טראומה נפשית או פסיכוטראומה היא נזק שנגרם לעיתים לנפש בעקבות רשלנות רפואית. החוויה הטראומטית מכניסה את האדם למצב של הלם, בו הוא אינו מסוגל להתמודד ולספוג בו את הרעיונות והרגשות הקשורים בחוויה.
טראומה נפשית עשויה להתלוות לטראומה גופנית, או להתקיים באופן עצמאי. גורמים נפוצים לטראומה נפשית הם התעללות ואלימות, כשזה כולל גם את האיום בכך, או היות עד לדבר, במיוחד בתקופת הילדות. לעתים גם ביצוע עבירות מסוימות, כגון אינוס, עשויים ליצור טראומה אצל מבצע העבירה כמו אצל הקורבן. גם אסונות טבע כגון רעידת אדמה או התפרצות הר געש, או מלחמות עשויים ליצור טראומות, לעתים אף ברמה ציבורית המונית.
על פי המדריך האבחוני DSM, במצבים בהם הפגיעה הנפשית מתמשכת יותר מחודש ימים, והאדם מפתח תסמיני חרדה קשים, חווה שוב ושוב את האירוע הטראומטי במחשבותיו ורגשותיו, ומסגל לעצמו דפוסי הימנעות מגירויים שקשורים לאירוע – הוא עלול לפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית או הפרעת חרדה אחרת.
בתי משפט פוסקים פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם מרשלנות רפואית. פיצויים אלו תלויים בגודל הנזק הנפשי, כפי שמוערך ע"י פסיכיאטר מומחה מטעם התובעים ופסיכיאטר מטעם הנתבעים.
כאשר השופט אינו בטוח אם לפסוק פיצוי בהתאם לחוות דעת של הפסיכיאטרים משני הצדדים, הוא יכול למנות פסיכיאטר מטעמו אשר יעריך את גודל הפגיעה הנפשית.
פגיעה נפשית מוערכת ב"אחוזי נכות". ככל שהנכות הנפשית גבוהה יותר- גם הפיצוי יהיה בהתאם.
גישת בית המשפט העליון בעבר הייתה עוינת במיוחד לפיצויים על נזק בלתי ממוני טהור.
הפסיקה לא הכירה בראשיתה בזכאות לפיצויים בגין נזק גוף לא מוחשי. בפסק-דין נדיר נפסק כי "הפרעות רגשיות כגון זעזוע נפשי והלם שכלי שנגרמו לו לאדם כתוצאה מרשלנותו של חברו, אינם מזכים אותו לדמי נזק אלא כשתוצאתם היא פגיעה או מחלה ניכרת לעין". בפרשה זו אומצה הגישה לפיה "באין תוצאות פיזיות אין נזק הניתן לפיצוי" ואומצו התקדימים האנגליים "שסירבו להכיר בזכותו של אדם לפיצויי נזקים בשל פחד וכיוצא בו תחושות גופניות ורוחניות, שאינם מלווים פגיעה פיזית ממש". לטענת השופט ריבלין, הקושי של דיני הנזיקין בהענקת פיצוי בגין נזק לא מוחשי איננו מובן נוכח העובדה שפקודת הנזיקין איננה מגבילה את הענקת הפיצוי לנזקים מוחשיים בלבד וההגדרה שהיא מעניקה למושג "נזק" היא רחבה. עוינות בתי-המשפט כלפי פיצוי בגין נזק בלתי ממוני טהור נבעה ככל הנראה בעיקר מקשיי ההוכחה המאפיינים נזק מסוג זה, וכן מן החשש מפני תביעות סרק. עמדת הפסיקה מודגשת בדברים הבאים:
Cquote2.svg שום כסף שבעולם אינו מפצה על ייסורי גוף ונפש, על הפחתת הסיכויים להקים קן משפחתי, או על אבדן הנאות חיים נורמאליים Cquote1.svg
– השופט ברנזון בפסק-דין רכס
נכות נפשית על פי תקנות הביטוח הלאומי
המדובר בנפגעים בתחום האזרחי, לדוגמה – נפגעי תאונות דרכים, נפגעי תאונות עבודה או נפגעי רשלנות רפואית. מערך החוקים המתייחס למקרים אלו הינו שונה, ברם, התקנות לגבי הנכות דומות, והן התקנות של הביטוח הלאומי לגבי דרגת נכות של נפגעי עבודה (1956).
תקנות אלו מגדירות שני מצבים נפשיים מרכזיים – האחד קשור בהפרעות פסיכוטיות, והשני בהפרעות פסיכו נוירוטיות. ההפרעות הפסיכוטיות הנן הפרעות קשות יותר, המוגדרות באופן ספציפי (סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, תסמונות מוחיות פסיכוטיות). התקנות לגבי קבוצה זו מקלות יותר, ולרוב אין התייחסות לחומרת ההגבלה, בכך נדון בהמשך.
רוב הפונים אל המוסד לביטוח לאומי פונים בגין השתייכות כלשהי לקבוצת ההפרעות הפסיכו – נוירוטיות. התקנות אינן מגדירות מהן הפרעות אלו, ובאופן פרקטי המדובר בבעיות במצב הרוח, בסוגים שונים של הפרעות חרדה, בהפרעה פוסט טראומתית ועוד. למעשה, כל הפרעה או בעיה נפשית שאינה נכללת בהפרעות הפסיכוטיות, מטבע הדברים תיכלל כאן.
במקרים אלו התקנות מחמירות יותר ודורשות הגדרה לגבי חומרת ההגבלה. למשל, ברמת נכות של 30%, במקרה של הפרעות פסיכוטיות, נדרשים סימנים בינוניים של אי התאמה סוציאלית בצרוף הגבלה של כושר העבודה. לעומת זאת במקרה של הפרעות פסיכו – נוירוטיות, נדרשים סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה.
מכאן גם ניתן להסיק כי התקנות הללו מתייחסות אך ורק לתפקוד החברתי ולתפקוד התעסוקתי. אין התייחסות ישירה לתפקוד אישי – יומיומי, אם כי פגיעה בתפקוד האישי לרוב מלווה בפגיעה בכל השטחים האחרים. חשוב לציין כי מומחיפ בפסיכיאטריה אינם נוהגים להעריך תפקוד בעבודתם היומיומית אלא לרוב ההתמקדות היא באבחון ובטיפול נכון.
לכן, כדי לאפשר הערכה נכונה למגבלה התפקודית, על הפסיכיאטר לעסוק גם בהערכת נכות נפשית- כלומר להכיר תחום זה, ובנוסף עדיפה הערכה רב מקצועית- כלומר בדיקה פסיכיאטרית והערכת נכות על ידי פסיכיאטר וכן הערכת נכות על ידי עובד סוציאלי, או פסיכולוג
לשאלות או להערכת גובה הפיצוי המגיע לך בגין פגיעה נפשית או נזק נפשי כתוצאה מרשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל