ציסטה בשחלה, ציסטות בשחלות- רשלנות רפואית?

ציסטה בשחלה- ציסטות בשחלות– רשלנות רפואית?

עא 2684/04 מדינת ישראל – משרד הבריאות, המרכז הרפואי רמב"ם נ’ קרן נועה,קצין התגמולים 1
בתי המשפט בית משפט מחוזי חיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עא 002684/04
בפני כבוד השופטים: ש’ וסרקרוג, א’ רזי, ר’ סוקול
14/03/2005 בעניין:
מדינת ישראל – משרד הבריאות, המרכז הרפואי רמב"ם נ ג ד 1. קרן נועה
2. קצין התגמולים
המשיבים פ ס ק – ד י ן השופט רון סוקול
1. בפנינו ערעור לאחר קבלת רשות על החלטתה של כב’ השופטת תמר שרון-נתנאל, מבית משפט השלום בחיפה, בתיק בש"א 1940/04 (ת.א 14301/03) בה נדחתה בקשת המערערת לסלק על הסף את תביעת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") כנגדה. 2. לבית משפט השלום הוגשה תביעה על ידי המשיבה כנגד המבקשת לפיצוי בגין טיפול רפואי רשלני שניתן לה בבית החולים רמב"ם בחיפה (להלן: "בית החולים"). על פי הנטען בכתב התביעה המשיבה הינה ילידת 1979. ביום 12.5.99 בעת היותה של המשיבה חיילת בשירות סדיר, נתקפה המשיבה בכאבי בטן עזים. המשיבה היתה באותה עת בבית סבתה וזו הבהילה אותה לבית החולים. בבית החולים טופלה המשיבה ואושפזה במחלקה הכירורגית. ביום 13.5.05, כך נטען, הגיעו רופאי המחלקה למסקנה כי המשיבה סובלת מדלקת בתוספתן וביום 14.5.99 נותחה המשיבה. 3. על פי כתב התביעה נטען כי בניתוח נכרת התוספתן אף שנתגלה כי הינו תקין ואינו מודלק. כן התברר כי המשיבה סובלת ממספר ציסטות בשחלה השמאלית ומתסביב של השחלה הימנית שהיתה נמקית. אי לכך נכרתו השחלה הימנית והחצוצרה. 4. המשיבה טוענת בכתב תביעתה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בכך שלא איבחן את מצב השחלה מיד עם אישפוזה. כן טענה כי ניתן היה להמנע מכריתת השחלה ולטפל בה בטיפול לפרסקופיה שהיה משמר את השחלה ואת החצוצרה. עוד נטען כי בית החולים ביצע במשיבה ניתוח ללא הסכמתה המודעת שכן ההסכמה שניתנה היתה אך ורק ביחס לניתוח כריתת תוספתן. לא היה, כך נטען, כל צורך מיידי לכרות את החצוצרה והשחלה, בטרם תתקבל הסכמת המשיבה. 5. בית החולים שהינו בבעלות מדינת ישראל התגונן בפני התביעה, ובין היתר, טען כי הואיל והמשיבה הינה חיילת בשירות צבאי דין התביעה להמחק בהעדר עילה. במקביל הגישה המערערת את בקשתה בבש"א 1940/01 למחיקת התביעה על הסף. 6. בבקשתה טענה המערערת כי מכוחו של סעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן: "חוק אחריות המדינה"), אין המדינה אחראית בנזיקין על אירוע שאירע במהלך טיפול רפואי שקיבל אדם בתקופת שירותו הצבאי. לטענת המערערת גם טיפול שקיבל חייל בהיותו בחופשה הינו "עקב" שירותו הצבאי ולכן מקים לחייל אך ורק עילה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1954, (להלן: "חוק הנכים"). 7. לבית משפט קמא הוגשו טיעוני הצדדים בבקשה לסילוק על הסף וביום 11.3.01 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור. 8. בית משפט קמא קבע כי השאלה האם חוק אחריות המדינה חוסם את תביעת המשיבה, תוכרע על פי פרשנות הביטוי "עקב שירותו הצבאי" כאמור בסעיף 6 לחוק.
בית המשפט סקר את פסקי הדין השונים בסוגיה והגיע לכלל מסקנה כי לא כל נזק שנגרם לחייל בגין טיפול רפואי רשלני הינו נזק שנגרם "עקב השירות הצבאי". לגישת בית משפט קמא נדרש דבר מה נוסף המקשר בין הטיפול הרשלני לשירות הצבאי. הואיל והצורך בטיפול הרפואי במשיבה לא נבע משירותה הצבאי והכאבים שתקפו את המשיבה לא אירעו בעת השירות הצבאי, או בדרך למחנה או ממנו, נקבע שאין קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לשירותה הצבאי של המשיבה (סעיף 7 להחלטה). לפיכך דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף של התביעה. 9. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 1401/04) וביום 13.7.04 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה והערעור הועבר לדיון בפני הרכב. 10. בדיון מיום 12.10.04 הורינו על צירופו של קצין התגמולים כמשיב נוסף בערעור. קצין התגמולים בהודעתו מיום 11.11.04 ובדברים שמסרה באת כוחו בדיון מיום 16.11.04, הודיע כי הינו מקבל את הטענה שהטיפול הרפואי שקיבלה המשיבה בבית החולים ניתן במסגרת השירות הצבאי של המשיבה ועקב השירות הצבאי. עוד הבהירו באי כח המערערת ובא כוחו של קצין התגמולים, עוה"ד אביעד ושרצקי, כי אינם טוענים לדחיית התביעה בבית משפט קמא על הסף וכי יסכימו להפסקת התובענה. בהודעתם מסרו כי אם תדחה תביעת התובעת לקבלת תגמולים על פי חוק הנכים, מטעם כלשהו הנובע משינוי עמדת קצין התגמולים או שינוי ההלכות בעניין הסמכות לדון בתובענה, לא תועלה על ידי המערערת טענת התיישנות כנגד התביעה בבית משפט קמא, אם תחודש (כפוף לכך שהתובענה תוגש תוך זמן סביר). באותו דיון הצענו לצדדים להסכים להפסקת ההליכים ובית משפט קמא בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולאפשר למשיבה לפנות לקצין תגמולים. ב"כ המערערת וב"כ קצין התגמולים הסכימו להצעה ואילו ב"כ המשיבה ביקש ארכה. לצערנו למרות שניתנו למשיבה מספר ארכות למתן התשובה, הודיעה המשיבה כי אינה מקבלת את ההצעה ועומדת על קבלת החלטה בערעור.
11. נקודת המוצא לדיון בענייננו הינה הוראת סעיף 6 לחוק אחריות המדינה המקימה למדינה חסינות מפני תביעה של חייל אשר נפגע "עקב שירותו הצבאי". חסינות זו שהוענקה למדינה אינה חסינות בעלמא אלא הינה חלק מהסדר סוציאלי כולל שנועד ליתן בטחון סוציאלי למי שנפגע בעת שירותו הצבא] ]>

You think myspace is cool you miss essay writing service https://writemypaper4me.org your typewriter you think gamification' is what george w

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם