רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים / מוסד רפואי

רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים / מוסד רפואי מתרחשת בתדירות גבוהה.

רשלנות רפואית היא בעיה נפוצה במוסדות רפואיים בארץ ובעולם. חלק ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית בעולם עוסקות לדוגמא בלידה, זאת משום שאחוז ניכר מהלידות בארץ ובעולם מתבצע בבתי חולים. כמו כן אחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית עוסק ברשלנות בניתוח.

תביעת רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים /מוסד רפואי

כאשר מגישים תביעה בנזיקין יש לשים לב מיהו הכיס העמוק ממנו הניזוק יכול להיפרע בצורה הטובה ביותר. בתביעות נגד מוסדות רפואיים לדוגמא בתי חולים, צריך לשים לב מי הבעלים של אותו בית חולים ששם ארעה הרשלנות. כאשר בית החולים הוא ממשלתי התביעה תוגש בין היתר נגד משרד הבריאות ומדינת ישראל.

מקרי תביעות רשלנות נגד מוסדות רפואיים / מוסד רפואי

רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים יכולה להיות בהפרה של הסעיפים הרלבנטיים בפקודת הנזיקין, ויכולה להתבטא גם בהפרת זכויות לפי חוק זכויות החולה. לפי חוק זכויות החולה מוקנות לחולה זכויות שהמוסדות הרפואיים חייבים לכבד. סוג אחר של רשלנות היא רשלנות במתן תרופות, כאשר הרופא בבית החולים או בקופת החולים רושם למטופל תרופה שאינה מתאימה לו ולא בודק כלל את רגישות המטופל לתכשיר.

עילות לתביעת מוסדות רפואיים בגין רשלנות רפואית

• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהן חייבים בית החולים או קופת החולים למסור מידע על מטופל.

• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים או במסגרת ביקורו בקופת החולים.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת.

• העדר אבחון, אבחון מוטעה או אבחון מאוחר של בעיות או מחלות

• אי הפניה לבדיקות כלליות ולבדיקות ספציפיות לתחום הרלבנטי.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית של מוסד רפואי /מוסדות רפואיים:

ת.א. 0093/02 איתמר נ' מ"י- התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנתבעות בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו במהלך ניתוח שעבר בבית החולים איכילוב המופעל על ידי הנתבעות (מדינת ישראל ועיריית תל אביב יפו). במהלך שנת 2001 חש התובע בגוש ביד ימין ולכן פנה לרופא. אורטופד מטעם קופת החולים הפנה את התובע לבדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זו הופנה התובע לבדיקה נוספת- ביופסיית מחט תחת בקרת CT על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. בדיקה זו לא העלתה תוצאה חד משמעית. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאת הגוש, כאשר במהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל הגיד של שריר הביצפס שהיה בתוך רקמת הגידול. הדוח שלאחר הניתוח קבע שהגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של העצב הרדיאלי. בדנן, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של 100,000 ₪.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם