הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית
בדיקה זו נחשבת לאחת הבדיקות היקרות והיעילות ביותר בעולם הרפואה. בדיקה זו אינה מסוכנת כלל היות וגורמי הקרינה אינם קיימים כאן (בניגוד לבדיקת הסי.טי הקלאסית או בדיקה אחרת עם חשיפה לקרינה מסוג אחר).
בבדיקה זו המטופל נכנס לחלל מסוים שבתוכו קיים תהודה מגנטית. גלי רדיו החזקים פי 30,000 מהשדה המגנטי של כדה"א מופעלים על הגוף הנמצא בתוך המכונה. תהודה זו משפיעה על אטומי הגוף (אטומי המימן השכיחים בגופינו) ע"י שינוי המיקום של הגרעין. כאשר החלקיקים חוזרים למקומם הם שולחים גלי רדיו הנקלטים ע"י גלאי ומזוהים ע"י הפקת תמונה ממוחשבת. לפי העוצמה והמיקום של אותות אלה ניתן ליצור תמונה אותה ניתן לפענח.
הרקמה בעלת הכי פחות אטומי מימן כמו עצמות תראה כהה בתמונה, בעוד שהרקמה העשירה באטומי מימן כמו רקמות שומן תראה הרבה יותר בהירה.
על אותו עקרון ניתן לצלם כל איבר בגוף, כאשר הפקה מוצלחת של צילומים נתונה עדיין לאזורי המוח השונים, ברכיים, ובעיקר רקמות רכות.
בדיקה זו יעילה מאוד באבחון גידולים (שפירים או ממאירים) במוח וכן מאפשרת לבחון את רמת התפשטותם. כמו כן אבחון איסכמיה (חוסר חמצן) במצב של דימום מוחי, עקב שבץ או פגיעה מוחית, שינויים במוח כתוצאה מטרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות אחרות כגון פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון.
בעזרת בדיקה זו ניתן גם לבדוק את הלב ואת כלי הדם המקיפים אותו, כך ניתן לאתר פגמים בלב או שינויים בעובי שריר הלב לאחר התקף לב למשל. ניתן גם לאבחן איברים פנימיים אחרים כגון, המפרקים, עמוד השדרה ולעיתים גם את הכבד, הכליות והטחול.
אחד היתרונות של הMRI על פני הסי.טי מעבר להיעדר הקרינה המסוכנת היא העובדה שכאן ניתן לצלם כמעט מכל זווית כאשר בסי.טי הצילום נעשה בצורה הוריזנטלית (אופקית). ניתן גם לקבל אינפורמציה רבה מהבדיקה כאשר מסי.טי הידע המתקבל הוא יותר מצומצם. מכאן שרופא אשר הסתמך רק על בדיקת סי.טי לאבחון למרות שלא קיבל תוצאה חד משמעית מעמיד את חיי מטופליו בסכנה שכן האינפורמציה הרבה שניתן להשיג קיימת ע"י טכניקת ה MRI ואין להסתמך אך ורק על בדיקת סי.טי כאשר זו אינה מלמדת רבות.
כך למשל, אם חולה מתלונן על כאבי ראש עורפיים למשל, סחרחורות, תחושות עילפון או אף פגיעה בראייה (טשטוש או ראייה כפולה) יש להפנותו לבדיקה זו כאשר הבדיקות הראשונות לא הניבו ממצאים ברורים. ייתכן ושוכן לו קריש דם מסתורי במוח אשר עשוי רק להתגלות באמצעות בדיקה זו על אף שבדיקות קודמות שללו את הימצאותו.
יש מקום להמליץ על בדיקה זו במיוחד לנשים צעירות אשר נמצאות בסכנה (כדי למנוע קרינה מיותרת למע' המין הנקבית), לאור התופעה לעיל או תופעה אחרת (למשל הפרשה מוגברת של פרולקטין כתוצאה מגידול בבלוטת יותרת המוח). בדיקה זו אינה מסוכנת כלל (פרט אולי לשבועות ראשונים של ההיריון) ולכן מומלץ לבצעה במהירות מאשר לא להמליץ על בדיקות אחרות כלל או לשלוח לבדיקות שלא יאבחנו מעבר לכל ספק. הימנעות מהפנייה לבדיקה זו עלולה לגרום למותו של המטופל/ת במיוחד כאשר מדובר באיבר כה חיוני כמו המוח.
מה גם כאשר למטופל/ת יש רקע אונקולוגי מדאיג הרי שמומלץ לבצע בדיקה זו במקום אם לא בנוסף לבדיקות הנוספות השגרתיות באבחון גידולים. בדיקה זו מפוענחת לרוב ע"י רדיולוג מומחה לבדיקות הדמיה אך ישנם מקרים בהם נוירולוג או מומחה אחר לתחום המדובר צריך להצטרף לאבחנה ולדווחה בהקדם למטופל/ת. כמובן שאבחון לקוי גם יעמיד את הרופא בסכנה לתביעת רשלנות היות והעמיד את חיי מטופליו בסכנה ואף ייתכן וגרם נזק בלתי הפיך.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת MRI ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל למעלה
