רשלנות בחדרי מיון
חדרי המיון בבתי החולים, או המחלקות לרפואה דחופה בשמם המקובל, הם כר פורה למקרי רשלנות רפואית. חווית הביקור בהם אף פעם איננה נעימה. הם עמוסים וצפופים עד כדי אפס מקום, והזמן, הסבלנות, ותשומת הלב של הצוות המקצועי לחולה מוגבלים ביותר. חדר המיון הוא המחלקה בבית החולים המעניקה את הטיפול הראשוני לחולה ולכן יש לטיפול הנערך בו חשיבות רבה.
מקרי רשלנות רפואית בחדר המיון
רשלנות רפואית בחדרי המיון יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול. מרגע הקבלה ועד רגע השחרור. לדוגמא, שחרור חולה כאשר ישנו סיכוי סביר שתהיה החמרה במצבו והוא ייאלץ לשוב לקבלת טיפול רפואי, או שחרור חולה בטרם ניתן לו כל הטיפול הנדרש ועקב כך נגרם לחולה נזק, או שחרור בלא הוראות מדויקות לגבי המשך הטיפול הרפואי המתאים.
• אבחון שגוי מאוחר או חוסר אבחון של מחלה או הפרעה הדורשים טיפול מיידי. לדוגמא, חוסר אבחון של היפו גליקמיה (ירידה חריפה ברמת הסוכר בדם), הפרעות במאזן חומצה-בסיס , או הפרעות במאזן המלחים מהווה סכנת חיים למטופל, ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת של המטופל הכוללת התחקות אחר הרקע הרפואי האישי של המטופל (מחלות/הפרעות מהן הוא סובל, אשפוזים קודמים, תרופות שהוא נוטל כולל תרופות ללא מרשם), הבעיה שבגינה הגיע כעת לחדר המיון, הרקע התורשתי שלו, הגיל, ופרטים נוספים שיש להם רלבנטיות לאבחנה והטיפול בבעיה.
• אי עמידה על תסמינים גופניים המתוארים על ידי המטופל.
• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע פרוצדורה רפואית בלתי מתאימה שהחמירו את מצבו של המטופל או גרמו לו לנזק גופני.
• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות מתאימות ואי הפניה לביצוע הבדיקות הנדרשות לבירור מצבו הרפואי של הפציינט.
• רשלנות בפענוח בדיקות, וקבלת החלטה על טיפול רפואי שגוי עקב כך.
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת
• ביצוע הליכים רפואיים בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות הנדרשת מרופא סביר.
• רשלנות במתן התרופות בחדר המיון, מתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתרופה.
• סיבוכים הקשורים לפרוצדורות הנעשות בחדר המיון- החייאה, אינטובציה, החדרת עירויים, ועוד.
• שחרור מוקדם מדי של המטופל מחדר המיון, אי מתן הוראות מדויקות למטופל להמשך טיפול.
פסיקה בתביעות רשלנות של חדרי מיון
תא (חי') 14578/00 עזבון המנוחה להב רחל ז"ל נ' ד"ר דיוקמן רוני- המנוחה נפטרה ביה"ח כרמל מתסחיף ריאתי מסיבי. הנתבע הוא רופא נשים במקצועו שעקב אחר המנוחה מבחינה גניקולוגית, ורשם לה גלולות למניעת היריון. הנתבעת השניה (קופ"ח כללית) היא הבעלים והמחזיקה בביה"ח כרמל שלחדר המיון שלו הגיעה המנוחה פעמיים: בפעם הראשונה הגיעה המנוחה בלילה לחדר המיון ושוחררה למחרת לביתה ללא אבחנה. בפעם השניה הגיעה המנוחה בשעות הבוקר, ובמהלך שהותה במיון חלה הדרדרות במצבה שפורשה כתסחיף ריאתי.
המנוחה נותחה בביה"ח באופן דחוף, וקרישים רבים הוצאו מעורק הריאה הראשי. המנוחה לא התאוששה מהניתוח ולא היה ניתן לייצב את מצבה ההמודינאמי, ועקב קריסת מערכות כללית נותרה המנוחה מחוסרת הכרה עד שנפטרה יום אחרי הניתוח. הרופאים בחדר המיון סטו מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר שעה שלא תיעדו את תלונותיה של המנוחה, התעלמו מתלונות המנוחה על קשיי נשימה, ונתנו פרשנות שגויה לפיה מדובר בכאב גרמי מבלי שביררו עם המנוחה לגבי קיומם של גורמי סיכון לתסחיף ריאתי (השמנת יתר ונטילת גלולות). ביהמ"ש פסק לטובת התובעים סך של 1,192,695 ₪.
