אבנים בכליות- רשלנות רפואית?

קיימים מקרים לא מעטים של רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במצב של אבנים בכליות.

במקרים כאלו יש לפנות אל עו"ד לרשלנות רפואית אשר יבחן את כל נסיבות המקרה ואת המסמכים הרפואיים ויחד עם רופא נפרולוג או אורולוג, יקבל החלטה אם כדאי להיכנס להליך של תביעת רשלנות רפואית.

מהם אבנים בכליות

אבנים בכליות (בלועזית: נפרוליתיאזיס, Nephrolithiasis) היא מחלה שמתאפיינת בהמצאות אבן אחת או יותר ב-כליות ו/או בדרכי השתן.

האבנים נוצרות כשהשתן הופך להיות סמיך מדי עקב הימצאות מלחים שונים בריכוז גבוה בתוכו. תופעה זו גוררת אחריה התגבשות של גבישים העשויים ממינרלים המומסים בשתן הנמצאים בתוך הכליות או בדרכי השתן. הם שונים בגודלם ויכולים להיות קטנים כגרגיר או גדולים ככדור גולף. באופן הרגיל נמצא במערכת השתן מנגנון המונע את היווצרות הגבישים, אך כאשר מנגנון זה כושל, נוצרות האבנים. בצורה אופיינית אבני כליות מופרשות באופן טבעי מהגוף דרך מערכת השתן; במקרה שהאבן גדלה לגודל גדול יחסית עשויה אבן שכזו לחסום את מעבר השתן ולגרום לכאב חמור המורגש בצד הבטן התחתונה ובמפשעה. חסימת מעבר השתן לאורך זמן עלולה להביא לפגיעה חמורה בתפקוד הכליות ולכן מחייבת טיפול מהיר.

נהוג היה לחשוב שצריכה מוגברת של סידן עלולה להחמיר את התפתחותן של האבנים בכליות, מכיוון שהסוג הנפוץ ביותר של אבני כליות הן אבנים המכילות סידן. אך הוכח כי דווקא דיאטות עם צריכה של כמות סידן נמוכה רק הגבירו את ההסתברות להופעת אבנים בכליות. דוגמה נוספת לאבנים בכליות היא: סטרוביט – אבנים המכילות מגנזיום ואמוניה. אבן מסטרוביט יכולה להיווצר אחרי זיהום במערכת השתן. היווצרות אבני סטרוביט מתקשרת לאוראז – החיידק המפצל שיכול לפצל את השתנן לאמוניה.

אבני כליות הן בדרך כלל אסימפטומתיות עד שהאבן חוסמת את דרכי השתן והתוצאה תהיה כאב שמקרין מהמותן. ייתכנו גם בחילות, הקאות, עצבנות, כאב עמום, דם בשתן, צמרמורות ובמקרים של זיהום גם חום. במקרים מסוימים אין תסמינים עד אשר מופיע דם בשתן. כמות הדם המופיע אינה משמעותית, ויכולה להיות בגודל מיקרוסקופי.

אבנים שגודלם קטן מ-5 מ"מ הנמצאות בכליה או בדרכי השתן אינן דורשות, בדרך כלל, הליך רפואי מיוחד, וניתן להסתפק בטיפול מונע: שתייה רבה, דיאטה ותרופות המיועדות למנוע את שקיעת החומרים. ברוב המקרים האבנים הכלואות גדולות מ-6 מ"מ ודורשות התערבות. במקרה של כאב, מקבל החולה תרופות משככות כאבים. במקרים של זיהום, הטיפול כולל קבלת אנטיביוטיקה. הטיפול המקובל ביותר אינו פולשני ונעשה באמצעות גלים על-קוליים המפוררים את האבנים. בדרך זו הופכות האבנים לגרגירים, המופרשים מהגוף דרך מערכת השתן. שיטת טיפול זו אינה מתאימה לכל סוגי האבנים. גודל האבן, מיקומה בדרכי השתן והרכבה קובעים את עוצמת גלי הקול המופעלת כלפי האבנים. טיפול אחר נעשה באמצעות מכשיר דמוי טלסקופ שבאמצעותו חודרים דרך צינור השופכה לשלפוחית השתן, ומשם, דרך צינור השופכן, לכיוון הכליה. במהלך זה מרסקים את האבנים ושולפים אותן. טיפול זה אינו מצריך חיתוך של העור והוא מבוצע בתוך המסלול שבו עובר השתן, כלומר מהשופכה לכליה. היתרון הגדול של השיטה הוא בביצוע שתי פעולות בו זמנית – ריסוק האבנים יחד עם לכידת הפירורים במקביל. האפשרות השלישית מבוצעת כשהאבנים גדולות ומורכבות וכוללת חדירה ישירה לכליה דרך העור, וריסוק האבנים. הבחירה בשיטת הטיפול תלויה בגודל האבן ובמקומה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון או בטיפול באבנים בכליות:

השלבים שלאחר פנייה אל עורך דין לרשלנות רפואית הם : אסיוף מסמכים רפואיים, פנייה ראשונית אל נפרולוג או אורולוג, קבלת חוות דעת רפואית, הכנת כתב תביעה וניהול התביעה בבית משפט עד להגעה לפשרה או לפסק דין בנושא רשלנות רפואית באבחון אבנים בכליות או בטיפול באבנים בכליות.

לשלאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל