תביעה – נמשה מן המים כשהוא חסר הכרה, ונפטר כעבור שבוע בבית חולים

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
לפני: כב' השופטת ענת ברון
26 יולי 2012
ת"א 2622-05
התובעים:
1. עזבון המנוח שלמה אביחנן ז"ל
2. ניסים אביחנן
3. מלי כהן
4. דרורה לוי
5. רינת לוי
6. מור מרדכי אביחנן
7. רינת אביחנן טורבטי
8. אודליה אביחנן רגד
נגד
הנתבעים:
1. בית הלוחם
2. ארגון נכי צה"ל
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ
4. אלי כנפו
5. נתיב 2 בע"מ
6. שירביט חברה לביטוח בע"מ פסק-דין הרקע והצדדים
1. המנוח, שלמה אביחנן ז"ל (להלן: "המנוח"), נכה צה"ל כבן 52, נמצא ביום 6/8/03 כשהוא צף על בטנו על פני המים בבריכת השחייה "בית הלוחם". הוא נמשה מהמים במצב של חוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה, וצוות הבריכה החל בביצוע החייאה. כעבור מספר דקות הגיעה למקום גם ניידת טיפול נמרץ, וצוות מגן דוד אדום (להלן: "מד"א") המשיך בהחייאה תוך שפינה את המנוח לבית החולים איכילוב (להלן: "האירוע"). כעבור שבוע נפטר המנוח בבית החולים (תעודת פטירה סומנה ת/3).
התביעה שלפניי היא תביעת רשלנות, שהוגשה על ידי משפחתו של המנוח נגד מי שלטענתם היו צריכים להשגיח עליו בעת השחייה ולהגיש לו עזרה ראשונה במקרה
°
— סוף עמוד 1 —
°
הצורך. יצוין כי אחת מן השאלות העובדתיות המרכזיות בתובענה היא סיבת מותו של המנוח – ובנושא זה הוגשו מספר חוות דעת מאת מומחים רפואיים בתחומי הקרדיולוגיה והנוירולוגיה.
2. המנוח, יליד 14/8/1951, התגורר לבדו והיה רווק במותו. התובעים מס' 2 ו-3, ניסים אביחנן ומלי כהן, הם אחיו ואחותו של המנוח; התובעים מס' 8-4 הם ילדיהם של שני אחים נוספים של המנוח, שרה וחנן, שנפטרו לפניו (יחדיו יכונו להלן: "התובעים"; ראו עדותה של מלי בעמ' 59 ש' 12-5).
במלחמת יום הכיפורים ספג המנוח פגיעה מכדור רובה שהסבה לו נזק נוירולוגי ניכר. הוא עבר סידרה של ניתוחי מוח ולאחר מכן שיקום ממושך בבית לוינשטיין; בנוסף, מאז הפגיעה סבל המנוח מאפילפסיה וקיבל טיפול תרופתי קבוע למניעת התקפים (בתרופות "אפנוטין" ו-"לומינל"), וכן סבל משיתוק בפלג גופו השמאלי. לאחר ששוקם והשיג מידה מסוימת של עצמאות בניידות ואפילו בתעסוקה, במרוצת השנים חלה החמרה בתפקודיות של המנוח – ומספר פעמים הוא איבד שיווי משקל ונפל, עד שנזקק לכיסא גלגלים. בסופו של דבר הוכר המנוח על ידי משרד הביטחון כנכה בשיעור 100% לצמיתות וכזכאי להשגחה צמודה של מלווה (ראו עדותה של מלי בעמ' 53 ש' 14-8 ובעמ' 54 ש' 3 עד עמ' 55 ש' 2; כן ראו נ/3 – מכתב בקשה להגדלת היקף הליווי וקבלת כיסא גלגלים).
חרף נכותו הקשה, במשך כל השנים מעת שנפצע במלחמה ועד שנפטר נהג המנוח לעסוק בשחייה, לפחות פעמיים בשבוע, בבריכת "בית הלוחם" בתל אביב. המנוח שחה בכוחות עצמו אף על פי שהיה משותק ביד וברגל שמאל – רק באמצעות הגפיים הימניות (ראו עדותה של מלי בעמ' 55 ש' 10 עד עמ' 56 ש' 8). על מנת להיכנס למים נעזר המנוח במנוף מיוחד שהותקן בבריכה לשם העלאה והורדה של נכים (להלן: "המנוף").
עובר למותו המנוח לא עבד, והשתכר מתגמולים חודשיים שקיבל ממשרד הביטחון בסכום כולל של כ- 13,500₪ – ובהם תגמול נצרך לפי נכות בשיעור 100%, עזרת הזולת ודמי ניידות (ראו תעודת עובד ציבור מאת ראש תחום תגמולי נכים ותשלומים באגף השיקום במשרד הביטחון, להלן: "נציג משרד הביטחון"; סומנה ת/6). בנוסף היה המנוח זכאי למענקים שונים ולהחזר הוצאות ממשרד הביטחון – שבממוצע הסתכמו לסכום נוסף של כ- 2,000₪ מדי חודש (ראו עדותו של נציג משרד הביטחון
— סוף עמוד 2 —
בעמ' 113 ש' 9-1; כן ראו פירוט התשלומים למנוח בשנים 2001 -2003, סומנו ת/7- ת/9).
3. חברת נתיב 2 בע"מ (הנתבעת מס' 5) היא חברת כוח אדם המספקת מלווים לנכי צה"ל – על פי זכאות הנקבעת על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון ובהתאם לצרכי הנכה ומשפחתו (להלן: "נתיב"). נתיב סיפקה למנוח מלווים שעבדו במשמרות – וליוו אותו לכל פעילות שבה עסק במהלך היום, וישנו בביתו בשעות הלילה. ואולם את מרבית זמנו בילה המנוח במחיצתה של אחותו מלי כהן (התובעת מס' 3), שגם הועסקה בעצמה כמלווה שלו על ידי נתיב (לעיל ולהלן: "מלי"; ראו עדותה בעמ' 60 ש' 14 עד עמ' 61 ש' 2).
ביום האירוע נושא התביעה לווה המנוח על ידי הנתבע מס' 4, אליהו כנפו (להלן: "כנפו"). כנפו החל לעבוד בנתיב בחודש ספטמבר 2001 ושימש לאורך השנים כמלווה של מספר נכים. כחצי שנה לפני האירוע, בחודש פברואר 2003 החל לשמש כמלווה גם של המנוח (ראו סעיפים 3-2 לתצהירו). הנתבעת מס' 6, שירביט חברה לביטוח בע"מ, היא המבטחת של נתיב (הנתבעים מספר 4, 5 ו- 6 יחדיו יכונו להלן: "נתבעי נתיב").
4. "בית הלוחם" (הנתבע מס' 1) הוא מרכז שהוקם על ידי ארגון נכי צה"ל (הנתבע מס' 2) בשנת 1974 – במטרה להציע לנכים ולבני משפחותיהם מגוון של פעילויות ספורט, שיקום, חברה ותרבות (להלן: "בית הלוחם"). הנתבעת מס' 3, מגדל חברה לביטוח בע"מ, היא המבטחת של בית הלוחם (הנתבעים מספר 1, 2 ו- 3 יחדיו יכונו להלן: "נתבעי בית הלוחם"; נתבעי נתיב ונתבעי בית הלוחם יחדיו יכונו להלן: "הנתבעים"). המנוח היה חבר ותיק בבית הלוחם, כבר מעת הקמתו, וכאמור במשך שנים רבות נהג לשחות בבריכת השחייה שבמקום.
בריכת השחייה בבית הלוחם
5. בריכת השחייה בבית הלוחם היא בריכה אולימפית, בעלת שטח רחצה גדול (להלן: "הבריכה"). בתקינה הרלוונטית נדרש כי בבריכה בגודל כזה יהיו בכל עת לכל הפחות שני מצילים, שלפחות אחד מהם הוסמך על ידי משרד העבודה והרווחה כ"מציל סוג 2" – הסמכה מתקדמת מן ההסמכה הבסיסית להצלה שהיא "סוג 1", ומתאימה לבריכות גדולות (ראו סעיפים 2-1 בפרק א לחוות הדעת שס] ]>