (תרומבוזיס) של וריד הלבלב, נקרוזה של המעי הגס ולחץ חיצוני על צינור המרה המשותף (common bile duct) ואף לגרום לחסימה מרתית.
אסופות נוזל חוץ-לבלבי נוצרות כאשר מופרש נוזל אל מחוץ הלבלב מהלבלב או מרקמות סמוכות. בנוסף, ייתכן גם היווצרות פסידו-ציסטות לבלביות ו/או מורסה לבלבית. טיפול בפסידו-ציסטות וכן במורסות מצריך לעתים קרובות ניקוז כירורגי, אנדוסקופי או רדיוגרפי. תיתכן גם היווצרות נצור (Fistula) לבלבי כתוצאה מפגיעה בתעלת המרה, דבר אשר מצריך הכנסת סטנט אנדוסקופי.
האבחנה מתבססת על נוכחות כאב בטן, ונתמכת בעלייה ברמת העמילאז והליפאז בדם פי שלושה מהנורמה. עליית רמת הליפאז היא ספציפית יותר לדלקת הלבלב, בעוד שעלייה ברמת העמילאז יכולה להתרחש גם במצבים נוספים שאינם קשורים ללבלב. ניתן להיעזר גם בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) כדי להתקדם באבחנה (הגדלת לבלב, שינויים דלקתיים לבלביים ואסופות נוזל חוץ-לבלבי), אם כי ראוי לציין כי 15–30% מהצילומים הם תקינים בעת האבחנה.
75% מהחולים ישתפרו במצבם אחרי טיפול תמיכתי; 25% יסבלו מסיבוכים; שיעור התמותה עומד על 5–10%. מוות בשלב מוקדם מתרחש לרוב בשבועיים הראשונים של המחלה, וקשור בפגיעה תפקודית קשה ורב-מערכתית, בעוד שתמותה בשלבים מתקדמים של המחלה קשורה בסיבוכי זיהום מקומי או מערכתי.
ניתן להעריך את חומרת המחלה באמצעות הקריטריונים על שם רנסון (Ranson's Criteria) או באמצעות מערכת ניקוד הנקראת APACHE. קריטריוני רנסון:
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון או בטיפול בדלקת בלבלב
במקרים בהם הייתה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בדלקת לבלב, ניתן לשקול הגשת תביעה.
בכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית כזו, יש להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום. עוה"ד יצטרך למצוא רופא מומחה אשר יסכים לתת חוות דעת רפואית כי אכן היה איחור באבחון או בטיפול בדלקת בלבלב וכי נגרם נזק כתוצאה מאותה רשלנות רפואית.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, מצרפים אותה אל כתב התביעה ומנהלים הליך שנמשך בד"כ בין שנתיים לאברע שנים כאשר בסופו מתקבלים פיצויים, בין אם בפשרה בין הצדיים, או בפסק דין במידה והשופט השתכנע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית
לשאלות או לתיאום פגישת ייעוץ בנושא ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
